מדוע רשות המסים אינה גובה מע"מ מענקיות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק, על אף פעילותן הענפה בישראל? - שאלה זו עומדת בבסיסה של עתירה שהוגשה הבוקר לבג"ץ כנגד רשות המסים, מנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק, בטענה כי בעקבות "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלו, "הציבור בישראל מפסיד פעמיים: פעם אחת באובדן תשלומי מע"מ לקופה הציבורי; ופעם שניה בגזילת פרנסה מעסקים ישראלים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב לאומיים".
העותר, עו"ד גיא אופיר, פותח את עתירתו בציטוט מספרו של ג'ורג' אורוול "חוות החיות": "כל בעלי-החיים שווים אבל מקצת בעלי-החיים שווים יותר מן האחרים". לטענתו, "בפראפראזה לציטטה זו: עבור רשות המסים בישראל, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי דיווח, והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".
לטענת אופיר, כל נישום אחר מלבד אותם "שווים יותר" לא רק שהיה נדרש לשלם קנסות מינהליים בגין האיחור והניסיון להתחמק מתשלום מע"מ, אלא שסביר והיה מוצא עצמו מורשע בביצוע עבירות פליליות על-פי חוקי המס בישראל.
בקבוצת אותם "שווים יותר", טוען אופיר, "מצויים תאגידים רב לאומיים, שמחזור הכנסותיהם השנתי של כל אחד מהם לבדו, עולה על כל התמ"ג במדינת ישראל. אותם "שווים יותר" הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ למשיבים, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים (להבדיל מכרטיסי אשראי בינ"ל), עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רו"ח ועורכי דין בישראל, ועוד'".
אופיר, עו"ד במקצועו, מייצג חברות אינטרנט ישראליות שלטענתו נפגעות מכך שחברות ענק כמו גוגל, אמזון, eBay, מיקרוסופט, דרופבוקס, וואטסאפ ופייסבוק אינן משלמות מע"מ בישראל, בעוד שהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק.
לטענתו, תאגידים אינטרנטיים רב לאומיים מקיימים פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות האינטרנט ובנוכחות פיזית בישראל, תוך מתן שירותים ומכר טובין שהותאמו במיוחד עבור השוק הישראלי - משקי הבית והמגזר העסקי. "בקרב תאגידים רב לאומיים אלו נמצאים בין היתר: גוגל, פייסבוק, יוטיוב (שנמצאת בבעלות גוגל), אמזון, איביי, מיקרוסופט, וואטסאפ, דרופבוקס, ורבים אחרים", כותב אופיר, אך מציין כי בעתירה הוא מתמקד בשני תאגידים רב לאומיים הפועלים בישראל ולא משלמים מע"מ - גוגל ופייסבוק, "מטעמי נוחות, מפאת קוצר היריעה, ונוכח מחזור הכנסותיהם הגדול מישראל".
לטענתו, הוא מתקומם, כי לנגד אותם תאגידים רב לאומיים המתחמקים מתשלום מס אמת, עומדים תאגידים ישראלים משלמי מסים ופרנסי עובדים ועסקים ישראלים, המפסידים מיתרון בלתי הוגן זה.
לפני כשלושה חודשים, פנה עו"ד אופיר במכתב למנהל רשות המסים, משה אשר, ובמסגרתו דרש מרשות המסים להתחיל לחייב את חברות הענק הללו בתשלום מע"מ באופן רטרואקטיבי - 7 שנים אחורה, בתוספת ריבית והצמדה. אופיר אף איים במכתבו, כי אם לא יקבל תשובה תוך חודש יפנה לבג"ץ. ואולם, לטענתו, רשות המסים ומנהלה לא השיבו לפנייתו וכלשונו: "לא מצאו לנכון להשחית את זמנם במתן תשובה למכתב, שאילו היה נעתר היה מכניס לקופת המדינה סכומי עתק, ופותר אי צדק משווע".
עקב ההתעלמות ממכתבו מלבד אמירות לפיהן "הנושא בבדיקה", לטענתו, עתר אופיר לבית המשפט העליון, בכובעו כבג"ץ, בבקשה לחייב את רשות המסים ומנהלה להשיב על ארבע שאלות מרכזיות: מדוע לא יבצעו לאלתר גבייה של תשלומי מע"מ מתאגידים רב לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות בישראל; ומדוע לא ינהגו בתאגידים רב לאומיים, כפי שנוהגים עם כל יתר הנישומים בישראל, דהיינו קודם שולחים דרישת תשלום, ושאח"כ הנישום יבהיר וישכנע את הרשות מדוע אין הוא חייב במס (מע"מ).
בנוסף, נדרשת תשובה לשאלות, אם ברשות סבורים שיש לנהוג בזהירות ובשקילות ביחס לסוגיית חיוב במע"מ של תאגידים רב לאומיים, מדוע לא ינהגו בשווין עם כל הנישומים, ויפגינו כלפיהם אותה זהירות ושקילות; ומדוע לא ישיבו מהותית לדרישת העותר בכתב מיום 17.7.2013 לחייב תאגידים רב לאומיים בתשלום מע"מ, הכוללת אסמכתאות וראיות, ואשר יש בה כדי להוות בסיס משפטי מספק לגביית מע"מ, למצער מהתאגידים גוגל ופייסבוק.
לטענתו, בהתקיים מס ערך מוסף כה גבוה בישראל, אי הקפדה על שויווין בנטל גבייתו, הינו עוולה חוקתית ופגיעה קשה בזכויות היסוד של רוב אזרחי ישראל. "התנהלות המשיבים בעתירה זו, חותרת תחת עקרון השויון, זכות הציבור לקניין, שלטון החוק, חופש העיסוק, ומהווה חוסר סבירות קיצונית בניהול החלטות רשויות המע"מ", נכתב בעתירה.
עוד טוען אופיר בעתירתו, באמצעות עוה"ד עופר מוסקוביץ ממשרדו, כי ענקית החיפוש הבינלאומית גוגל, אף מטעה את הציבור כשהיא מציינת על גבי פרסומיה בעברית עם מחיר בשקלים, כי המחיר כולל מע"מ (כאשר עבור הכנסותיה בישראל אינה משלמת מע"מ - לא בישראל ולא בכל מדינה אחרת). כך למשל באפליקצייה להקלטה שיחות הנמכרת בחנות Google play על גבי מצג סמארטפון מופיע מחיר השירות - 22.15 עם שקלים, ותחתיו רשום: "כל המחירים כוללים מע"מ".
"הצהרה זו של גוגל כאילו המחיר כולל מע"מ, יוצרת מצג שווא, לפיו נגבה מע"מ מן הצרכן הישראלי, אשר מועבר לקופה הציבורית. כל נישום אחר, אשר היה נוהג באופן מטעה שכזה (הן אי תשלום מע"מ והן הטעיית הצרכן), היה מוצא עצמו 'זוכה' בביקורת רשויות המס, עם כל המשתמע על כך, וככל הנראה גם בהעמדה לדין והרשעה על-פי חוקי המס ועל-פי חוק הגנת הצרכן", כותב אופיר.
בעתירה מציין אופיר, כי לגוגל ולפייסבוק הכנסות גבוהות בישראל, שמקורן בשירותי פרסום לקהל ישראלי, עבור עסקים, עמותות ומשקי בית בישראל, בהתקשרות בעברית, בתחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים חלופיים ומתחרים. "פניה למשק הישראלי, הסכמי התקשרות בעברית, פרסום בעברית, נקיבת מחיר בשקלים, סליקת כרטיסי אשראי מקומיים התקפים בישראל בלבד, ובוודאי שנקיטת פעולות שיווקיות בתוך ישראל, הינם סממנים מובהקים לביצוע עסקה בישראל", כותב אופיר, ולמרות זאת, "תאגידים רב לאומיים אלו אינם נדרשים לשלם מע"מ, וזאת בניגוד לדין, תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראלים".
ביחס לעובדה כי תאגידים אלה פטורים ממס הכנסה בישראל, עקב היותן חברות רב לאומיות שמנוהלות בחו"ל, כותב אופיר, כי "אכן, גם מס הכנסה אינו משולם ע"י תאגידים רב לאומיים. אולם מבחינה משפטית קל יותר להטיל חובת תשלום מע"מ מאשר חובת תשלום מס הכנסה. זאת מאחר, ובשאלת חיוב מע"מ אין משקל של ממש למיקום 'מרכז ניהול והשליטה של התאגיד', ולכן אין חפיפה בין הטלת שני סוגי מס אלו".
לטענת אופיר, לאחר שתוטל עליהם חובת תשלום מע"מ, ורשויות המיסוי "ירושתו" להיקף ואפיון המכירות בישראל, תהא הדרך קצרה מאוד לשלב הבא - תשלום מס אמת, כמו יתר תושבי ישראל הנורמטיביים.
עתירה נגד רשות המסים: גבו מע"מ מפייסבוק וגוגל
אלה לוי-וינריב
13.10.2013 / 14:32