הסדר טיעון עם מנהל הכספים של קבוצת חפציבה

הפרקליטות גיבשה הסדר טיעון עם מנהל הכספים של קבוצת חפציבה הפרטית, זאב טננבאום, מבכירי הנאשמים בפרשת התמוטטות החברה, לפיו הוא יודה בעבירות של סיוע לגניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת למעלה מ-15% ממחיר דירה מבלי שתינתן לקונה ערבות. הצדדים מבקשים מבית המשפט לגזור על טננבאום עונש של 20 חודשי מאסר ותשלום פיצויים בגובה 600 אלף שקל.

מכתב האישום המתוקן עולה כי טננבאום היה אחראי על ההיבט הפיננסי של חלק מהפרויקטים של קבוצת חפציבה, והיה קשור להתנהלות מול הבנקים. כתב האישום כולל חמישה אישומים, שמתארים את פעילותו של טננבאום. באישום הראשון נטען כי הוא הנחה עובדים אחרים בחברה להעביר כספים שקיבלו מלקוחות, בסכום של כ-300 מיליון שקל, לחשבונות שאינם חשבונות ליווי של פרויקטים. כך הם קיבלו את הכספים תמורת הדירות ללא מתן ערבויות. כדי להסוות את לקיחת הכספים, הציגו טננבאום ואחרים בפני הבנקים דיווחים כוזבים על קבלת המשכנתאות. כמו כן, הוא הודה במשיכת כספים בסכומי עתק מחברות ציבוריות לחברות אחרות בהן כיהן בועז יונה בדירקטוריון, על פי הנחייתו של יונה.

פרקליטו של טננבאום, עורך הדין אייל בסרגליק אמר בתגובה להסדר הטיעון כי "אין כל ספק, כעת לאור כתב האישום המתוקן, כי למרשי לא היה חלק ב'מעילה' הלכאורית בחפציבה וכי לא הוא גרם לנפילתה, אלא בועז יונה. אין גם כל ספק, כי לא הייתה כל לקיחת כסף אישית של מרשי, או לקיחה של כספי ציבור כלשהם, וזאת בניגוד למר בועז יונה ולאחרים. מרבית החשדות שהופיעו בזמנו, בכותרות ענק בעיתונות, אם לא כולן, נמחקו מכתב האישום ולא בכדי. לא הלבנת הון, ולא עשרות עבירות שיוחסו בזמנו, אשר לא היה להן כל שחר".

עוד אמר כי "כתב האישום המתוקן, משקף נכונה, את המצב העובדתי, כפי שהיה בזמן אמת - פעילות לא נכונה של חברה, שהחלה עוד לפני תקופת מרשי, שגדלה לאור גחמות בועז יונה, עד שלא יכלה לעמוד בתשלומיה, ולולא פעילותו של מרשי, לא הייתה שורדת. גם הפרויקטים שהחלה בהם וסיימה אותם בהצלחה, אשר עזרו למאות עולים וזוגות צעירים לא היו מצליחים להסתיים לולא פעילותו של מרשי".