מי אחראי על פיצויים בגין נזקי חורף?

מדי חורף, הסערות, הסופות והגשמים העזים, גורמים לנזקים רבים ברכוש ואף בגוף, כאשר הדירות הן הנפגעות הרציניות ביותר, בעיקר במקומות בהן מערכת הביוב קרסה והמים עולים על גדותיהם.

כמעט בכל חורף שפוקד את ישראל ישובים שונים ברחבי הארץ ניזוקים מהצפות מאסיביות כתוצאה מירידת כמויות משמעותיות של גשמים. כך ניתן להיזכר בנזקים העצומים שנגרמו לתושבי עמק חפר בהצפות שהתרחשו בינואר 2013. במקרה זה, כתוצאה מההצפות בגשמים ובבוץ נגרמו נזקים עצומים לבתים של תושבי בת חפר, וכך גם לרכוש הפרטי הנמצא בבתים. הבתים נותקו מחשמל לתקופה ארוכה. בנוסף נגרמו נזקים רבים גם למכוניות שנסחפו, התנגשו אחת בשנייה כתוצאה מההיסחפות, וכתוצאה מעצים וענפים שנפלו עליהם.

בתי המשפט מכירים באחריות של העיריות והמועצות המקומיות בגין התרשלות במניעת ההצפות. התפיסה של ביהמ"ש היא שהרשויות אחריות לנקוט בפעולות שמטרתן למנוע את ההצפות והנזק לתושבים. כך בפסיקה שניתנה בשנת 2012 בהקשר להצפה שגרמה לנזק ליבול חקלאי של תושב מושב אחיטוב שנמצא בעמק חפר ביהמ"ש הטיל חלק מהאחריות בגין הנזקים על המועצה המקומית, וכתוצאה מכך זו נדרשה לשלם פיצויים.

לעיתים ניתן להטיל אחריות על גוף שלא הרבה מכירים - רשות הניקוז. בישראל פועלות כמה עשרות רשויות ניקוז בפרישה ארצית כמעט מלאה. רשויות אלו פועלות מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. במספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות ביהמ"ש קבע שמוטלת על רשויות הניקוז אחריות גבוהה לבצע פעולות לניקוז יעיל של אזורים שנמצאים תחת אחריותן, ולמנוע הצפות באזורים אלו. לכן כאשר נגרמים נזקים כתוצאה מהצפה אפשר שתקום תביעה כנגד רשויות ניקוז בגין התרשלותן במניעת ההצפה. כך באותו מקרה של נזק לחקלאי ממושב אחיטוב הוטלה חלק מהאחריות גם על רשות הניקוז המקומית.

עוד לפני תביעת הרשויות, צריך לזכור שלמרבית הדירות בארץ יש ביטוח דירה. תנאי הפוליסה של כל ביטוח דירה מכסות את המבוטחים מפני נזקי סערה, לרבות גשם שלג וברד. מדובר בתנאי מובנה בפוליסה ללא צורך בפרמיה מיוחדת או מוגדלת", אומרת עו"ד קאופמן, אבל מזהירה: "יש לשים לב כי אין כיסוי למים שחודרים דרך קירות. לכן, להבדיל מהנזקים שנגרמו עקב חדירת המים דרך חלון שנשבר (על כך יינתן פיצוי), מים שחדרו דרך הקיר או התקרה וגרמו נזק לרכוש בבית ולמבנה – לא נקבל על כך פיצוי. ייתכן ומקרה זה ייכנס בגדר הגדרת שיטפון, אולם הדבר לא יקרה באופן אוטומטי וזה ילווה במאבק משפטי ארוך מול חברת הביטוח. בנוסף, אם חדרו מי גשמים דרך הגג ייתכן וקיימת גם אופציית תביעה כנגד הזפת או בעל מקצוע אחר, שלא ביצע את עבודתו כראוי ובאופן מקצועי".

"זוהי שאלת מליון הדולר. בפוליסות בד"כ אין הגדרה לא לסערה ולא לשיטפון, ולכן זהו נושא שנתון למחלוקת . בדרך כלל נעשה ברור עם תחנה המטאורולוגית ובהתאם נקבעת עוצמת הרוחות, קיומה או העדרה של סערה, אבל ההגדרה היא די 'נזילה' ולא חד משמעית. יש לשים לב, כי כאשר עוצמת הרוח היא בדרגה נמוכה (על פי מדידות של השירות המטראולוגי ) זה לא יחשב לסערה, אבל כאשר עוצמת הרוח בדרגה גבוהה, ייתכן והדבר ייחשב לסופה. במקרה כזה חברת הביטוח תטען שמדובר בנזק כתוצאה מכוח עליון ולכן תטען שזה לא מכוסה בפוליסה".

יחד עם זאת בפסיקה של ביהמ"ש בהקשר לשיטפונות נראה שביהמ"ש נוטה שלא לקבל טענה זו. כך למשל בתביעה שהתנהלה לפני מספר שנים כנגד עיריית חיפה בגין נזק שנגרם לתובע כתוצאה מירידת כמויות משמעותיות של גשמים קבע ביהמ"ש, כי הצפות אינן דבר חריג ואינן בבחינת כוח עליון אלא דבר שניתן לצפות אותו. כתוצאה מכך הוטלה האחריות על עיריית חיפה שהתרשלה בחובתה לדאוג לתשתיות ניקוז ברחובות.

"גם נזקי ברק מכוסים ע"י הפוליסה התקנית של הדירה".

"נזקי קרה אינם מכוסים במסגרת נזקי מזג אוויר בפוליסת דירה, אבל אפשר אולי למצוא פיתרון במסגרת נזקי צנרת, שכן מכוסים".

"אם קיים ביטוח לדירה, הוא כולל גם נזקי שריפות. לגבי נזקי גוף הבעיה יותר קשה, וכאן יש לבדוק כל מקרה לגופו. למשל, צריך לבדוק האם מכשיר החימום היה תקני, האם צורפו הוראות בטיחות וכו'. אם מדובר בדליפת גז שגרמה לדליקה, יש לבדוק את מתקין הארובה עשה עבודתו מקצועית. כדאי להיעזר בבעלי מקצוע כמו מהנדסי בטיחות.

"לפני מס' שנים טיפל משרדנו בנזק שנגרם לאישה שהלכה ברחוב ביום חורפי וסוער כשלפתע סוכך של אחת החנויות עף ופגע בה. היא נפלה ארצה ושברה את ידה. במקרה כזה ניתן לתבוע את בעל החנות וכן את יצרן או מתקין הסוכך, כאשר יתכן ולא התקין אותו באופן נכון או בטענה של פגם בייצור - שמא הסוכך היה פגום ולכן לא שרד את הסערה. כמו כן יש להניח כי בזמן סערה על בעל החנות היה לסגור את הסוכך ולכן גם בעל החנות יהיה אחראי לנזק".

במקרה כזה ניתן לשקול תביעה נגד בעל הדירה ממנה עף העציץ, מתוך הנחה שעל בעלי בתים לדאוג לרכושם ולמניעת נזקים צפויים מסערות. במידה שלבעל הדירה קיים ביטוח צד ג' בדירה, ניתן להפעיל את הביטוח. בכלל לבעלי נכסים מומלץ לדאוג לתחזק חפצים שעלולים לעוף ולפגוע באדם או ברכוש".

"לבתי עסק, בניגוד לדירות, אין בד"כ כיסוי בסיסי לנזקי סערה, ולכן צריך להוסיף נזקים אלו בהרחבה של הפוליסה ולשלם על כך פרמיה מוגדלת".

"כמו בדירה כך גם פוליסת רכב כוללות, על פי הוראת המפקח על הביטוח, את כל הנזקים כתוצאה מסערה ,שלג ברד ושיטפון. ישנם מקרים, בהם לבד מהביטוח יש עילה כנגד צד ג', למשל במקרה זה בנוסף לתביעת הביטוח יכולה לקום תביעה כנגד המועצה המקומית, אשר באחריותה לדאוג לתקינות ובטיחות סככות,שלטים, עצים וכו'. אם הרשות המקומית לא דאגה לגזום את העצים בזמן ובאופן נכון ובכך למנוע פגיעתם בעת סערה, היא תישא באחריות לנזקים שנגרמו עקב כך, כולל נזק שנגרם לרכבים בתחום שיפוטה.

כאמור יש כיסוי בפוליסה של הרכב, אבל במקרה של נזקים בשל הצפה - כאשר מוכח כי הנזק נגרם עקב תשתית ביוב לקויה או נזקים בצנרת לא מטופלת - יש עילת תביעה כנגד הרשות המקומית. כך גם ניתן אולי לתבוע רשות ניקוז שאחראית על האזור המוצף על התרשלות במניעת ההצפה. תביעה כנגד רשות מקומית, או רשויות ניקוז יכולה להיעשות במקביל לתביעת הביטוח, אלא שלרוב תביעת הביטוח מהירה יותר. ישנם מקרים בהם ניתן לקבל פיצוי גם מהביטוח וגם מתביעת צד ג. לגבי רכבים, יש לשים לב שהשמאי יתייחס גם לנזקים עתידיים שיכולים להתפתח כמו: קורוזיה וחלודה, ולעמוד על פיצוי בגין ירידת ערך.

"לרוב, תנאי האחריות של המכשיר הסלולרי אינם מכסים נזקי רטיבות, אך תמיד כדאי לבדוק את תנאי החוזה. לפעמים כלול בו סעיף שיכול לסייע".

"כאן מדובר במקרה קצת בעיתי. בעיקרון, אם הנזק נגרם ישירות מפגיעת ברק ברשת הביתית או במכשיר הביתי, ניתן לדרוש את הכיסוי. אולם, אם הנזק נגרם כתוצאה מפגיעה במערכת החשמל של חברת החשמל - אין כיסוי".

במהלך החורף פעמים רבות מתרחשות הפסקות חשמל כתוצאה מתקלות בשל מזג האוויר הסוער, או הפסקות חשמל יזומות של חברת החשמל לבדיקה או בעת תיקון תשתיות. כאשר כתוצאה מהפסקת החשמל נגרם נזק למכשירים חשמליים בבית יתכן שניתן יהיה לתבוע את חברת החשמל לפיצוי בגין עלות תיקון המכשירים או החלפתם. בתי המשפט בארץ מכירים באחריותה של חברת החשמל לנזקים שנגרמים כתוצאה מהפסקות חשמל למכשירים חשמליים. יחד עם זאת הקושי במקרים אלו הוא שהתובע נדרש להוכיח כי קיים קשר בין הנזק שנגרם למכשיר החשמלי להפסקת החשמל, ושאין מדובר ביד המקרה.

"לבד מהפיצוי לו יהיו זכאים במידה ותוכח אחריות של גורם שלישי, יש לזכור את ביטוח תאונות אישיות תלמידים, המזכה בפיצוי בכל תאונה שגרמה לפגיעה ולנכות (לבד מתאונת דרכים)".

"גם במקרה זה, לבד מהפיצוי לו יהיה זכאי הנפגע מצד ג' או ביטוח כלשהו (אם תוכח אחריות) , הוא יהיה זכאי לתבוע את הביטוח הלאומי ולהיות מוכר כנפגע עבודה על כל הזכויות המשתמעות מכך. נפגע עבודה מוכר גם אם התאונה התרחשה בדרך לעבודה או חזרה ממנה".

1. לצלם ולתעד את הנזקים.
2. להודיע לחברת הביטוח או לסוכן הביטוח בהקדם האפשרי.
3. חייבים לפעול מיד להקטנת וצמצום הנזקים כדי להציל את הרכוש.
4. להזמין שמאי (אם חולקים על השמאות של הביטוח).
5. לא לזרוק דבר גם אם אינו בר תיקון, להשאיר עד שיגיע השמאי.
6. לשמור חשבוניות / קבלות בגין תיקונים.
7. לקרוא היטב את תנאי הפוליסה.
8. יש לדעת כי ניתן לרכוש הרחבה לביטוח שתכלול כל נזק תאונתי (אם כי מעטים עושים זאת בגלל ההסתברות הנמוכה).
9. במידת הצורך לפנות לייעוץ משפט.
10. לא לוותר לחברת הביטוח ולהילחם על זכויותיכם.


הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח