בסופה של שנה שבה יאיר לפיד היה התקווה והאכזבה של מצביעים רבים, סקר שערך מרכז "מולד" מלמד כי את 2013 סיים שר האוצר לא כפי שתכנן. יו"ר יש עתיד ידע היטב מדוע הוא מכוון את הקמפיין שלו למעמד הביניים: רוב מוחלט של הציבור (70%) מגדיר את עצמו ככזה, אבל מסתבר שזו חרב פיפיות. כמעט שנה מנסה לפיד לשכנע שהוא הגיע למשרד האוצר בשביל לעבוד עבור מעמד הביניים, אבל הציבור לא משתכנע.
מסקר "מולד" עולה כי 67% מהציבור סבור שתקציב המדינה לשנים 2013-2014 משרת בעיקר את העשירים. שני שליש מהציבור השיבו בסקר כי התקציב הוא "תקציב לא הוגן, שמעדיף את טובת העשירים ופוגע במרבית הישראלים שנאבקים כדי לשלם את החשבונות שלהם ולתמוך במשפחותיהם". 23% בלבד סבורים כי מדובר ב"תקציב אחראי".
לא רק שמרבית הציבור אינו סבור שלפיד מקיים את מה שהבטיח, יותר מחצי ממנו אינו רואה ביו"ר יש עתיד כמי שמייצג אותו. מהסקר עולה כי 64% מהישראלים חושבים שלמעמד הביניים השפעה פוליטית מועטה מדי, חרף העובדה שבמשרד האוצר יושב פוליטיקאי שהגדיר את עצמו כ"שר האוצר של מעמד הביניים".
בתשובה לשאלה איזו קבוצה השפיעה על החלטות הממשלה, השיבו 64% כי הם סבורים שלטייקונים ולתאגידים השפעה פוליטית רבה מדי;39% ענו כי למתנחלים השפעה פוליטית רבה מדי; 47% מאמינים שלחרדים השפעה גדולה מדי; ו-41% סבורים כי לימין השפעה פוליטית מוגזמת.
המתנחלים מקבלים ליותר מדי
רוב גדול וחוצה מפלגות תופס את המתנחלים כ"טייקונים שמעבר לקו הירוק". המתנחלים, על פי הסקר, עדיין נתפסים כסקטור בעל אינטרסים שונים באופן מובהק מאלה של הציבור הישראלי הרחב. רוב הישראלים סבורים כי האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים של המתנחלים שונים משלהם, ומאמינים שהם זוכים לתקצוב יתר בהשוואה לשאר אזרחי ישראל.
רוב ברור בציבור מתנגד להטבות הכלכליות שלהן זוכים המתנחלים בתחומים כמו דיור, חינוך וחלוקת משאבים כללית. כל שש ההטבות שהוצגו בסקר, לשם המחשה, נראו מוגזמות בעיני הציבור. אפשר רק לשער שלו היה כוח פוליטי מרים את הכפפה ומנסה לשנות את אופן חלוקת ההטבות, הוא היה זוכה לרוב בציבור שיתמוך במהלך זה.
עוד מגלה הסקר כי בזמן שקרוב לחצי מהציבור רואה בהתנחלויות נכס ביטחוני (46% לעומת 39% שרואים בהן נטל בטחוני), יותר ממחצית מהציבור (52%) מזדהים עם הטענה כי "ההתנחלויות נהנות מיחס מיוחד ומקבלות יותר מדי כסף ממשלתי על חשבון השקעות בתחומי הקו הירוק". עם הטענה החלופית שלפיה "ההתנחלויות הן בראש סדר העדיפויות הלאומי, והממשלה צודקת בכך שהיא משקיעה באיכות החיים של המתגוררים בהן" הזדהו רק 31% מהציבור.
כשנבדקות עמדות הציבור באשר להטבות שלהן זוכות ההתנחלויות מהמדינה, מספר המתנגדים להטבה עולה על מספר התומכים בכל שש הדוגמאות, וברוב המקרים אף בשיעור ניכר. בסך הכל, בין 30% ל-40% מהציבור הישראלי מתנגדים בנחרצות למתן הטבות והעדפות בתקצוב להתנחלויות.
רוב ל-2 מדינות ל-2 עמים
שאלת חלוקת הארץ ופינוי ההתנחלויות נבדקה אף היא בסקר, שמצא כי עמדות הציבור מצביעות על נכונות ברורה לשלם את מחיר ההיפרדות מהשטחים בתמורה להסדר שלום. בתשובה לשאלה: אם ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס יסכימו לעסקה זו, וראש הממשלה נתניהו מציג את ההסכם למשאל עם, האם תצביע "כן" לאשר את ההסכם או "לא" כדי לדחות את ההסכם, השיבו 50% בחיוב, משמע יאשרו את ההסכם, 41% סבורים כי יש לדחות את ההסכם, ו-9% עדיין לא החליטו. באשר לשאלת פינוי ההתנחלויות השיבו 52% כי הם תומכים בפינוי; 37% מתנגדים; ו-12% סירבו להשיב על השאלה.
מולד (המרכז להתחדשות הדמוקרטיה) הוא מכון מחקר א-מפלגתי שמספק תוכן, מדיניות ואסטרטגיה למחנה המרכז-שמאל בישראל. המרכז ממומן בעיקר באמצעות קרנות אמריקאיות פרטיות, דוגמת קרן טאובר, קרן רוקפלר וקרן מוריה. הסקר כלל 1,200 נשאלים והוא נערך באמצעות הטלפון והאינטרנט.
ממולד נמסר כי "תוצאות הסקר מוכיחות שהציבור הישראלי הוא חכם, מודע ומבין היטב לאן בורחים כספי המסים שלו. רוב הישראלים תופסים את המתנחלים כסקטור בעל אינטרסים צרים שמתנגשים עם סדר העדיפויות של הציבור הרחב - מעין 'טייקונים שמעבר לקו הירוק' - ומבינים כי ההתנחלויות אינן רק נטל מדיני אלא גם נטל כלכלי כבד על הכיס של כולנו".