מה לעשות כשמקבלים חשבון מים מנופח?

בסוף השבוע האחרון הכריזה רשות המים על כוונתה להוזיל את מחירי המים בשיעור ריאלי של 2% החל מינואר 2014, הכרזה שמעוררת בעיקר כעס, נוכח מחירי המים הגבוהים. מאז נכנסה לתוקפה רפורמת המים, לפני כמעט ארבע שנים, התייקרו חשבונות המים בהדרגה בשיעור של 30-40%.

אזרחים רבים חשים בלבול ותסכול נוכח חשבונות מים מנופחים שאינם תואמים את צריכת המים שלהם - כפי שעולה מעשרות תלונות שהגיעו לשולחן "גלובס" ולתוכנית "הכול כלול" בערוץ 10, במסגרת תחקיר מעמיק בנושא. התלונות סובבות סביב חשבונות גבוהים באופן חריג, סביב תנודות קיצוניות בחשבון שלא תואמות את שינויי הצריכה וסביב יחס אדיש או מזלזל מצד תאגידי המים. גם כאשר התלונות נמצאות מוצדקות, לעתים הצרכנים מגלים שהכסף לא מוחזר להם.

משפחה מבת ים מספרת על חשבונות מנופחים ובלתי יציבים ביחס לצריכה של 5 נפשות בדירה סטנדרטית, ללא גינה או בריכה. בחודש פברואר שילמו כ-615 שקל, בחודש אפריל 350 שקל וביוני 810 שקל. המחיר כולל הנחה שלה זכאים התושבים.

בעלי מקצוע מטעם תאגיד המים וגם באופן עצמאי, קבעו כי אין נזילה וכי התשתית תקינה.

תגובת תאגיד מי בת ים: "צריכת המים הממוצעת של הפונים היא כ-50 מ"ק לחודשיים. צריכה ממוצעת זו סבירה ביחס למספר הנפשות אשר לטענתם מתגוררות בנכס (כ-10 קוב לנפש לחודשיים). לפנים משורת הדין שלח התאגיד את מד המים לבדיקה חוזרת. עם קבלת ממצאי הבדיקה יפעל התאגיד בהתאם לכללים החלים עליו. תעריפי המים ושיטת החישוב והמדידה נקבעים על ידי רשות המים".

בתלונה שטופלה במועצה לצרכנות מספרת תושבת רמת גן, שקיבלה חשבונות מנופחים כי משנת 2009 היא משלמת על חשבונות השכן, היות ושעוני המים הוצלבו: במקום לשלם על צריכה של 6 קוב היא שילמה על צריכה של 20 קוב. בתאגיד המים הוסכם להשיב לה תשלום לתקופה של 4 חודשים, בעוד שלטענתה מגיעה לה החזר גדול הרבה יותר. במועצה לצרכנות מסבירים שהתאגיד חייב להשיב לה את כל הכסף שנגבה ביתר עד הקמתו ב-1 ביולי 2012 ואילו את היתרה עליה לדרוש מהעירייה. המועצה לצרכנות טרם קיבלה תגובה מהתאגיד.

גם ר' מחדרה מתמודדת עם חשבונות מים כפולים ומכופלים כשהיא טוענת שחשבונותיה החודשיים קפצו מכ-300 שקל לכ-700 שקל בממוצע. בפנייה לתאגיד היא מספרת שהומלץ לה להביא בעל מקצוע לבדוק אפשרות של נזילה. התאגיד לא פעל כנדרש לבירור החריגה.

תגובת מי חדרה: "צריכת המים של המשפחה עולה בקיץ כי מדובר בבית קרקע עם גינה. ההבדל בין השנים אינו בקובים אלא בתעריפים, תעריפי המים עלו והמע"מ עלה, ולכן התשלומים גבוהים יותר. החשבון האחרון הוא בגין 65 ימי צריכה".

הנה למשל ס', תושבת אור יהודה שחשבון המים שלה קפץ בעשרות אחוזים מאז שקם תאגיד מי שקמה ב-2013. "לפני כניסת התאגיד שילמתי כ-140 שקל בממוצע, והיום 270 שקל, למרות שצריכת המים נשארה אותו דבר", היא מציינת. במכתב התשובה שקיבלה מהתאגיד צוין כי השינוי נובע מתעריפי המים שעודכנו בשיעור של 8%. *תגובת מי שקמה: "התוספת לתעריף נובעת מעדכון מע"מ (שנעשה ביוני), עדכון תעריפים (המתבצע באופן אוטומטי בכל ינואר ויולי של השנה) ומהמעבר לתאגיד. עם כניסת התאגיד הושקעו שלושה מיליון שקל בהחלפת צנרת מים בהחלפת עשרות מטרים של קווי ביוב ו-3,600 מדי מים. עד סוף השנה יוחלפו כל המדים במדים מתקדמים בעלי דיוק מדידה גבוה. אל לנו לעשות שימוש ציני בנושא תאגידי המים כי בסופו של יום ההשקעה תחזור לתושבים".

רפורמת המים נכנסה לתוקף בינואר 2010 והובילה לכמה שינויים: ראשית, לעלייה של 25% במחירי המים (כחלק מעלייה הדרגתית של כ-30% שהתרחשה עד כה). שנית, למחיקת תעריף הביניים וקביעת החיובים לפי רמה בסיסית המוקצבת לנפש ורמה גבוהה במקרה של חריגה: התעריפים היום הם 9.26 שקל למ"ק בתעריף הנמוך ו-14.91 שקל למ"ק בתעריף הגבוה, לעומת 8.11 שקל ו-11.95 שקל בינואר 2010.

למעשה, הממשלה הפסיקה לסבסד את מחירי המים, ובמקביל צומצמה הקצאת הצריכה לנפש. גולת הכותרת היא הקמת תאגידי המים: לא עוד חיוב דרך הרשות המקומית והעברת התשלום למקורות, אלא גבייה דרך תאגיד מים מקומי. משמעות הקמת התאגיד הוא הפיכת משק המים למשק סגור, כך שעודפי כספים מהתושבים אמורים לשמש רק לטובת שיפור תשתיות מים ולא לטובת זיקוקי דינור ביום העצמאות. היות ותאגידי המים הם חברות לכל דבר ועניין, הרי שהם גובים מע"מ.

55 תאגידי מים פועלים כיום - לכל אחד מהם עלויות תפעול נפרדות. כעת יוצא אל הדרך תהליך התייעלות של איחוד תאגידים, כפי שאף המליץ מבקר המדינה ב-2012. מרכז השלטון המקומי ומשרד האוצר הגיעו להסכם שהחל משנת 2014 יוכרו כל תאגידי המים הקיימים כתאגידים אזוריים לצורך חישוב עלויות התפעול, כך שסך התשלומים עבור פעילותם יהיה נמוך משמעותית מהמצב כיום. המתווה החדש יאפשר לתאגידי המים לבחור אחת מבין 3 חלופות: מיזוג מלא בין תאגידים קיימים, כך שכל הנכסים יאוחדו לתאגיד אחד; תאגוד אזורי במתווה שיאפשר שיתוף בין תאגידים בנושאי תפעול והנהלה, או השארת התאגידים הקיימים במתכונתם הנוכחית.
בינתיים, הקופה רושמת. נכון ל-2012 עומד הרווח הנקי של התאגידים על 43 מיליון שקל. 30 תאגידים מצויים בהפסדים, בהם מי אביבים (תל אביב) שהפסיד יותר משני מיליון שקל ב-2012, ומי שבע (באר שבע), שהפסיד בשנה החולפת כ-2.5 מיליון שקל. 22 תאגידים הם רווחיים.

בשנים 2010-2012 משכו העיריות דיבידנדים של 186 מיליון שקל מתאגידי המים הרווחיים: עיריית ראשון לציון משכה 55 מיליון שקל מתאגיד מניב ראשון, עיריית נתניה משכה 32 מיליון שקל. למרות שמדובר במשק סגור, עודפים של תאגידים רווחיים לא מושבים ישירות לציבור אלא מועברים לרשות המקומית. ברשות המים מסבירים בהקשר זה כי מגובשים תנאים חדשים שרווחים בגין חיובי מים יופנו לטובת צרכני המים בלבד.

כמה מרוויח מנכ"ל תאגיד מים? מנכ"ל מי עירון משתכר ב-44,250 שקל בחודש, וסמנכ"ל הכספים מרוויח 37,400 שקל בחודש, במי אשקלון למשל שכר המנכ"ל עומד על 38,155 שקל, שכר החשב הוא 23,600 שקל והמהנדס הראשי מרוויח 26,700 שקל ברוטו בחודש. ברשות המים מדגישים כי שכר הפקידים דומה לשכר ברשויות המקומיות וכי שכר הבכירים מפוקח ע"י רשות המים. "אין ספק שהתייעלות תוזיל את מחירי המים. כשיש 55 תאגידים יש 55 בכירים. כאשר יוקמו כ-15 תאגידים אזוריים מספר הבכירים יירד בהתאם. ההתייעלות תוזיל תעריפים".

רשות המים: המחיר משקף את העלות

ברשות המים שבים ומדגישים כי מחיר המים משקף את עלותם. על הטענות הקשות בדבר המחירים הגבוהים, שיירדו בקרוב ב-2% בלבד, הם אומרים: "בניגוד לדעה הרווחת, אין עודפי דמים. יש תכנון ארוך טווח, לרבות התפלה שיש לה עלויות. בנינו מודל לבחינת בצורת בהסתמך על מומחים החוזים בצורות עתידיות ארוכות ועמוקות. רק בשנה האחרונה תאגידי המים השקיעו 600 מיליון שקל לאספקת מים".

- וכשהתשתיות יהיו תקינות, התעריפים יירדו?

"סביר שכן, אבל תמיד ספקי המים יצטרכו להמשיך ולהשקיע ולהבטיח שלעולם לא נגיע שוב למצב שקיים היום".

"תאגידי המים כפופים לאמות מידה בעניין נורמות השירות לצרכן. בין היתר הן קובעות כי לצרכן עומדת הזכות להגיש בקשה לבירור חשבון, ומגדירות כיצד על התאגיד להתמודד עם פנייה כזו", מסבירה עו"ד סלעית קולר מהמועצה לצרכנות:

1. קיבלתם חשבון מנופח? אם החשבון מבוסס על הערכת צריכה ולא לפי קריאת מונה, יש למסור לתאגיד את מד קריאת המונה ולדרוש תיקון בהתאם.

2. בדקו ביחס לחשבונות קודמים: בדקו האם החשבון המנופח נובע מגידול בצריכה הפרטית או הציבורית (הפרשי מדידה).

3. בדיקת נזילות: אם הצריכה הביתית גדלה, בדקו האם יש נזילת מים ממקור כלשהו בבית. אחת לשנה, אם אותרה ותוקנה נזילה בצנרת הביתית, וצריכת המים שנמדדה לפני התיקון הייתה גבוהה ב-150% מהצריכה הרגילה - ניתן לפנות לתאגיד ולבקש הפחתה בתשלום בגין הנזילה.

4. צריכה משותפת: אם הגידול בחשבון נובע מגידול בצריכה הציבורית (הפרשי מדידה), יש ליידע את ועד הבית ולבדוק האם יש נזילה בצנרת הראשית. במקרה שאותרה נזילה ותוקנה, ניתן אחת לשנתיים בלבד לבקש תשלום מופחת בגין הנזילה.

5. בקשה לבירור חשבון: אם לא אותרה נזילה, בצנרת הראשית או הביתית ניתן להגיש לתאגיד בקשה לבירור חשבון (עד 30 יום ממועד התשלום האחרון של החשבון).

6. כמה לשלם? אם טרם שולם החשבון במועד הגשת הבקשה לבירור מומלץ לדרוש לשלם את החשבון לפי הערכה צריכה בלבד ואת היתרה לשלם לאחר ביצוע הבירור.

7. הגשתם בקשה? זכרו לוודא קבלת ממצאי הבדיקה בכתב תוך 14 יום.

8. לא נמצאה סיבה? אם לא נמצאה סיבה לשינוי ברמת צריכת המים, מומלץ לשלם אגרת בדיקות נוספות הכוללת ביקור של אנשי התאגיד בשטח, בדיקת מונה, בדיקת הצלבת מונים ועוד. התאגיד צריך להגיש ממצאי בדיקות אלה תוך 21 יום.

9. צריכה חריגה במיוחד: במקרים של חשבונות בהם הצריכה הביתית שנמדדה עולה על 200% מהצריכה הרגילה, ואין הסבר בעקבות בדיקות שבוצעו, ניתן להגיש בקשה לחיוב בהתאם להערכת צריכה לאישור מנכ"ל התאגיד.

10. לא מסכימים עם ממצאי התאגיד? תוך 30 יום מקבלת ממצאי התאגיד בכתב ניתן להגיש השגות לרשות המים.