התעללות בעבודה - מה עושים?

חיים התימני נהג לעטות על פני בת צחוק יומיומית, ולשלוף תדיר בדיחות ואנקדוטות מצחיקות, בגינן זכה בכינוי "ליצן". רק מתי מעט ידעו, כי המעטה הליצני מסתיר את עלבונו העמוק של חיים, וסבלו הרב, הנגרם לו במקום עבודתו. הממונה עליו לא חדל להתבדח על מוצאו התימני של חיים, לשייך לו, במופגן, תכונות שליליות "המאפיינות את העדה שלך", כפי שנהג לומר לחיים כל הזמן, לצחוק על צבע עורו, ואף לכנות אותו "גוש פחם". זאת, כל אימת שתפוקתו של חיים בעבודה לא השביעה את רצון הממונה שלו. "תאמין לי", נהג לומר לחיים הממונה עליו, "אני לא מפטר אותך רק כדי להרגיש שעשיתי משהו למען השכבות הנחשלות של החברה".

המקרה של חיים אינו נדיר. עובדים רבים התלוננו על התנכלויות במקומות העבודה שלהם : צעקות, השפלות, עלבונות, זלזול, גסות רוח, תוקפנות, רודנות, הצבת דרישות בלתי מציאותיות, פגיעה קשה בדימוי העצמי שלהם, חיים בצל האימה ועוד. מקובל לתאר מצבים אלה כ"הטרדה פסיכולוגית" של עובדים. דוגמאות קיצוניות היו אירועים של אלימות ובריונות פיזית, כדוגמת : השלכת חפצים, ואפילו מקרים של עימותים פיזיים ממש.

התעללות נפשית או מילולית במקום העבודה עלולה לגרום לא רק לסבל של הקורבנות, אלא אף לגרום לנזקים גופניים ונפשיים חמורים. במקרים רבים גרמה ההתעללות לתופעות קשות אצל הקורבנות: הסתגרות, תחושה כבדה של חוסר ערך, חוסר מוטיבציה, תחושת ריקנות ואפסות, ועוד. כולנו מתמודדים עם מתחים יומיומיים, ועדיין, כאשר רמת המתח תהא בלתי סבירה, או לתקופות בלתי סבירות, עלול הדבר לרוקן את גופנו מאנרגיות, פיזיות ורגשיות כאחד. תנאי מתח ולחץ בלתי סבירים עלולים לגרום לשלל סממנים. הן פיזיים, כדוגמת הפרעות שינה, עייפות כרונית, החלשת המערכת החיסונית והן תסמינים גופניים שונים (כדוגמת הפרעות קצב לב, סוכרת, מחלות מעיים, סרטן ועוד). והן סממנים נפשיים – כדוגמת התקפי חרדה, דיכאונות, התמוטטות עצבים, חוסר ריכוז, מצבי רוח, דימוי עצמי נמוך, התפרצויות זעם.

אז מה עושים ? מבחינה משפטית יש לבחון שתי דרכים עיקריות להתמודד עם המתואר לעיל.

לפי חוק פיצויי פיטורין, אחד המקרים בהם יזכה עובד שהתפטר לפיצויים כאילו פוטר הינו מחמת נסיבות שביחסי עבודה. מדובר בנסיבות במקום עבודה, בהן לא ניתן לדרוש מעובד להישאר. כמובן – כל מקרה לפי נסיבותיו.

במקרים קודמים קבע בית המשפט, שמקרה של פגיעה אישית בעובד, למשל על רקע מוצאו (ראה דוגמת חיים התימני) מצדיקה את התפטרותו ואת קבלת פיצויי פיטורין. כך גם לגבי מקרים בהם הוכחה התנהגות שלילית קיצונית של המעביד כלפי העובד: השפלות, העלבות, שפה בוטה ופוגענית, הפגנת חשדות כבדים כלפי עובד על לא עוול בכפו ועוד.

בדוגמאות לעיל, ורבות אחרות, הכירו בתי הדין לעבודה בנסיבות שנוצרו במקום העבודה ככאלה שאינן מאפשרות לדרוש מעובד להמשיך את עבודתו שם. לכן, על אף שהעובד התפטר – נקבע, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורין.

במקרים רבים הכירו בתי המשפט בלחץ נפשי כ"תאונת עבודה". בחוק הביטוח הלאומי מוגדרת תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". על מנת לזכות בתגמולים בגין תאונת עבודה, יש להוכיח אירוע תאונתי, שאירע תוך כדי ועקב עבודה, וכן קשר סיבתי בין האירוע לבין המצב הרפואי שנגרם בגינו.

במקרים רבים נקבע, כי לחץ נפשי בעבודה עלול לגרום לעובדים נזקים פיזיים ונפשיים, אשר יוכרו כ"תאונת עבודה". זאת, במקרים של לחץ נפשי קיצוני, סערת רגשות בלתי רגילה, מתח מתמשך ועוד. על פי הפסיקה, לצורך הכרה בנזק נפשי שנגרם כתאונת עבודה, נדרש להוכיח אירוע חריג, המתרחש בעבודה בפתאומיות ובנקודת זמן ברורה, וגורר עימו תוצאה מיידית ונראית לעין. מתח נפשי מתמשך, כשלעצמו, אינו יכול להוות "אירוע חריג", ולכן נזק נפשי שנוצר בעקבות מתח נפשי ממושך ללא אירוע חריג – לא ייחשב כתאונת עבודה, אלא רק כאשר קדמו לו "אירועים חריגים".

הפסיקה הכירה באירועים של התקפי לב, אירועים מוחיים, התמוטטות נפשית, ומחלות כדוגמת סוכרת, ואף הכירה במקרי התאבדות הקשורים ישירות לאירועים בעבודה, כ"תאונת עבודה", המזכה בתגמולים או בגמלת תלויים במקרה של התאבדות.

כך למשל, הוכרה מחלת הסוכרת כאחת המחלות העלולות להתפרץ בגין עבודה, בעקבות מצבי לחץ ומתח בהם נתון היה העובד. יש בנמצא מקרים, בהם לא דובר בהיווצרות סוכרת, אלא בהחמרת סוכרת קיימת וסיבוכים נוספים (פגיעה ברגליים, פגיעה בראייה ועוד) ולאחוזי נכות רפואית – נקבע, כי גמלת הנכות מעבודה תהא גבוהה יותר בשל הנכויות שנגרמו מסיבוכי הסוכרת. זאת, בהתחשב בכלל הנתונים – האירועים שגרמו ללחץ ומתח מתמשך, עוצמת המתח, הקשר הסיבתי בין האירועים לבין גילוי הסוכרת ועוד.

העולה מן האמור הוא, כי במקרים המתאימים ניתן לא רק להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין, אלא אף להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה או תביעה נזיקית של העובד כלפי המעביד. באם יעלה בידי העובד להוכיח, כי נגרם לו נזק פיזי או נפשי או כספי, וכן להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתעללות לבין הנזק – יהא בידו לזכות בפיצוי בגין נזקיו.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, שותפים במשרד
בר – און , כהן , עורכי - דין, שמומחיותו גם דיני עבודה.