ועדת הכספים של הכנסת תדון מחר (ג') בתיקון חקיקה באופן שייתן לשרי הפנים והאוצר את הסמכות לאשר בעתיד לרשויות מקומיות לשנות את שיטת החישוב של מחיר הארנונה למגזר העסקי והביתי. הדיון הצפוי עורר סערה במגזר העסקי, שנאבק בתעריפי הארנונה הגבוהים המושתים עליו מצד רשויות מקומיות רבות, ושם מזהירים כי המהלך יוביל להתייקרות כללית בתעריפי הארנונה.
על מה מדובר? ועדת הכספים צפויה לאשר לרשויות מקומיות בישראל לשנות את חישוב שיטת הארנונה הקבועה בצווי המסים העירוניים, שאותה לא ניתן לשנות מאז 1985. הדיון יתקיים במסגרת החלטת ממשלה ממאי 2013 בנושא "הגברת היציבות התקציבית בשלטון המקומי", שמטרתו לשפר את מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות.
באותה החלטת ממשלה נקבע כי הרשויות המקומיות האיתנות ילוו למדינה בשנת 2014 450 מיליון שקל, למשך 15 שנה. ההלוואה כבר ניתנה ע"י הרשויות שנטלו לצורך כך הלוואות מהבנקים. בתום התקופה תידרש המדינה להחזיר את ההלוואה לרשויות המקומיות. תמורת מתן הלוואה אישרה הממשלה לרשויות המקומיות האיתנות להגדיל את תעריף הארנונה ב-0.3%, מה שמסביר את העלייה שהרגישו אזרחים רבים ממש לאחרונה בחשבון הארנונה.
במקביל, קבעה החלטת הממשלה כי שרי הפנים והאוצר יוסמכו לאשר בקשות של רשויות מקומיות לשינוי שיטת חישוב הארנונה. עד היום שרי הפנים והאוצר יכולים היו רק לאשר בקשות לשינוי תעריף ארנונה שהגישו רשויות מקומיות, אך את אופן שיטת החישוב שנקבע בצווי המסים המנדטוריים של הרשויות המקומיות, לא היה בסמכות השרים לאשר ללא תיקון החוק.
כתוצאה מהמצב שהונהג עד היום, רשויות מקומיות שצו המסים ההיסטורי שלהן קבע שהארנונה תחושב רק לפי שטח הדירה ללא מרפסות וחניות, ורצו להוסיף את שטחיהן לצורך חישוב ארנונה, לא יכלו לעשות זאת.
מנגד, ברשויות מקומיות שצוויהן ההיסטוריים כללו מרפסות, חניות ושטחים משותפים, והוקמו בהן שכונות חדשות של מגדלים רבי קומות עם שטחים משותפים רבים, התושבים נדרשו לפתע לשלם ארנונה על שטח שגדול לעתים כמעט פי 2 משטח הדירה בפועל, וחשבונות הארנונה שלהם זינקו לסכומים מפלצתיים. גם רשויות אלה לא יכלו לעשות דבר מלבד לפנות לשרי הפנים והאוצר בבקשה לשנות את שיטת החישוב, ולהיענות בשלילה.
בפועל, רשויות מקומיות הנמצאות בגירעון שאינן גובות מתושביהן ארנונה בעבור שטחים משותפים, חניות או מרפסות, יוכלו לפנות למשרדי הפנים והאוצר בבקשה לשינוי שיטת החישוב באופן כזה שעל שטחים שעד היום לא נגבתה ארנונה, ניתן יהיה לייצר הכנסות של מאות מיליוני שקלים.
למשל, חולון והרצליה, שגובות ארנונה לפי שיטת "נטו", שבה לא מובאים בחשבון שטחים משותפים ומרפסות, יכולות לדרוש שינוי השיטה ולהזניק את סכומי הארנונה החודשיים של התושבים, במיוחד בבניינים חדשים.
מנגד, גבעתיים וגני תקווה, שגובות ארנונה על שטחים משותפים ומרפסות, יעמדו במבחן שבו ניצבת בפניהן האפשרות לפנות לשרי האוצר והפנים ולדרוש לשנות את שיטת החישוב כך שהשטחים המשותפים או חלק מהן יוסרו מחישוב הארנונה.
לטענת מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, "האקדח שמופיע במערכה הראשונה יורה במערכה השלישית. קשה לראות מצב שבו משנים את החוק באופן שיותר לשרים לאשר את שיטת החישוב, ולא ייעשה בו שימוש שייקר את הארנונה. אנחנו עושים מאמץ בלשכת שר האוצר לפיד כדי לשנות במשהו את עמדת המשרד לקראת הדיון בכנסת".
בהתאחדות התעשיינים הזהירו כי תיקון החוק יוביל למצב שבו רשויות יעדכנו את שיטות החישוב הקיימות כיום, ויכללו בחדשות שטחים שמוגדרים כיום ציבוריים, כמו חדרי מדרגות בבניינים משותפים ומקומות חניה. "אם תיקון החוק יאושר, העיריות צפויות לקבל 'שק של זהב' בצורה של קבלת אישור לגרוף מיליארדי שקלים נוספים מדי שנה בתשלומי הארנונה - היישר מכיסם של התושבים והמגזר העסקי", אמרו בהתאחדות.
במשרד האוצר אמרו היום בתגובה כי "עדכון התקנות נועד לתקן עיוות במצב הקיים שבו אין אפשרות חוקית לשנות את שיטת החישוב, כולל הפחתה במחיר הארנונה. שינוי שיטת חישוב הארנונה בהתאם לתקנות החדשות מותנה בבדיקה של גורמי מקצוע במשרדי הפנים והאוצר ובכפוף לאישורם של שרי הפנים והאוצר".
גורם ממשלתי בכיר טען היום בשיחה עם "גלובס" כי תיקון החוק נועד לענות על לאקונה שכובלת את ידי השרים במצבים שבהם רשות מקומית תרצה דווקא להוזיל את תעריפי הארנונה לתושביהן. לטענת הגורם, אין בהליך שצפוי מחר בוועדת הכספים של הכנסת כדי להעיד של מה שכינה "שינוי כללי המשחק": "בכל מקרה, רשות מקומית שתרצה לשנות את שיטת החישוב תצטרך לפנות אל השרים והם שיפעילו את שיקול הדעת אם לאשר או לאו", אמר.
התעשיינים: עוד 100 מיליון שקל על ארנונה
הבהלה של התעשיינים מתיקון החוק לא באה בחלל ריק: זה תקופה ארוכה שהמגזר היצרני ובעלי עסקים רבים ברחבי הארץ מתרעמים על ייקור הארנונה ולעתים על גישה מתירנית מצד משרד הפנים בבואו לאשר לרשויות גביית ארנונה חריגה מבתי עסק. בשבוע שעבר דיווח איגוד לשכות המסחר בתל אביב על בדיקה מקיפה שעשה וממנה עולה כי בשנים 2012 ו-2013 שילם המגזר העסקי מעל 200 מיליון שקל כארנונה חריגה בלא פחות מ-60 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. באיגוד הזהירו כי במהלך 2014 ישלמו בתי עסק עוד 100 מיליון שקל בעקבות אישורים לגביית יתר של ארנונה.
לקראת הדיון בכנסת, פנה נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, בבקשה להימנע מאישור התיקון בחוק - בשל הפגיעה הצפויה במגזר העסקי. "אישור תיקון החוק עלול לגרום לסטייה ניכרת ויגרום לעלייה של עשרות אחוזים בשיעורי הארנונה המשולמים על ידי המגזר העסקי. מדובר בתוספת ארנונה שנתית של עשרות ומאות מיליוני שקלים שיילקחו מהמגזר העסקי ויוזרמו לכיסי הרשויות המקומיות", הזהיר.
שאלות ותשובות
- האם בעיר שבה אני גר נגבית ממני ארנונה על שטחים שהם לא חלק מהדירה שלי?
לכל עיר בישראל צו ארנונה ששיטת החישוב שהייתה כתובה בו ב-1985 היא השיטה החוקית שעל פיה אמורה העירייה לגבות ארנונה מהתושבים. הסיבה לכך היא שבעקבות תנאי אינפלציה קשים שהיו נהוגים במדינה בשנות ה-80, חוקק ב-1985 "החוק לייצוב המשק", שהגביל את סמכויותיהן של הרשויות המקומיות לשנות את שיטת חישוב הארנונה. עיר שבה לא נגבתה ארנונה בגין מרפסות ב-1985 לא יכלה עד היום לגבות ארנונה על מרפסות. עיר שבה נגבתה ארנונה על חניה ב-1985 לא יכלה עד היום להסיר את שטחי החניות משיטת החישוב.
- האם אני צפוי לשלם ארנונה גבוהה יותר?
כן. אם העירייה שבתחום שיפוטה התושבים לא משלמים ארנונה על מרפסות, חניות או שטחים משותפים תחליט להגיש בקשה להוסיף שטחים אלה לצורך גביית ארנונה, חשבון הארנונה צפוי לעלות.
- האם יש סיכוי שאשלם ארנונה נמוכה יותר?
הסיכויים נמוכים, כי לפי הערכות הרשויות המקומיות יבקשו לנצל את השינוי בחוק כדי להגדיל הכנסותיהן מארנונה. על כן, אם מדובר בעיר שבה שיטת החישוב כוללת שטחים משותפים, מרפסות וחניות, לא יבקשו שינוי בשיטת החישוב.
- באילו ערים הסיכוי שהארנונה תגדל הוא הגבוה ביותר?
ערים שבהן שיטת החישוב המונהגת היא שיטת נטו, או ערים שמרפסות לא מובאות בהן בחשבון לצורך חישוב ארנונה, כמו הרצליה, מודיעין, נתניה, וחולון. בנוסף, רוב הערים לא גובות ארנונה בגין שטחים משותפים בבניין כמו ת"א, נתניה, בת ים, רמת גן, חיפה וי-ם. הכנסת מרכיב השטחים המשותפים לטופס חיוב הארנונה צפוי להזניק את התשלומים משמעותית.