תביעת פיצויים שקל הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב על-ידי צעירה בת 26 שננשכה על-ידי כלב בזמן שהטילה את מימיה בגן ציבורי בזמן העבודה, מאחר שהמעסיקים שלה לא סיפקו לה, לטענתה, גישה למתקני שירותים. הצעירה, באמצעות עו"ד אמיר לוי מנתניה, תובעת פיצויים מבעלי הכלב ומהחברה שהעסיקה אותה. התביעה מוערכת במאות אלפי שקלים, בעוד ש-2.5 מיליון שקל הוא הרף העליון של כל תביעה המוגשת בבית משפט השלום.
הצעירה עבדה לפני כשנתיים (יולי 2011) כדיילת לחלוקת עלונים שמסבירים לציבור על הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן שנעשתה אז במשרד התחבורה. הצעירה טוענת בתביע, כי המעסיק, חברת טרגט א.מ.ן בע"מ, לא דאגה לעובדים לתנאים בסיסיים, ולכן הם נאלצו לחפש פתרונות אחרים.
בתביעה נטען כי הצעירה התבקשה על-ידי החברה להתייצב ביום החלוקה בתחנת אוטובוס בסמוך לרחוב משה דיין בתל-אביב ולחלק עלונים לנוסעים ולעוברים והשבים. בשל היעדר המתקנים, הצעירה, לטענתה, נאלצה להתפנות בגינה הציבורית הסמוכה לתחנת האוטובוס, ושם היא טוענת כי בזמן שהיא מטילה את מימיה, קפץ לעברה מבית סמוך כלב מסוג רועה קווקזי ונשך אותה בחוזקה בירך ימין. הכלב התוקף היה אמנם קשור ברצועה, אך אורך הרצועה איפשר לו לצאת מגבול חצר הבית ולנוע בשטח הגינה הציבורית הסמוכה.
על-פי כתב התביעה, מיד לאחר אירוע הנשיכה ובעודה סובלת מכאבים עזים ומדממת, התדפקה הצעירה על דלת ביתו של בעלי הכלב. בחור צעיר אשר פתח את הדלת ושמע ממנה שהיא ננשכה על-ידי הכלב, גער בה ודרש ממנה להתפנות מביתם.
לטענתה, בעוד היא ממתינה לאמבולנס בסמוך לבית הנתבעים, יצאה אמו של הצעיר והחלה גם היא לדבר בגסות כלפי הצעירה. במקביל הוזמנה למקום ניידת משטרה, ובמהלך גביית העדויות על-ידי השוטרים ניסה הכלב לתקוף גם אותם, נטען בתביעה.
"החברה העדיפה אינטרסים כלכליים שלה על פני בטיחות עובדיה"
"אירוע הנשיכה אירע עקב תוקפנותו של הכלב וללא כל התגרות מצידה של התובעת, מחוץ לחצר בעלי הכלב, ולפיכך על הבעלים מוטלת החובה לפצותה בהתאם לאחריותו המוחלטת על פי פקודת הנזיקין", טוען עו"ד לוי. "כל פניותיה של התובעת לברר נתונים על הכלב הנושך ובאם הוא מחוסן, נענו בסירוב ובחוסר שיתוף-פעולה מצד הבחור הצעיר".
לדברי התביעה, "האירוע נגרם עקב רשלנותו של בעלי הכלב, בכך שהחזיקו ללא זמם על פיו, ללא השגחה בשטח ציבורי, ללא נקיטה במידת הזהירות הנדרשת וללא הגשת עזרה לצעירה לאחר שהותקפה. גם חברת טרגט א.מ.ן התנהלה ברשלנות כאשר לא סיפקה לעובדיה תנאי עבודה בסיסיים, והעדיפה את האינטרסים הכלכליים שלה על פני בטיחותם של עובדיה".
עוד נטען בתביעה כי הרופאים המליצו לצעירה לא לחשוף את הצלקות לשמש וחום, וכי הצורך לכסות את ירך שמאל בלבוש מהווה עבורה מטרד.
"התובעת היא בחורה צעירה, שמנועה מאז הנשיכה מלבוש קצר או מבגד ים. היא נאלצת להימנע מפעילויות חברתיות שונות המתבצעות בלבוש קצר, עקב תחושת הבושה ממראה הצלקות", נטען. בנוסף, לטענתה היא מבוהלת בכל פעם שהיא באה במגע עם כלבים, ומתרחקת כשהיא רואה כלב בסביבה.
עוד נכתב כי המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע הנשיכה כ"תאונת עבודה", וקבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%. המומחה לכירורגיה דרמטולוגית שבדק את הצעירה קבע בחוות-דעתו כי לא קיים טיפול רפואי שיכול להעלים את הצלקות מרגלה.
"ממועד הנשיכה ואילך, ובעיקר במהלך תקופת ההחלמה הממושכת, נזקקה התובעת ואף תזדקק בעתיד לקבלת עזרת למילוי צרכיה היומיומיים. בנוסף, היא הוציאה ועוד עתידה להוציא במשך כל ימי חייה סכומים רבים עבור רופאים פרטיים, רכישת תרופות, טיפולים רפואיים ונסיעות בגין אותם טיפולים", נטען בתביעה.
לדברי עו"ד לוי, כושר השתכרותה של התובעת בעתיד נפגע בצורה קשה ולצמיתות. "כתוצאה מהנשיכה נגרמו לצעירה ועוד יגרמו לה במשך כל ימי חייה כאב וסבל חמורים ביותר. לאור כל הסבל, הכאבים, הנכות הצמיתה, הוצאותיה הרבות, העזרה שלה היא נזקקת ואובדן כושר העבודה, תובעת הצעירה את הפיצויים כאמור".