מתי מנינן, לשעבר מנכ"ל חברת ההנדסה הפינית Poyry, הגיע בחודש שעבר לישראל לביקור פרטי. במהלך הביקור התחוללה בפינלנד סופת שלגים עזה שהביאה לניתוקם של 200 אלף צרכנים. אחד מהם היה בית הקיט של משפחת מנינן במערב המדינה. "נכנסתי לאינטרנט ובדקתי את צריכת החשמל של המונה הביתי שלי", סיפר מנינן השבוע ל"גלובס", "ראיתי שהבית היה מנותק מחשמל במשך כמה ימים. האמת שזה די שימח אותי כי ניתוק ממושך כזה זיכה אותי בפיצוי כספי, אף שבכלל לא שהיתי בדירה באותו זמן".
צרכני החשמל בישראל אינם זכאים כיום לפיצוי כספי בגין ניתוק מאספקת החשמל במהלך סערת שלגים (ראו ידיעה נפרדת). הדבר שעשוי להקל עליהם מאוד לקבל הטבה כזו בעתיד הוא היכולת לבדוק את מצב מונה החשמל שלהם מרחוק, באמצעות הרשת. מונה חכם יסייע גם לחברת החשמל באיתור מדויק ומהיר של תקלות באספקת החשמל ויאפשר לייעל את עבודת הצוותים ולקצר את משך הניתוקים. מעבר לכך, עשויה החלפת המונים לחסוך את הצורך בהקמת תחנות כוח נוספות ואולי גם להפחית את תעריף החשמל לצרכנים.
כבר היום מחוברים לרשת החשמל במונים חכמים הצרכנים התעשייתיים והמסחריים הגדולים במשק, שצריכת החשמל השנתית שלהם עולה על 40 אלף קוט"ש (צריכת החשמל של משק בית ממוצע מגיעה ל-7,500 קוט"ש). הצרכנים האלה משלמים את חשבון החשמל שלהם לפי תעריף שעתי (תעו"ז), שמאפשר להם לחסוך בעלויות חשמל אם הם מעבירים חלק מהצריכה לשעות שבהן התעריף נמוך. משקי הבית, לעומת זאת, כמו גם עסקים קטנים ובינוניים, עדיין משלמים תעריף קבוע לפי רישומי המונים האנלוגיים. המונים המיושנים האלה נקראים אחת לחודשיים על ידי 349 קוראי מונים המועסקים בחברת החשמל. המציאות הזאת יוצרת כמה בעיות. הראשונה היא ה"דילוגים": לחברת החשמל יש היתר לוותר אחת לשלוש קריאות על קריאה פיזית של המונה ולחייב את הצרכן על סמך חישוב סטטיסטי. בעיה אחרת קשורה בקלות היחסית שבה ניתן לזייף את קריאת המונה באמצעות מכשירים מכניים פשוטים. רק באחרונה נפתחה חקירה נגד חברת ניהול בנייני מגורים בחשד שזייפה את קריאות מוני הצריכה המשותפת של 300 בניינים בארץ וגנבה בדרך זו חשמל בעלות של יותר ממיליון שקל.
מידע בזמן אמת
הרעיון להחליף את 2.2 מיליון מוני הצריכה הביתיים במונים חכמים נדון זה כמה שנים בממשלה ובחברת החשמל. רבים במשק החשמל מתנגדים להחלפת כל מוני החשמל הביתיים במונים חכמים משום שהיחס בין התועלת להשקעה הנדרשת הופך לדעתם את הפרויקט ללא-כלכלי. ההחלטה הסופית אם לבצע את הפרויקט תתקבל בחודשים הקרובים, לאחר שיסתיים פיילוט שעורכת חברת החשמל ביישוב בנימינה. במקביל לפיילוט מבצעים רשות החשמל ומשרד התשתיות הלאומיות בדיקות של כדאיות כלכליות.
בדיקה כלכלית נוספת, שיזם האיגוד הישראלי לרשת חכמה בראשותו של מנכ"ל חברת החשמל לשעבר עמוס לסקר, אמורה לספק ליוזמה רוח גבית.
צוות מומחים מתחומי הכלכלה, המשפט והטכנולוגיה שעבד עבור האיגוד בהתנדבות העריך שהמדינה תידרש להשקיע כמעט 7 מיליארד שקל בהחלפת המונים. הסכום הזה כולל השקעה של 3.35 מיליארד שקל בהחלפה עצמה, עוד 1.3 מיליארד בחידוש המונים על פני 15 שנה וסכום נוסף של 2.25 מיליארד שקל עלויות תפעול - למשל מרכזי השירות והתמיכה הטכנית. את המימון הראשוני הדרוש לפרויקט, בהיקף 4.5 מיליארד שקל, ממליץ הצוות לגייס ממערכת הבנקים והגופים המוסדיים המקומית, בהסדר דומה לזה שנעשה עבור צרכני החשמל הפרטיים. הכוונה היא לגבות מהציבור תוספת מזערית - 0.75% - לחשבון החשמל ולהזרים את הכספים לחשבון ייעודי ברשות החשמל שישמש כבטוחה להחזר החוב. הציבור שיידרש לשלם את התוספת לתעריף אמור להרוויח בגדול בהמשך הדרך, לאחר שתסתיים ההשקעה ההונית בהחלפת המונים.
להערכת הצוות, צפוי משק החשמל לחסוך סכום כולל של 9.47 מיליארד שקל כתוצאה מהחלפת המונים. רק החיסכון בעלויות העסקת קוראי המונים, שיושג כתוצאה מהאפשרות לקרוא את המונים מרחוק, יאפשר להפחית את חשבון החשמל של כל צרכן ביתי בסכום קבוע של 16.6 שקל בשנה. עורכי המחקר מניחים שעלויות כוח האדם האלה לא יתאפסו ושעדיין יהיה צורך לשלוח טכנאים לבתי הצרכנים ומשום כך הפחיתו את עלות העסקתם הכוללת של קוראי המונים רק ב-80%. חיסכון נוסף יושג כתוצאה מהתייעלות רשת החשמל. כיום מפסידה חברת החשמל 4.2% מהחשמל שהיא מייצרת על תקלות וגניבות חשמל. רשת חכמה אמורה לאפשר תחזוקה מונעת שתפחית מאוד את מספר התקלות והדקות שבהן אין ספקת חשמל ותצמצם באופן משמעותי את תופעת גניבות החשמל. מקורות חיסכון נוספים הם ייעול גביית החובות של הצרכנים, צמצום עלויות מוקדי השירות וביטול העלויות השוטפות של החלפת המונים האנלוגיים ותחזוקתם.
אבל מקור החיסכון הגדול ביותר של המעבר למונים חכמים אינו מגיע מהחיסכון בעלויות התפעול של רשת החשמל. הכסף הגדול נמצא בשינוי הרגלי צריכת החשמל של הציבור. ההנחה היא שאם הצרכנים יוכלו לדעת בזמן אמת מה עלות צריכת החשמל בבתיהם הם יפחיתו את צריכת החשמל הכללית ויעבירו חלק ממכשירי החשמל לפעולה בשעות שבהן תעריף החשמל נמוך יותר, בעיקר בלילה. פיילוטים שנעשו בעולם הראו כי מערכות מידע בזמן אמת על צריכת החשמל יכולות לצמצם את צריכת החשמל ב-12% בממוצע. עורכי המחקר הניחו שרק 20% מהצרכנים ישקיעו במערכות יקרות, ובכל זאת, להערכתם המעבר של כלל משקי הבית למונים חכמים יאפשר להוריד את צריכת החשמל הכוללת במשק ב-1.16% ואת צריכת החשמל בשיא הביקוש ב-3.46%.
המשמעות הכספית של הנתון הזה היא אדירה, משום שהיא חוסכת למשק החשמל את הצורך להקים תחנת כוח בהספק 360 מגוואט, שעלות הקמתה עומדת כיום על 1.64 מיליארד שקל.
החלפת המונים צפויה להימשך שלוש שנים. ההשקעה הגדולה בהחלפת המונים תחזיר את עצמה בתוך 9 שנים ובטווח של 15 שנים מהיום תחסוך למשק עלויות בהיקף מצטבר של כ-2.5 מיליארד שקל. בערכים מהוונים (מקדם היוון 7%) מדובר בחיסכון של כמעט מיליארד שקלים.
הרווח של חברת החשמל
לצד שאלת הכדאיות הכלכלית מעוררת החלפת המונים שאלות נוספות כבדות משקל. הראשונה היא אם לאפשר לחברת החשמל לבצע את החלפת המונים כפי שהיא דורשת כיום. יצרנית החשמל הפרטית דוראד, המתחרה בחברת החשמל, טוענת כי החברה מקבלת עבור המונים תשלום גבוה כמעט פי 20 מעלות המונה בפועל. לפי בדיקה שערכה דוראד, עלותו של מונה חכם עומדת על 15.4 שקל בחודש. חברת החשמל גובה מהלקוחות הגדולים המחוברים למונים חכמים סכום חודשי של 289 שקל ומבקשת את אישור רשות החשמל להגדיל את הסכום ל-600 שקל.
למרות החשש שחברת החשמל תהפוך את התקנת המונים לבוננזה עסקית על חשבון הצרכנים, ממליץ צוות המומחים של האיגוד לרשת חכמה להטיל עליה את המשימה של החלפת המונים, בהיעדר כל חלופה מעשית אחרת. עם זאת, הצוות ממליץ להבטיח שתהיה גישה חופשית למאגר המידע על הרגלי צריכת החשמל של הצרכנים. לדברי לסקר למאגר מידע כזה יש פוטנציאל עסקי אדיר, למשל עבור יזמים שיפתחו אפליקציות לסמארטפונים, שיאפשרו ייעול נוסף בצריכת החשמל. "מאחר שאני מגיע מעולם התקשורת", אומר לסקר, "זיהיתי שהמונים החכמים מאפשרים ליצור רשת תקשורת חדשה שאליה יהיה אפשר לחבר בעתיד גם את המים והגז. זה בדיוק הממשק בין אנרגיה וטלקומוניקציה. אלה שני תחומים שבשילוב ביניהם השמים הם הגבול".
תגובת חברת החשמל לטענות לא נמסרה עד מועד סגירת הגיליון.