גזבר שפיים לשעבר, יהודה דורון, ואשתו, קטרינה דורון, הורשעו היום (א') בגניבת כ-16.5 מיליון שקל מהקיבוץ ובשורה של עבירות כלכליות חמורות, שהתבצעו בין השנים 1996 עד 2002.
דורון נולד בקיבוץ שפיים וחי בו כל חייו, עד שסולק עם משפחתו בעקבות הפרשה בה עסק תיק זה. במהלך שנותיו בקיבוץ שפיים הוא שימש במספר תפקידי מפתח, בעיקר במערך הכלכלי של הקיבוץ, ואף שימש כגזבר הקיבוץ ונהנה, לפי הכרעת הדין, מאמון בלתי מסויג מצד חברי הקיבוץ שראו בו "אורים ותומים" בניהול הכלכלי הקיבוץ. דורון גם שימש בין השנים 1996 ל-2000 כגזבר "גרנות", ארגון הקניות של קיבוצי האזור.
היום הוא הורשע בגניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, אי הגשת דוחות שנתיים לרשויות המס במזיד, בכוונה להתחמק ממס, תוך ש?ימוש במרמה, ערמה ותחבולה ועשיית פעולות ברכוש אסור, בידיעה שמדובר ברכוש אסור, לפי חוק איסור הלבנת הון.
אשתו של דורון, קטרינה, עלתה לישראל כמתנדבת מפינלנד, הכירה את הנאשם ונישאה לו. בית המשפט זיכה אותה מסיוע לבעלה להתחמק מתשלום מס, אך הרשיע אותה בגניבה ובסיוע לנאשם בגניבה בידי מורשה.
"הנאשם ניסה לזרות חול בעיני בית המשפט"
בהכרעת הדין בבית המשפט השלום בת"א, כותבת השופטת מיכל ברק-נבו: "לאורך כל הדרך זעק הנאשם לחפותו... הטיח בתביעה דברים קשים על אודות מופרכות הטענות שהופנו כלפיו, על העוול שנעשה לו ועל 'התיק שתפרו' לו... כה נחרצים היו דברי הנאשם, וכה בלהט נטענו, עד כי האמנתי בתחילה שלא ייתכן שהם משוללי כל יסוד. לפיכך, אפשרתי לו למצות כל כיוון אליו ביקשה ההגנה ללכת... והקשבתי קשב רב לנאשם. היום, בדיעבד, אוכל לומר כי הנאשם ניסה להטביע את כל הנוגעים בדבר ב'מידע', חלקו שקרי, רובו לא- רלוונטי-במסווה-של-רלוונטי, בתקווה שמרוב עצים לא ייראו את היער...
"בקריאה רציפה של עדות הנאשם שנפרשה על פני 1,140 עמודי פרוטוקול, מתברר כי לא ניתן ליצור מסד עובדתי אחד, רציף וקוהרנטי, מכל מה שהעיד; לא כל שכן למצוא ראיות המתיישבות עם מסד עובדתי כלשהו מלבד זה שהציגה התביעה... מסקנותיי הסופיות מתבססות על מאות ראיות, על אלפי עמודי מסמכים. התביעה הוכיחה מעל לכל ספק כי הנאשם ביצע את העבירות שיוחסו לו... התנהלות הנאשם במשפט נועדה למשוך זמן ולזרות חול בעיני כל העושים במלאכה ובראשם - בית המשפט".