"מחירי הדירות בישראל אף פעם לא ירדו" - האמנם?

בשנות ה-50 רוב משקי הבית בישראל (57%) גרו בדירות שכורות ורק 43% ממשקי הבית גרו בדירות בבעלותם. מאמצע שנות ה-50 עד אמצע שנות ה-70 חלה עלייה ניכרת באחוז משקי הבית הגרים בדירות בבעלותם ובאמצע שנות ה-70 ל-71% ממשקי הבית הייתה דירה בבעלותם. מאז כמעט שלא השתנה שיעור הגרים בדירות בבעלות.

כך עולה מנתונים ראשוניים של דוח "פני החברה בישראל", דוח אותו מחברת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומציג נתונים על תחומים שונים בעבר ובהווה במטרה לבחון את השינויים שחלו בחברה הישראלית.

עוד על פי הנתונים, השטח של הדירות המועדף על הישראלים רק הלך וגדל עם השנים. כך, ב-1976 דירות בנות 5 חדרים ויותר היוו רק 4% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה ואילו בשנת 2012 חלקן הגיע ל-55%. היום, הבנייה למגורים מתאפיינת בהתחזקות המגמה של בנייה לגובה, כלומר בנייני מגורים רבי קומות אך עדיין רוב הדירות שנבנות בישראל הן בבניינים בני 1 עד 4 קומות.

ב-1995 רק 7% מהדירות נבנו בבניינים בני 9 קומות ויותר ושיעור זה הגיע בשנת 2012 יותר מ-30%. במקביל נרשמה ירידה בשיעור הדירות הנבנות בבניינים בני 1 עד 4 קומות, מ-74% ב-1995 ל-51% ב-2012.

לכל מי שטוען שמחירי הדירות בישראל מעולם לא ירדו, ותמיד היו במגמת עלייה, נתוני הלמ"ס מציירים תמונה שונה: "משנת 2000 ועד 2006 ירדו מחירי הדירות בישראל ב-12.4% ומשנת 2007 עד 2012 עלו מחירי הדירות ב-71.9%", כך על פי נתוני הלמ"ס.

שיעור העלייה השנתי הגבוה ביותר היה 21% במהלך התקופה שבין מארס 2009 למארס 2010 . הסיבות המשפיעות על השתנות מחירי הדיור בארץ רבות וחלקן קשורות להיצע ולביקוש. גידול אוכלוסיית ישראל גורם לביקוש לדיור מצד משקי בית חדשים, בעוד שההיצע מוגבל מבחינת זמינות הקרקעות וגורמי הייצור. משתנים אלה עשויים לגרום לעלייה במחירי הדירות.

נתוני הלמ"ס מתייחסים גם להלוואות הדיור. בקרב משקי בית שבבעלותם דירה אחת נרשמה עלייה מתונה בגובה התשלום על משכנתה מ-1,960 שקל ב-2003 ל-2,442 שקל בממוצע בחודש בשנת 2011 (4.8% בלבד במונחים ראליים).

כמו כן, חלה עלייה גם במרכיב ההכנסה מעבודה - מ-75.7% בשנת 2003 ל-77.5% בשנת 2011. במרכיב ההכנסה מהון ובהכנסה מקצבאות ומתמיכות חלה ירידה קלה. אצל משקי בית שאין בבעלותם דירה, חלה עלייה משמעותית אף יותר במרכיב ההכנסה מעבודה, מ-72.5% בשנת 2003 ל-76.9% בשנת 2011. מרכיב ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא הגבוה ביותר בקרב משקי בית שאין בבעלותם דירה, אולם חלה בו ירידה לאורך השנים מ-22.2% מההכנסה בשנת 2003 ל-18.8% בשנת 2011.