מהשנה הבאה: הסוף ל-"9.99 שקלים"

אחרי שנים ארוכות של שימוש בתמחור על פי אגורה, למרות הוצאתם מהמחזור בשנות ה-90 של מטבעות בערך של אגורה ו-5 אגורות, מרים שר הכלכלה נפתלי בנט את הכפפה הצרכנית - ושם קץ לשימוש בשיטת התמחור הבעייתית.

החל מ-1 בינואר 2014 תחל הרשות להגנה על הצרכן ולסחר הוגן, בראשותה של תמר פינקוס, באכיפה על הטעייה על פי חוק הגנת הצרכן בגין הצגה או נקיבה של מחיר במטבע שאינו קיים. עד למועד זה נותנת הרשות זמן לציבור העוסקים להתארגן.

על שולחן הממונה על הגנת הצרכן ולסחר הוגן הצטברו תלונות רבות של צרכנים הקובלים על ההטעייה בהצגת המחיר במטבע שאינו מצוי בשימוש. הבעייתיות כפולה ומכופלת: הן בשימוש ב"טריק" פסיכולוגי להטעיה - 29.99 נראה זול מ-30 שקל - והן משום שבפועל, צרכן המשלם במזומן לא מקבל את העודף והמחיר מעוגל כלפי מעלה. צרכנים רבים אף טוענים כי גם ברכישה בכרטיס אשראי המוכרים מקלידים מראש את המחיר המעוגל ואינם נצמדים למחיר המוצג באגורות.

לפני שנה, באוקטובר 2012, הוגשה לבג"ץ עתירה בנושא נגד שר האוצר ושר התמ"ת, שדורשת לאסור על שימוש במחירים הכוללים מטבעות שהוצאו מהמחזור על ידי בנק ישראל לפני שנים. כעת, סוף סוף, הגיעה הרשות להגנת הצרכן למסקנה כי איסור התנהלות פסולה זו של פרסום, הצגה ונקיבה של מחיר במטבעות שאינן בשימוש תסייע ביצירת שקיפות, הגינות והורדת יוקר המחיה. ההנחיה החדשה תאפשר לצרכן להגיש תביעות ייצוגיות במקרה של הפרה.

עם זאת, הוחרגו מהתקנה החדשה שירותים שהגבייה עבורם היא על פי פעימות מונה - כגון, דלק, טלפון, חשמל, מים, גז וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי רשות מרשויות המדינה, לרבות רשות המסים, וכן מוצר או שירות שמחירו נקבע על ידי שלטון מקומי כמו עירייה או מועצה. זאת משום שמדובר במחיר עבור שירות שאף פעם לא נצרך בפועל ביחידה אחת, ובמקרים רבים המחיר שנקבע על ידי העוסק לפעימה אחת יהיה מחיר נמוך מ-10 אגורות.

" אני מאמין בהגינות במסחר", אומר שר הכלכלה בנט, "והחלטה זו תסייע לקמעונאים לנקוט בהגינות. הצרכן הישראלי יחסוך את אותן אגורות שמתווספות לסכומים גדולים. זו הצהרת כוונות שלא ניתן יותר להטעות את הצרכן הישראלי".