התמחות בראיית חשבון: שכר נמוך, משרד בלי חלונות

מוסף השכר "תקועים", שפורסם לפני כשבועיים ב"גלובס" וסקר את מגמות השכר בענפים מרכזיים, עורר גלים. סקר השכר שנגע לתחום רואי החשבון, שאותו ערכה עבור "גלובס" חברת עוקץ מערכות, כלל נתונים על שכרם של רואי החשבון, החל מהמתמחים ועד לרמת השותפים במשרדים. בין היתר, קבעו הסוקרים של החברה, כי שכרם של המתמחים בראיית חשבון עמד בחודשים האחרונים על 7,000 שקל במשרד קטן עד כ-9,000 שקלים במשרד גדול. בימים שלאחר פרסום הסקר הוצף "גלובס" בפניות ממתמחים מתחום ראיית החשבון, שביקשו לספר ל"גלובס" על המציאות האמיתית בשטח. "זה לא השכר שלנו. רחוק מכך", אמרו.

המציאות המצטיירת מסיפורם של המתמחים בתחום עגומה. ההתמחות כוללת עבודה סביב השעון במשך שנתיים, בשכר מינימום, וקשיים אמיתיים לסגור את החודש. מהפניות הרבות שהגיעו למערכת עולה כי שכרם של המתמחים בתחום ראיית החשבון נע בין 4,500 שקל ל-6,000 שקל לחודש. יש מי שמרוויח קצת יותר ויש מי שמרוויח קצת פחות, אך התמונה ברורה: העבודה קשה, והשכר נמוך.

"גלובס" מציג שני סיפורים מתוך עשרות הסיפורים שהגיעו למערכת כדי לתת הזדמנות לסטודנטים ששוקלים ללמוד חשבונאות לקבל תמונה מלאה של המסלול המפרך בדרך לרישיון הנכסף לראיית חשבון.

מ' מתמחה בראיית חשבון במשרד בינוני, נשוי לסטודנטית, אב לילדה בת כשנתיים ובעלים של דירה. ההכנסה היחידה בבית היא שלו - העומדת על סך של 5,290 שקל לחודש. כאשר ההוצאות של משפחה ממוצעת ממעמד הביניים בישראל עומדות על כ-10,000 שקל לחודש (על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), ברור מדוע מ' אומר ל"גלובס": "ללא עזרה מהורים לא נוכל להתקיים".

על רקע סיפורו האישי, מתאר מ' את המציאות בשוק ראיית החשבון הגואה: "אני אוהב את המקצוע וידעתי מראש לקראת מה אני הולך, אך לצערי חלק גדול מהסטודנטים לא בודקים את השוק ומוצאים את עצמם ללא התמחות כלל.

"אלה שכן מצאו התמחות משתעבדים למעסיק. יש גאות חסרת תקדים במספר הסטודנטים שמחפשים התמחות בגלל מסלולי הסבה ומכללות שנפתחו בשנים האחרונות. מעסיקים מודעים לכך, ומכיוון שלכל משרת התמחות נשלחים מאות קורות חיים, השכר הוא שכר מינימום לרוב. במשרדים הגדולים משלמים קצת יותר, אך מתמחה לא ירוויח יותר מ-6,500 ברוטו".

לדברי מ', בשוק המוצף, המתמחים מנוצלים ועובדים בתנאים קשים. "תמונת המצב בשוק ראיית חשבון עגומה - מתמחים עובדים בתנאים גרועים ללא מקום ישיבה קבוע במשרד, בשיטת 'השולחן החם', במשרדים ללא חלונות, ללא ארוחות או השתתפות במימון ארוחות, ובלחץ תמידי. מתמחים לוקחים עבודות הביתה, וכל זאת כדי לשמור על המקום ואולי להתקדם בעתיד".

מה שמקומם אותו, לדבריו, הוא העובדה שהמדינה נותנת לכך יד. "מרגיז שהמדינה - מועצת רואי החשבון, האחראית על מבחני הכניסה למקצוע ונתונה לפיקוח משרד המשפטים - מבצעת בחינות רישוי במתכונת מלפני עשרות שנים שלא מתאימה למציאות של היום. נכתבו על כך מאמרים וכתבות רבים, אך דבר לא קרה".

לדברי מ', מצבו הכלכלי אינו עומד להשתפר בקרוב. "המצב לא הולך להשתפר באופן מהותי. גם כאשר אקבל רישיון, ארוויח בסביבות 8,000 שקל וכל זה תמורת השקעה אדירה בלימודים וויתורים רבים במהלך הלימודים וההתמחות. בשורה התחתונה, מי שנכנס לתחום מתוך שאיפה להתעשר בטווח זמן קצר-בינוני עלול להתאכזב.

"לעומת זאת", מסכם מ' באמירה רלוונטית מתמיד - על רקע הדיון הציבורי על בריחת מוחות לחו"ל והיורדים מן הארץ - "המקצוע פורח בארצות הברית, הן מבחינת הביקוש והן מבחינת השכר".

י', נשוי ואב לילדה, מתמחה באחד ממשרדי ראיית החשבון הגדולים בארץ - הביג-5 (ארנסט-אנד-יאנג, דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר, KPMG-סומך-חייקין, PwC-Israel ו-BDO-זיו-האפט).

שכרו עומד כיום על 5,000 שקל והוא מדורג במשרד בדרגת "סמי סניור", שמשמעותה היא שכבר השלים יותר משנה של התמחות. במשרד נהוגות הדרגות הבאות: ג'וניור למתחילים, סמי-סניור, סניור, מנג'ר ומשם מתחילות דרגות השותפות השונות.

לדבריו, "בכל משרדי הביג-5 שכר המתמחים דומה יחסית. אצלנו נותנים 5,000 שקל למתמחה שמגיע לפני הבחינות של המועצה (במסגרת המסלול להסמכת רו"ח בישראל, על הסטודנטים לחשבונאות לעבור בהצלחה 15 בחינות מטעם המועצה, שלפי כלליה ישנם פטורים מחלק מהמבחנים לסטודנטים העומדים בתנאים שנקבעו), ומי שמגיע אחרי הבחינות מרוויח 5,250 שקלים.

"בנוסף לשכר משלמים לנו גם נסיעות, אז תוסיפו לשכר סכומים שנעים בין 200 ל-400 שקל, כל אחד לפי המרחק שלו מהעבודה. אבל זה לא משמעותי מאוד".

גם העלאות השכר שמגיעות עם "הוותק" בהתמחות, על-פי י', לא משמעותיות. "בכל שנה יש דירוגים והעלאות שכר, וזה כבר נתון ליכולתו של כל אחד ולשאלה כמה מעריכים אותו במשרד, כך שתוספת השכר משתנה, אבל לא מדובר בעוד כמה אלפי שקלים שנוספים לך למשכורת פתאום וקפיצה משמעותית בשכר. אצלנו זה נע בין 500 ל-1,500 לטובים ביותר".

לשאלה איך חיים, יש לי' תשובה שרבים מהזוגות הצעירים בארץ מכירים: "גרים אצל ההורים. כשלא גרים אצל ההורים, יש עזרה מההורים. לנו יש עזרה משמעותית מההורים, וגם יש חסכונות שהתחלנו להשתמש בהם. בלי העזרה ובלי החסכונות הייתי מתקשה לסגור את החודש".

בדומה ל-מ', גם י' לא מצפה לשיפור במצבו הכלכלי בקרוב. "נשארו לי עוד תשעה חודשים להתמחות, עד העלאת השכר, אבל זה לא ממש ישנה את מצבי. אני הולך לקבל 500 או 1,000 שקל למשכורת כרואה חשבון צעיר, אז זה לא שהשכר שלי יקפוץ פתאום. זה עומד להיות תהליך ארוך עד שאגיע לשכר שאפשר ממש לחיות ממנו".

אלפי משרות מכל התחומים מחכות לכם ביד2 דרושים, היכנסו עכשיו.