בשעה טובה: שר האוצר יאיר לפיד מוציא לדרך את שלושת הפרויקטים הראשונים לבניית 729 דירות להשכרה, במסלול של הוועדה הבינמשרדית החדשה שהוקמה באוצר, על בסיס תוכניתו לשיווק 150 אלף דירות להשכרה ב-10 שנים. בראש ועדת המכרזים, שמינתה החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, עומד סגנה אושיק בן עטר, שבנה את מתווה המכרזים בזמן קצר יחד עם אריאל יוצר מאגף התקציבים, והשניים קיבלו שבחים מחברי הצוותים השונים שעסקו בפרויקט.
על פי מתווה הפרויקטים, מתוך דירות אלה יוקצו לדיור בר השגה לזכאים 25% מהדירות, כלומר 182 דירות לזכאים על פי הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה. קיימת אפשרות לתוספת דירות לזכאים, באחריות כל עירייה שבה מוקם פרויקט.
מועצת מקרקעי ישראל אישרה אתמול בערב (ג') את הקצאת הקרקעות לצורך הוצאת שלושת המכרזים הראשונים. אישור זה היה נחוץ כיוון שמדובר בקרקעות שכבר תוכננו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והיו בתוכנית השיווק של רמ"י, אולם נמסרו לשיווק לוועדה הבינמשרדית במסגרת תוכנית לפיד.
בלי הקצאה לדיור הציבורי
אלה הפרויקטים: 215 דירות בהרצליה, על קרקעות קיבוץ גליל ים, במקום דירות שיועדו במקור לפרויקט "מחיר למשתכן"; 268 דירות במבואות הדרומיים של חיפה; 246 דירות במזרח מורשה ברמת השרון.
ההודעה על הפרויקטים הוכרזה לפני ימים אחדים, עוד בטרם אישור מועצת המקרקעין להקצאת הקרקע. המכרזים עצמם יפורסמו רק ב-15 בינואר.
בפרויקטים אלה יחול שינוי בקריטריון לזכאות, שלפיו הזכאים יהיו עד וכולל עשירון שמיני שבו ההכנסה למשק בית ברוטו היא כ-20 אלף שקל לחודש, במקום עד עשירון שביעי, שבו ההכנסה ברוטו למשק בית היא כ-15 אלף שקל לחודש.
בנוסף, בפרויקטים אלה אין שום הקצאה של דירות ל-2,500 זכאי הדיור הציבורי של משרד השיכון הממתינים בתור זה שנים, ולא ל-10,000 זכאי משרד הקליטה הממתינים בתור ולא לקשישים. המוסכמה שעליה דובר הייתה ש-5% מהדירות יוקצו לזכאי הדיור הציבורי, במקום סיוע בשכר דירה כפי שהאוצר מציע.
הארגונים החברתיים צפויים לצאת במסע ציבורי נגד הדרת זכאי הדיור הציבורי מהפרויקטים, בעיקר לאור צירוף העשירון השמיני לקריטריונים, דבר המרחיק את נגישות השכבות החלשות לפרויקטים אלה. ח"כ אורלי אבקסיס-לוי, ראש שדולת הדיור הציבורי בכנסת: "זה מנוגד להבטחת ראש הממשלה לדאוג לפתרון עבור זכאי הדיור הציבורי. משרד האוצר, שניכס לעצמו פרויקטים מוכנים, מתעלם מאלפי הממתינים בתור ומסרב להקצות להם 5%-10% מהדירות. אלה כנראה אנשים הנראים שקופים בעיני משרד האוצר".
בעקבות הביקורת ב"גלובס" על היעדר קשר בין תוכניתו של לפיד לבין העיריות, גובש הסדר לשיתוף פעולה במתווה מיוחד: העיריות יוכלו לבקש לפרויקט תוספת של יחידות דיור, המכונה "תוספת שבס", ששופרה לאחרונה ושניתן לפיה להוסיף 30% של דירות לפרויקט.
הדירות שהעיריות יצליחו להוסיף לפרויקט יושכרו לדיירים לפי קביעת העיריות, על פי קריטריונים עירוניים כמו בני מקום (על פי מבחן אורך מגורים באותה עיר).
עקרונות המכרזים
1. התחרות במכרז תהיה על מחיר הקרקע, לאור שיקולי המציע וחישובי התשואה שלו בפרויקט.
2. כל חטיבת הקרקע תוצע לזוכה יחיד ולא תפוצל למתחמי משנה, מתוך הנחה שיש יתרון לגודל על מנת למשוך השקעות של מוסדיים. זאת, בניגוד לעמדה שלפיה ייתכן שכדאי לשווק מתחמים קטנים יותר, על מנת לבדוק את יכולת ההסתגלות של השוק במכרזים הראשונים.
3. מוסדיים, כמו קרנות פנסיה, שישתתפו במימון הפרויקטים עם הקבלן המבצע, יזכו לפטור ממס על הכנסות משכ"ד בפרויקט.
4. במכרזים לא תהיה התחייבות לתשואה עבור המוסדיים. ועדת המכרזים בנתה מודל של רשת ביטחון, המבוסס על שערי הריבית, קצב החזרי חוב ותזרים המזומנים משכ"ד. לנגד עיני הוועדה היה מודל תשואה בסביבות 7%.
5. השכ"ד המופחת לזכאים לדיור בר השגה יעמוד על 80% מתעריפי שכר הדירה לדירות שוות ערך באזור הפרויקט, על פי קביעת השמאי הממשלתי. כתב "גלובס" מזכיר שבהיעדר דיווח מוסדר על חוזי שכר דירה, מדובר בהערכות המתבססות על לוחות המודעות ומידע מקרי.
6. חוזה השכירות לשוכרים במחירי שוק יהיה לחמש שנים מינימום עם אופציה לחמש שנים נוספות. אורך החוזה לזכאים לדיור בר השגה יהיה למינימום של שלוש שנים, עם אופציה להארכה של שלוש שנים ואחריה עוד אופציה לארבע שנים נוספות, ובסך הכול לעשר שנים לכל היותר.
7. היזם יוכל להעלות את דמי השכירות כל שנה אך ורק על פי המדד הכללי.
8. גובש חוזה שכירות חדש, המטיל חובות תחזוקה נוקשות על היזם וחברת ניהול שתוקם באחריותו, ומצד שני גובשו תנאים המאפשרים ליזם להוציא מהנכס דייר סרבן תשלומים.
9. היזם יוכל למכור את כל הדירות בפרויקט אחרי 20 שנות הפעלה הנספרות מהשכרת הדירות בפועל.
שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אורי אריאל, הודיע בישיבה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו שנערכה שלשום (ב') בלילה ושעסקה בבעיית שיוך הדירות לחברי הקיבוצים - שתהליך הסדרתו נתקל בבעיות רבות, כי הוא מצוי בניגוד עניינים.
אריאל הוא בן קיבוץ טירת צבי מהזרם הדתי, ולאחרונה קיבל הודעה מהקיבוץ כי נפתחו בו הליכי שיוך הדירות לחברים. מכיוון שאריאל נחשב לבן היורש בנחלה, הוא ובני משפחתו הם בעלי עניין בתהליך השיוך. אריאל עזב את הישיבה במשרד ראש הממשלה ואף עזב ישיבה במועצת מקרקעי ישראל שעסקה בנושא שיוך הדירות בקיבוצים.
השר אריאל מסר כי ניגוד העניינים שלו הוא רק בעניין הקיבוצים ולא בהקשרים של נחלות חקלאיות.