נוחי דנקנר: אני הנפגע העיקרי ב-IDB

"אין ספק שהיו מהלכים עסקיים שהובלתי באי.די.בי (336.1 -3.11%) אשר התבררו בדיעבד כטעויות, לצד הרבה מהלכים עסקיים מוצלחים. חשוב לי שהציבור יידע שהנפגע העיקרי ממה שקרה הוא אני עצמי, משום שכל השנים האמנתי באי.די.בי והשקעתי את כל כספי ברכישת עוד ועוד מניות של הקבוצה". את הדברים האלה מסר היום (ב') נוחי דנקנר ל"גלובס", על רקע מאבק השליטה שהוא מנהל בקונצרן.

"צריך גם לזכור שב-10 שנותיי באי.די.בי החברות הנמנות על הקבוצה שילמו ריבית על אג"ח והלוואות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ותמיד עמדו בכל התחייבויותיהן", הוסיף דנקנר. "אני חושב שבזכות הניהול וההובלה שלנו, למרות התקופה שהיא כל כך מאתגרת עבורי, ההחזר על החוב כלפי נושי אי.די.בי אחזקות טיפס מכ-20 אגורות ללפחות 70 אגורות, ואני מאמין שאם ההצעה שלנו תיזכה - הריקאברי יהיה בסופו של דבר מלא".

דנקנר התייחס למאבק המשפטי שהוא מנהל נגד מוטי בן משה ואדוארדו אלשטיין ואמר: "אין לי שום דבר אישי נגד מוטי בן משה אבל בכל שנותיי בעולם העסקים, ובוודאי בעשר השנים שבהן אני מוביל את אי.די.בי, מעולם לא נפגשתי עם איש עסקים כביכול כל כך מצליח שאף אחד לא מכיר אותו. לא בישראל, לא בגרמניה, לא בבנקים, לא בגופים המוסדיים, לא בגופי הרגולציה. אני מרגיש לגביו שרב הנסתר על הגלוי.

"אני משוכנע שאי אפשר להכריע בתיק אי.די.בי מבלי שיהיה גילוי מלא לגבי מוטי בן משה ובמיוחד לגבי מקורותיו הכספיים וזהות בעלי השליטה והנהנים מעסקיו. אני חייב לציין שבימים האחרונים זורם אלינו מידע מאוד מטריד בהקשר הזה. ברור לי שהנושים של אי די בי אחזקות בסה"כ רוצים לקבל את כספם, זה לא מתפקידם לפענח את המסתורין סביב בן משה. רשויות המדינה, הרגולטורים ובעלי התפקיד מטעם בית המשפט הם אלה שצריכים להיות מודאגים. צריך לזכור שלא מדובר פה במשחק ילדים. מדובר בשליטה על כלל ביטוח, סלקום, שופרסל, נכסים ובניין, חברות שמנהלות כספי ציבור בהיקף של מיליארדי שקלים רבים ומעסיקות עשרות אלפי עובדים".

על אדוארדו אלשטיין אמר דנקנר כי "הכוונות של אדוארדו אלשטיין כלפיי היו טובות וגם שלי כלפיו. פתחתי בפניו את דלתות אי.די.בי ואת דלתות הבית שלי. כזה אני. נתתי בו את אמוני. הופתעתי והתאכזבתי כאשר הוא החליט לנצל בצורה צינית את האמון שלי, ואת המצב המורכב שבו נמצאתי באי די בי אחזקות, כדי לפתוח ולשנות שוב ושוב את ההסכמות בינינו עד שלבסוף הגיש הצעה מתחרה ואף חבר לבן משה. כנראה כך עושים עסקים בארגנטינה. לא אצלי.

"בלילה לפני שהוא פתח את ההסכם בינינו בפעם האחרונה, ישבנו ואכלנו ארוחת ערב באווירה חמה וחברית. הוא לא הזכיר אפילו לא ברמז או במילה את הנושא הזה. בדיעבד ברור לי שבאותם רגעים המהלך שלו לנסות ולהשתלט על אי די בי היה כבר סגור ומתוכנן היטב".

דנקנר דחה את חלופת הפירוק ואמר כי "חלופת הפירוק טובה רק במקרה שבו היא מעניקה לנושים יותר מאשר הצעת החברה. במקרה של אי.די.בי המצב הפוך לחלוטין. הצעת החברה נותנת תזרים מידי של מעל מיליארד שקלים, כסף חדש שבא מחוץ למערכת לצורך החזר לנושים והזרמה לאי די בי פיתוח. זה בוודאי עדיף על פירוק".

באשר לתוצאות הצבעות מחזיקי האג"ח, שדחו את הצעתו, אמר דנקנר כי "צריך לזכור שלפני כשלושה שבועות התקיימו הצבעות חוקיות, שבהן עמדנו לנצח ברוב מוחץ. זה היה ברור לכולם. לאחר ארבעה ימי הצבעה, שעות ספורות לפני תום ההצבעות, אלשטיין ובן משה הצליחו לעצור את ההליך. אנחנו פעלנו לכל אורך הדרך לפי הנחיות בית המשפט. אלשטיין ובן משה, לאחר שהבינו שהם עומדים לספוג תבוסה בהצבעות, לקחו את החוק לידיים וביזו את בית המשפט באסיפת מחזיקי האג"ח.

"גם בסיבוב השני של ההצבעות עמדנו לנצח לאחר שגיבשנו קבוצת משקיעים חזקה ומגוונת, עם כיסים עמוקים בארץ ובחו"ל, בראשות אלכסנדר גרנובסקי, האחים נקש, איש העסקים דניאל חוסידמן, משפחת נוימן וקבוצת נץ. אלא שאז, בעיצומן של ההצבעות, הגיע המכתב של אבי ליכט ובעקבותיו מודעות מסולפות שפרסמו בנושא זה בעיתונים אלשטיין ובן משה והחל סחף של מצביעים שתמכו באנו אל הצד השני. למרות זאת, כאשר ייפסלו הקולות הנגועים, הם לא הגיעו ל-75 אחוז הדרושים. לעומת זאת, ההצעה שלנו זכתה בשאלה השנייה, שבה נשאלו הנושים האם הם מוכנים להצביע בעד ההצעה שלנו אם היא תשיג רוב של פחות מ- 75%, קיבלנו שיעור תמיכה גבוה בהרבה משלהם - 87%".