פרק חדש נרשם בסאגת היחסים הקשים בין האחים ליאורה ודורון עופר, הממשיכים לגור בנחלות הגובלות זו בזו בבני ציון. בסוף השבוע שעבר הותר לפרסום סיכום פסק הדין של נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, טובה סיון, הדוחה את בקשתו של דורון לביטול צוואתו האחרונה של אביהם יולי עופר. המשמעות: 36% שהיו לאב בעופר השקעות עברו לאחזקתה של ליאורה באופן בלעדי, תוך שהם מגדילים את חלקה בקבוצה המחזיקה בבנק מזרחי טפחות והשולטת בענקית הנדל"ן מליסרון ל-52%, ואת שווי אחזקותיה האישיות אל מעל 3 מיליארד שקלים. דורון מצדו נותר עם ה-15% שהיו באחזקתו עוד קודם לכן.
האם זהו הפרק הקובע? חבר משפחה טוען כי יערער הצד השני כאשר יערער, ברגע שהצוואה נכנסת לתוקף, מניות האב שהוחזקו בנאמנות עוברות לידיה של ליאורה והפור למעשה נפל. דורון, לעומת זאת, איננו חושב כך. הוא ועורך דינו אלקס הרטמן מתכננים להגיש את הערעור כבר החודש, ורוחו, כך אומרים בסביבתו, לא נפלה.
"זה תהליך לא פשוט לבוא ולתקוף צוואה", אומרים אנשים המעורים בסיפור. "מספר הפעמים שביטלו צוואות במדינת ישראל אפסי. אבל דורון חדור אמונה בצדקתו פה".
הערעור יידון ככל הנראה בהרכב מורחב של שלושה שופטים, אשר ייחשפו גם הם לחומרים שנידונו רק בדלתיים סגורות ובטענות של דורון להשפעה לא הוגנת לכאורה על האב, שרק חצי שנה קודם לכן כתב צוואה אחרת שבה הוא מחלק את מניותיו שווה בשווה בין שני ילדיו. יש לציין כי גם הצוואה הקודמת לא הייתה הראשונה וגם לא השנייה שכתב. לא פחות מעשר צוואות - סיפרה השופטת - כתב יולי עופר במהלך השנים, כך שעצם העובדה ששינה את דעתו איננה "חשודה", ואם אכן יהיה ערעור, מה שידון בו שוב הן הנסיבות הספציפיות של כתיבת הצוואה האחרונה.
הצד שלה
האם העברתן של מניות האב לידי ליאורה עופר מחזקת אותה ומשחררת אותה מכבלים והיסוסים? חבר משפחה טוען כי לא יהיה כל שינוי. "בגלל הקואליציה בעופר השקעות בינה ובין אייל (בן הדוד המחזיק 33%), שפועלים מצוין ביחד, ובשל העובדה שהמניות של יולי היו כבר מזה זמן בנאמנות כך שלמעשה לא יוצגו בדירקטוריון, היא הייתה בעלת הדעה גם קודם".
גם בשוק לא מצפים למהלכים עסקיים נועזים חדשים, בעיקר מפני שבכל הנוגע למליסרון, אלה כבר נעשו. "מליסרון כבר עשתה את הצמיחה שלה", מסביר האנליסט נעם פינקו מפסגות, "היא החלה את דרכה כחברה שמרנית עם שני קניונים - רננים (ברעננה, נמכר לימים בעקבות דרישת הממונה על ההגבלים העסקיים) והקריון (בקריית ביאליק), ואז ב-2009 החלה את הצמיחה הגדולה עם רכישת קניון רמת-אביב, וב-2011 קנו את בריטיש ישראל והפכו לחברה פחות שמרנית והרבה יותר ממונפת. מה שמאוד שיחק לטובת החברה היא הריבית הנמוכה בשנתיים האחרונות, שאפשרה לה להחליף חובות יחסית יקרים, ב-6%-5% ריבית, לזולים יותר בריבית של 3%-2%.
"שוק הקניונים מאוד רווי", ממשיך פינקו, "הממונה על ההגבלים העסקיים קבע שלא מליסרון ולא עזריאלי אינם יכולים לקנות קניון קיים. מותר להם ליזום קניונים חדשים, אבל קשה לראות איפה אפשר להקים כאן עוד קניון. כך שכרגע הם לא בונים איזה מרכז גדול אלא משביחים נכסים קיימים".
סוגיה אחרת שאליה תידרש ליאורה עופר קשורה לבנק מזרחי טפחות, שבו מחזיקה עופר השקעות ב-20%: חוק הריכוזיות עשוי להציב בעיה בין שתי האחזקות של הקבוצה. לדברי חבר המשפחה, הבעיה עשויה להיפתר בקלות יחסית שכן "מספיק שהיא תמכור קניון גדול ויתאפשר לה להחזיק בבנק".
הצד שלו
דורון עופר ייצג זה שנים דמות שדעותיה לא בהכרח עלו בקנה אחד עם אלה של הרוב בעופר השקעות. הוא נדחק הצידה ממוקדי ההשפעה של החברה המשפחתית ולא פעם במהלך השנים הביע התנגדות למהלכים. למשל, רכישת קניון רמת-אביב בשעתו, ולאחר מכן רכישת חברת הקניונים בריטיש ישראל, שנעשתה במינוף גבוה ובכך עוררה את התנגדותו.
בספטמבר 2011, עוד בחייו של האב, התחולל מאבק פומבי בין האחים. אז נחשף ב-G, כי כמעט התרחשה עסקה שבה דורון ימכור את מניותיו בעופר השקעות לשאר תמורת 200 מיליון דולרים, חלקם במזומן וחלקם בהעברת שני נכסים - בית מרכזים ביפו וקאנטרי קלאב הרצליה. אולם העסקה לא יצאה לפועל. כיום, אומרים מקורבי כל הצדדים, אין על השולחן שום משא ומתן דומה, ומן הסתם לא יהיה לפחות עד תום הערעור, ועד תום בירור התביעות והחובות בעזבון האב.
גם לפני שנה סערו הרוחות, אז פנה דורון לבית המשפט בטענה כי עופר השקעות מסתירה ממנו מסמכים, אף שהוא משמש דירקטור ובעל מניות. בסופו של תהליך קיבל דורון את המסמכים האמורים, וכן פיצוי כספי, והעניינים בדירקטוריון נרגעו. אדם המכיר את הדמויות הפועלות אומר כי "התחילו להראות לו מסמכים ולהתייחס אליו בכובד ראש ולהתחשב בדעתו". מי שהוביל את השינוי במערכת היחסים הוא ככל הנראה בן הדוד אייל עופר ונציגו בדירקטוריון אלי אלרואי, "שהוא אדם המיודד עם דורון. ולכן כל המתחים שהיו בעבר במישור ניהול החברה פחות משמעותיים. לא שאין חילוקי דעות, אבל לא כאלה החורגים מחילוקי דעות עסקיים".
עם פרסום סיכום פסק הדין, חברי משפחה שונים הודיעו כי בסך הכול נעשה כאן צדק שכן בשעתו, דורון קיבל מאביו 33% בעופר ספנות בעוד ליאורה לא קיבלה שם דבר. מהצד של דורון טוענים כי "הצד של ליאורה" כן קיבל את חלקו בעופר ספנות - אודי אנג'ל, הגרוש של ליאורה, וילדיהם המשותפים, קיבלו גם הם 33% ב"ספנות". חבר משפחה טוען כי יולי נתן לאודי אנג'ל את שנתן לא מתוך רצון לתת "לצד של ליאורה" אלא כי "התאהב באודי כבן".
"עכשיו האב יכול לנוח בקברו בשלום", מסכם חבר המשפחה. בסביבות דורון עופר מקווים דווקא שהאב ינוח אחרי הערעור. נמשיך לעקוב.