אחד הסיווגים הנפוצים של משקיעים לחברות מבוצע על בסיס מחזור החיים שלהן. בדומה למוצרים חדשים, גם הצלחתן של חברות שרק החלו את דרכן נמדדת ביכולתן לייצר הכנסות גבוהות ומהר ככל הניתן.
לכן, המבחן המרכזי של חברה לאחר הקמתה הוא להגיע לצמיחה מהירה במכירותיה. חלק מאותן חברות שיצליחו לעמוד במשימה, יחליטו לבצע הנפקה ראשונית של מניותיהן לציבור.
עם זאת, חשוב לציין, כי בשלבים המוקדמים של מחזור החיים אין כמעט חברות שנרשמות למסחר, והאפשרות העיקרית לחשיפה אליהן היא באמצעות השקעות הון סיכון.
בשלבים הבאים של מחזור החיים מרבית החברות יחוו התמתנות בקצב הצמיחה, עד שבנקודה מסוימת הכנסותיהן יגיעו לרוויה ויצמחו בשיעורים נמוכים במונחים ריאליים. בנקודה זו מתקיים לרוב המבחן הקריטי של כל חברה - האם היא תצליח להמציא עצמה מחדש ולחזור לפסי צמיחה, האם תיתקע במצב הקיים, או שמא מכירותיה ידעכו יחד עם עתידה.
מבחינת המשקיעים, נהוג לחלק את החברות לפי שני סוגים עיקריים - צמיחה וערך. חברת צמיחה, לפי הגדרתה הפורמלית, היא כזו שהכנסותיה צומחות בקצב דו-ספרתי זה מספר שנים, והיא צפויה להמשיך לצמוח בקצב גבוה בעתיד הנראה לעין. דוגמאות בולטות לחברות צמיחה הן פייסבוק, אמזון ואדידס.
לעומת זאת, בחברת ערך נראה צמיחה חד-ספרתית בהכנסות ונצפה לצמיחה בקצב נמוך גם בתקופה הקרובה. חברות שעונות להגדרה זו הן פייזר, וול מארט וקוקה קולה - חברות שוורן באפט נוהג להחזיק בתיק ההשקעות שלו.
לאחר הסיווג לעיל, נשאלת השאלה באיזה סוג חברות עדיף להשקיע: צמיחה או ערך? התשובה לכך נעוצה בחלוקה נוספת שעלינו לבצע על בסיס תמחור המניות של החברות בכל אחת מקבוצות אלו. פה ישנם ארבעה סוגים עיקריים של מניות: חברות צמיחה בתמחור גבוה; חברות צמיחה בתמחור "נורמלי"; חברות ערך בתמחור "נורמלי"; וחברות ערך בתמחור נמוך.
כאן נכנסת לפעולה יכולת האבחנה הסובייקטיבית שלנו כמשקיעים לגבי השייכות של מניה מסוימת לאחת מהקבוצות. זאת תעמוד למבחן התוצאה אם נכה את מדד היחס או לא.
הרי ברור שחברה כמו אמזון, שמצליחה לייצר צמיחה מרשימה בשורת ההכנסות והרווח רבעון אחר רבעון היא "חברה טובה", אולם ממש לא ברור אם היא עונה על ההגדרה של "מניה טובה" למי שירכוש אותה היום. ייתכן שמחירה הנוכחי מגלם תסריט ורוד מדי לרווחיות העתידית שלה. בהקבלה לשוק הנדל"ן שלנו, ברור לכולם שדירה בשדרות רוטשילד בת"א היא נכס טוב שעשוי להשביח עצמו עם השנים, אולם במחיר של 60 מיליון שקל היא כנראה לא תיחשב מציאה גדולה.
מהצד השני של המתרס, קיימות חברות שעתידן העסקי מוטל בספק, למשל דל או ווסטרן דיגיטל, אך יכול להיות שדווקא מחיר מנייתן כיום מהווה הזדמנות קנייה.
לא על הצמיחה לבדה
כאמור, מרבית החברות שמנפיקות את מניותיהן בבורסה מבצעות את ההנפקה במהלך שלב הצמיחה המהירה. ההנפקה מספקת לקופת החברה מזומנים, שאמורים לסייע לה לפתח את עסקיה ולהשיא את רווחיה.
הבעיה הטמונה בהשקעה במניות מסוג זה היא שחלק ניכר מהמשקיעים מניחים שהחברה תמשיך לצמוח בקצב דומה, ועל כן נוטים לרכוש את מניות "החלום" הללו בפרמיה גבוהה ביחס לרווחים העתידיים. כך למשל, מניית פייסבוק הונפקה ב-38 דולר למניה - מחיר שאליו היא חזרה רק בתקופה האחרונה, אחרי יותר משנה שבה נסחרה מתחת למחיר ההנפקה.
דוגמה להנפקה נוספת שחלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח, היא של זינגה. זו הונפקה בסוף 2011 ב-10 דולר למניה, לאור הצלחתה המסחררת בתחום משחקי הרשת, אולם כיום היא נסחרת במחיר של פחות מ-40% ביחס למחירה בהנפקה. ההיסטוריה מעידה, כי לא רק חברות טכנולוגיה שותפות לתופעת מניות "החלום", אלא גם חברות צריכה, כמו למשל קרוקס.
יחד עם זאת, לא כל חברת צמיחה מתומחרת במחיר גבוה. קיימות דוגמאות רבות לחברות צמיחה במחיר "נורמלי", כלומר, כזה שמצדיק לשלם כבר היום על צמיחה ברווחים העתידיים. לדוגמה, אדידס מציגה בשלוש השנים האחרונות עלייה מצרפית של יותר מ-40% במחזור המכירות שלה, וגם התחזיות קדימה צופות המשך גידול דו-ספרתי. בהתאם לכך, מכפיל הרווח של החברה לשנה הנוכחית (19.7) מעיד על תמחור סביר למנייתה.
מה באפט היה קונה?
בניגוד לחברות צמיחה, שבהן האתגר הוא לזהות האם מחיר המניה מתמחר צמיחה "נורמלית" או יקרה מדי; בסוג השני, חברות ערך, השקעות שמזוהות כאמור עם באפט, עלינו לשאול עצמנו האם מחיר המניה מתמחר ערך כלכלי "נורמלי" או רווחי עבר שלא יחזרו. במקרים של תמחור חריג כלפי מטה, ייתכן שהוא נובע מכך שהחברה הגיעה לשלב האחרון במחזור החיים והמשקיעים מנבאים עבורה את סיום דרכה התאגידית.
מנגד, ניתן למצוא חברות ערך במחיר סביר, כמו ענקית התרופות פייזר, אשר נסחרת כיום במכפיל של 13.3 ומחלקת דיבידנד בשיעור של 3.3%. אמנם אנו לא צופים כי מנייתה תכפיל עצמה בין-לילה, אך במחירה הנוכחי היא צפויה לייצר לאורך זמן תשואה עודפת על מניות של חברות צמיחה רבות.
מבחינת מבחר מניות, מרבית החברות הסחירות שייכות לקבוצת הערך, בשל העובדה שמדובר בחברות בוגרות לעומת חברות הצמיחה, שחלקן עוד אפילו לא הונפק. ההיצע הנמוך יחסית של חברות צמיחה מייצר לעתים תכופות ביקוש עודף למניות אלו, וזאת אחת הסיבות שבגינן מוכנים משקיעים לשלם עליהן מחיר גבוה.
ומה לגבי מבחן התוצאה? הסטטיסטיקה מצביעה על כך שקבוצה של מניות צמיחה שנבחרות אקראית, צפויה להשיג בממוצע תשואת חסר מול מדד הייחוס שלה; ולעומת זאת, קבוצה רנדומלית של מניות ערך תשיג לאורך זמן תשואה עודפת על הבנצ'מרק.
על כן, חשיבות ניהול ההשקעות האקטיבי באה לידי ביטוי בבחירה נכונה של מניות בתמחור "נורמלי" - הן צמיחה והן ערך.
הכותב הוא מומחה חדשנות בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק, המתחשב בנתונים של כל אדם, ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע