המלצה: גם מי שהקים חברות ארנק ישלם מס מלא

צוות "חברות הארנק" פרסם הבוקר (ב') את המלצותיו להערות הציבור. הצוות ממליץ להטיל מס מידי שנה על רווחים בלתי מחולקים ב"חברות הארנק", ולשם כך גיבש מספר המלצות שמטרתן לצמצם את התמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות, המנוצל במקרים מסוימים לרעה. המלצות הצוות נשלחו לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות ופורסמו באתר הרשות לקבלת הערות הציבור. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו לשר האוצר ההמלצות הסופיות.

אחת ההמלצות הדרמטיות עליהן חתום הצוות, הנה מיסוי מלא של שכירים בעלי הכנסה גבוה אשר התאגדו כחברה רק לצורך החיסכון במס, כאשר בפועל מתקיימים בינם לבין החברה לה הם נותנים שירותים יחסי עובד-מעביד.

השם "חברות הארנק", הוא הכינוי שדבק לתופעה של "שכירים המתחזים לחברות". מדובר בעובדים שהיו שכירים בחברות שונות במשק, וכששכרם עלה מעל הרף של 30 אלף שקל, החליטו להתאגד כחברה ולקבל "שכר ייעוץ" כיועצים חיצוניים של מקום עבודתם, במקום שכר חודשי. זאת, לצורך מטרה אחת: הורדת נטל המס שמוטל עליהם בעשרות אחוזים.

נטל המס המוטל על שכירים בעלי שכר גבוה מאוד מגיע לשיעור של מעל 50% ממשכורתם, ועל כן השתרשה התופעה של "חברות הארנק" בקרבם, המפחיתה את נטל המס המוטל על אותם שכירים לרמה של מס החברות - כיום של 26.5% בלבד. בפועל, אצל רבים מהבכירים הללו המשיכו להתקיים יחסי עובד מעביד מלאים בינם לבין החברה בה עבדו כבכירים קודם להתאגדותם כחברה.

צוות "חברות הארנק" מונה בשעתו בהמשך לדוח ועדת טרכטנברג, שהמליץ לבחון את היבטי המס הכרוכים בהתאגדותם של יחידים במסגרת "חברות ארנק" והקמת חברות החזקה פרטיות, תוך שמירה על עקרון "השקילות המיסוית". בראשות הוועדה עומד מנהל רשות המסים עו"ד ורו"ח משה אשר, וחברים בה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, רו"ח פרידה ישראלי ממינהל הכנסות המדינה וחברים נוספים מרשות המסים ואגף התקציבים באוצר.

הצוות ערך מיפוי של סוגי "חברות הארנק" השונים על פי סוג הפעילות ומבנה הבעלות, והמליץ על מודל משולב לשם צמצום התופעה והתמריץ המיסוי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות המנוצל במקרים מסוימים לרעה.

המודל המשולב עליו ממליץ הצוות מבחין בין מספר קטגוריות, וקובע את אופן המיסוי לכל קטגוריה בנפרד. קטגוריה ראשונה, מתייחסת ליחידים הנותנים בפועל שירותים של נושאי משרה באמצעות חברת מעטים בבעלותם או יחידים שמתקיימים לגביהם, בפן המהותי, יחסי עובד- מעביד מול חברת המטרה אך בפועל מקבלים את שכרם באמצעות חברת מעטים בבעלותם. אלה יחויבו במס מלא כאילו הפיקו את הכנסתם במישרין ולא באמצעות חברה בע"מ.

קטגוריה שנייה, מתייחסת לחברות מעטים שעיקר הכנסתן הינה הכנסה פאסיבית (דיבידנדים, דמי שכירות ריבית ועוד). במקרה זה, יראו 50% מהכנסתן החייבת כאילו חולקה לבעלי מניותיה היחידים מידי שנה כדיבידנד; קטגוריה שלישית, מתייחסת לכלל החברות שאינן כלולות בקטגוריות הקודמות, שלהן רווחיות גבוהה ואשר אינן מחלקות רווחים לבעלי מניותיהן. במקרה זה, חברות אלו תחויבנה במס בשיעור של 1% לשנה מהרווחים הבלתי מחולקים שצברו מעל לתקרה מסוימת עד למועד חלוקת הרווחים לבעלי המניות כדיבידנדים.

בנוסף, וכצעדים משלימים לקטגוריות השונות, המליץ הצוות כי משיכות של כספים על ידי יחידים בעלי מניות מהחברות שלהן שלא יוחזרו לחברה תוך 3 חודשים, יחשבו כדיבידנד או משכורת, לפי העניין, בידי אותם יחידים. כמו כן, המליץ הצוות לתקן את הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה כך שיתאפשר לפקיד השומה ביתר קלות, ביחס למצב הקבוע בחוק כיום, לקבוע כי יראו רווחים מסוימים כמחולקים כדיבידנד לצורכי מס.

המלצות הצוות נשלחו היום לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות ובנוסף, מעוניין הצוות לקבל גם את הערות הציבור. ההמלצות פורסמו הבוקר באתר הבית של רשות המסים בצירוף כתובת דוא"ל: ARNAK@CUSTOMS.MOF.GOV.IL, אליה ניתן לשלוח את ההערות. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו ההמלצות הסופיות לשר האוצר יאיר לפיד.