1. בסוף אוקטובר 2012 רכש שלמה אליהו את השליטה בקבוצת הביטוח מגדל. בסוף השבוע שעבר - שנה וכמה ימים אחרי ביצוע העסקה הגדולה והמפתיעה מאוד - הוא משלים עתה את העברת החברה מהבעלות הקודמת לבעלות שלו, עם תפיסת העולם הביטוחית-ניהולית שלו.
ביום חמישי בערב הודיע מנכ"ל מגדל בחמש השנים וחצי האחרונות, יונל כהן, לבעלים ויו"ר הקבוצה כי הוא "מבקש לסיים בקרוב את כהונתו בקבוצה". לצד זאת הוא גם הודיע כי הוא עוזב את החברה לגמרי, משום ש"בחרתי לחפש אתגרים חדשים לשלב הבא בקריירה העסקית שלי, הכול כמובן אחרי שנבצע העברה מסודרת של התפקיד".
למעשה, בתוך פרק זמן של כשנה עזבו את מגדל שורה של מנהלים בכירים, רובם לאחר שקיבלו הצעות מפתות מבחוץ - היו"ר שכיהן 13 שנה, אהרון פוגל; משנה למנכ"ל וראש חטיבת הלקוחות, אריק יוגב; ורבים אחרים. שינויים אלה בהנהלת החברה מכתיבים כיוון שונה וברור שאליו צועדת מגדל - שלמה אליהו ומשפחתו מסמנים למגדל דגש על הביטוח הכללי, על היעילות הארגונית, ועל העבודה. כלומר, ללכת על מה שכבר מוכח, שלא מתוך מטרה להוביל את החדשנות בענף.
לכהן שורת תפקידים מרכזי בקבוצת הביטוח הגדולה במשק, והמרכזיים שבהם הם מנכ"ל חברת ההחזקות הציבורית ומנכ"ל החברה הבת מגדל ביטוח. על פי הערכות, מי שצפוי להיכנס לתפקיד המנכ"ל הוא עופר אליהו - בנו של בעל השליטה, מנכ"ל אליהו ביטוח בעבר ומשנה למנכ"ל מגדל כיום - לצד אביו המכהן כבר כיו"ר.
ואולם, עולה שאלה אם אליהו הבן יכהן כמנכ"ל מגדל ביטוח ומגדל אחזקות, או שמא הוא יחזיק רק באחד משני התפקידים, ואם המנהל הנוסף - אם יהיה כזה - יגיע מבחוץ או ממגדל. במגדל עצמה, כך נראה, אין הרבה מועמדים לתפקיד, כך שלא נופתע אם נראה בקרוב מנהל חיצוני בכיר שמצטרף לצמרת קבוצת הביטוח.
2. העזיבה של יונל כהן הייתה צפויה, אך העיתוי שלה הפתיע. הציפייה בשוק הביטוח, בשוק ההון ובחברה - וכנראה גם התכנון המוקדם - היו לעזיבה מסודרת בסוף השנה. או אז כהן היה מודיע שהוא פורש מהתפקיד אבל לא עוזב את החברה לגמרי, ונשאר בה לזמן מה כדירקטור וכיו"ר של כמה פעילויות ליבה. בכנס לשכת סוכני ביטוח שהתקיים בשבוע שעבר באילת, כהן אף עלה לדבר אל הסוכנים מיד לאחר היו"ר ובעל הבית שלו, מבלי שרמז על הפצצה שיטיל על החברה בסוף אותו שבוע.
מדוע עזב כהן את מגדל דווקא בתזמון הזה? ראשית, כהן הוא איש אמיד מאוד. הוא עשה אקזיט ענק כשמאיר שמיר מכר למגדל את סוכנות מבטח שמיר, שאותה ניהל ושהיה מבעלי המניות בה. נוסף על כך, לאורך השנים הוא קיבל ממגדל תגמולים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, וביצע מגוון השקעות כגון חברת בית הזהב. לא רק זאת, נכון להיום צפוי כהן לקבל עם פרישתו מענק דמי ייעוץ ואי תחרות של כ-8.5 מיליון שקל ותגמול הסתגלות של כ-1.5 מיליון שקל. אגב, במגדל מציינים כי "טרם נקבעו פרטי הפרישה" שלו.
הביטחון הפיננסי הזה אמנם מאפשר לכהן לעזוב בראש שקט, אבל הוא לא המניע. תקופת כהונתו של כהן נחלקת לשניים: מעל 4 שנים כמנכ"ל תחת ג'נרלי האיטלקית, שבמהלכן שליטתו (ושליטת היו"ר אהרון פוגל) בחברה הייתה כמעט מוחלטת; והתקופה השנייה, מאז כניסת משפחת אליהו, שבמהלכה חופש הפעולה שלו ושל היו"ר הקודם פוגל צומצם משמעותית.
לדברי גורם מעורה במגדל, "יש מתח בתפיסת הניהול של כהן ואליהו. יונל גם לא היה מרוצה מההתערבות הרבה של אליהו בניהול הקבוצה. עם זאת, מבחינת יונל, שהוא בעל מניות בכמה חברות, לבעל בית בחברה יש מה לומר ואת הזכות לומר את זה", אמר והוסיף כי "הם לא דיברו באותה שפה, ולכן יונל סיים את החפיפה והחליט שכדאי שיעזוב". לדברי אותו גורם, "זה לא ריב או כעס. צפוי שאיש לא ידע את התזמון המדויק".
עם זאת, גורם אחר מחוץ למגדל מסמן את כנס הסוכנים באילת כזרז שהוביל את כהן לפרוש כבר עכשיו, עוד קודם פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי ב-2013. "היה איזה קטע ששלמה אליהו חתך את יונל בשיחה עם כמה סוכני ביטוח", הוא מספר ומוסיף כי "זה היה מביך מאוד".
3. כבר שנה שמגדל - שעד לפני שנים מספר הייתה מהחברות היציבות ביותר בענף הביטוח - חווה סערות ושינויים מבניים ותפעוליים. יחד איתה ניתן לסמן גם את המתחרה ההיסטורית הגדולה ביותר שלה - כלל ביטוח (שמנוהלת כיום על ידי איזי כהן, שהיה המנכ"ל של מגדל קודם ליונל כהן, ובמשך שנים רבות) - שחווה תהפוכות פרסונליות רבות.
בעת שמנכ"ל מגדל מודיע על עזיבת החברה, בכלל ביטוח שבו להיפרד ממנהלים בכירים שהובאו תחת המנכ"ל הקודם של כלל ביטוח. נזכיר כי עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה החל איזי כהן במסכת פיטורים, לאחר תקופה הוא "נרגע" ועתה - זמן קצר לאחר חילופי האישים בפיקוח על הביטוח - הוא שב לפטר ולשנות את הנהלת החברה.
נהוג לומר שלוקח זמן לשנות כיוון בנושאות מטוסים ובחברות גדולות כמו מגדל וכלל ביטוח. די ברור שמבחינת שלמה אליהו ואיזי כהן זה לא הכרח, ונושאות המטוסים שהשניים מנווטים משנות כיוון בשיא המהירות. אם זה ילך, ההצלחה תהיה כולה שלהם; אך אם השינויים (השונים בשתי החברות) יתבררו כחדים ובעייתיים מדי, ההצלחה תהיה של המתחרות.
הסערות בשתי החברות הגדולות בענף מתחדדות ביחס ליציבות הניהולית והעסקית אצל המתחרות המרכזיות האחרות, ובראשן הראל והפניקס, שם המנהלים והארגונים עצמם יודעים לאן הם הולכים ובאיזה קצב. כשהן חוות פירוק והרכבה, שתי הגדולות של הענף כבר לא אותן חברות, ונראה שמאזן הכוחות בשוק הביטוח משתנה במהירות והופך לשוויוני בהרבה.