"הצמיחה בפעילות הכלכלית של המשק הישראלי נותרה גבוהה יחסית, האבטלה נמצאת ברמות שפל היסטוריות, תעשיית ההיי-טק ממשיכה למשוך את תשומת לב והערצת העולם, והגז הטבעי החל לזרום מחופי המדינה", כך פותחים כלכלני ארגון ה-OECD, את הדוח השנתי על כלכלת ישראל לשנת 2012. עם זאת, ב-OECD מסתייגים מיד וכותבים כי "רמת החיים הממוצעת נותרה הרחק מאוד מזו של המדינות המפותחות ביותר בארגון ושיעור העוני היחסי הוא הגבוה ביותר בארגון".
גם השנה משבח ה-OECD את האינדיקטורים המקרו-כלכליים לטווח הקצר (צמיחה, אבטלה, חשבון שוטף) שהם מטבעם נסיבתיים, אך מביע דאגה רבה לגבי הפרמטרים לטווח הארוך יותר בעיקר בכל הקשור להיבטים חלוקתיים, כמו אי-שוויון בהכנסות ועוני, ולמאפיינים מבניים כמו מערכת החינוך, הבריאות, הרווחה, משק החשמל ועוד.
כלכלני הארגון מציעים בתחום מדיניות החינוך לאמץ תוכנית מיוחדת לשיפור החינוך באוכלוסייה הערבית ולעודד לימוד של לימוד ליבה בבתי הספר החרדיים.
בתחום התעסוקה ממליצים על גיבוש תוכנית ארצית, המעניקה הטבות לעובדים, וזאת כדי לצמצם את הפער בין השכר הממוצע לשכר החציוני, לרבות עידוד לנצל את התוכנית של מס הכנסה שלילי, וכן לחזק את אכיפת חוקי עבודה. בהקשר הזה יצויין כי ה-OECD מותח ביקרות על החלטת האוצר לקצץ בקצבאות הילדים. חשוב עוד יותר הן ההמלצות בנושא "הזדקנות האוכלוסייה": הארגון מציע לבחון את מערכת המיסוי על הפנסיה ובעיקר להעלות את גיל הפרישה לנשים.
בהקשר של מדיניות פיסקאלית כלכלני הארגון ממליצים לתעדף בחזקה את שמירת יעדי הגירעון שנקבעו לשנים הבאות וזאת על מנת למנוע הידרדרות נוספת באמינות הפיסקאלית; להגדיל את הכנסות ממסים באמצעות הרחבת בסיס המס, העמקת הגבייה וחיזוק המאבק נגד העלמות מס, לצמצם הטבות מס, למסות פעילות שאינה ניתנת להעבירה לחול (נדל''ן או אוצרות טבע). כלכלני הארגון סבורים כי כדי לעמוד ביעדי הגירעון יש צורך בשיעור צמיחה של 4% לפחות, גבוה מהתחזיות לשנתיים הבאות ולכן הם ממליצים כי אם יש צורך בהגדלת שיעורי המס, אז כדאי להעלות את המע''מ ("פחות פוגע באווירה העסקית ובצמיחה") ולא את מס הכנסה כאשר טיפול בהשלכות השליליות של המהלך על עוני ואי שוויון יש לעשות באמצעות מערכת הרווחה. בד בבד, הארגון ממליץ להגדיל משמעותית את המסים "הסביבתיים".
בעקבות ההעלאה הפרמננטית ברמת התוצר כתוצרה משינוי שיטת המדידה, הארגון מציע לנצל זאת כדי להקטין את יעד החוב אל מתחת ל-60% תמ''ג, דבר ש"יקטין את תשלמי הריבית על החוב ויעניק גמישות נוספת להתמודד עם אירועים גיאו-פוליטיים וכלכליים בלתי צפויים". עוד ממליצים בארגון לפקח ביתר שאת על ההתחייבויות הרב-שנתיות ואת התאמתן למסגרות הפיסקאליות שנקבעו מראש. כמו כן, מפצירים באוצר להפסיק עם הקיצוצים הרוחביים (פלאט). בהקשר הזה הארגון מבקש לבחון את ההטבות הניתנות לעולים חדשים (להתנות במצב כלכלי) וליוצאי צבא (מנצחים את הפערים מול החרדים והערבים).
חשיבות גדולה למעקב צמוד אחרי שוק הנדל"ן
לגבי המדיניות המוניטרית, הארגון ממליץ להעמיק, במידת הצורך, את הצעדים המאקרו-יציבותיים המיועדים לעצור את הסיכון הכרוך במשכנתאות. בהקשר הזה, גם השנה ממליצים ב-OECD על הקמת ועדה ליציבות פיננסית המורכבת מכלל הרגולטורים, דרישה שחזרה גם השבוע על ידי נציגי ה-IMF שאף הם ממליצים על כך.
כלכלני ה-OECD מפצירים גם הפעם על בנק ישראל להפסיק עם רכישות המט"ח המפתיעות ולהתחיל בתהליך של צמצום מוניטארי (העלאת ריבית), "כאשר התנאים המוניטאריים הגלובאליים יאפשרו זאת ותנועות ההון תתייצבנה". עם זאת, בהמשך הסקירה נכתב כי בדיעבד, יתכן כי יתברר שחידוש רכישות המט''ח המפתיעות היו "לא במקום" שכן הן יאיצו א האינפלציה ואף חמור מכך "לחצים פוליטיים ישחיתו את הכוונות הטובות של בנק ישראל וינותבו לחיזוק את השקל הרבה מעבר לרמות הרצויות.
בהקשר של שוק הנדל"ן נכתב כי יש חשיבות גדולה למעקב צמוד שכן הניסיון מראה כי "בועות היו קשות לזיהוי מוקדם ויש להן השלכות מריקות לכת על המאזנים של משקי הבית ושל הבנקים ועל סקטור הבניה".
עוד ממליצים לפקח ולבחון את חוק הריכוזיות החדש, לבצע רפורמה בחברת החשמל ובסקטור הגז, לפקח על שמירת שוק תחרותי תוך הימנעות ממתן סובסידיות עקיפות.