שנת 2013 לא תיכנס לפנתאון בחברת ציוד התקשורת סרגון, אבל אם צפי החברה יתממש, 2014 - לפחות החלק השני שלה - תהיה שונה. אם ב-2013 סרגון הציגה ביצועים פיננסיים חלשים, פצחה בתוכנית רה-ארגון ומנייתה נפלה ב-33% (למרות המגמה החיובית בשוקי ההון), הרי שב-2014 שילוב של כמה גורמים אמור להוביל ל"פתיחת השוק" ולשיפור במצב החברה.
סרגון מספקת פתרונות תקשורת אלחוטיים בקיבולת גבוהה, המיועדים לתקשורת בין תחנות הבסיס והמתג הראשי ברשת (Backhaul). בינואר-ספטמבר 2013, הכנסותיה התכווצו בכ-20% ל-272 מיליון דולר, וההפסד הנקי העמיק ל-32.1 מיליון דולר (15.9 מיליון דולר Non-GAAP).
בהתאם, החברה הודיעה בנובמבר על תוכנית התייעלות לחיסכון של 25 מיליון דולר בשנה, שכללה פיטורים של כ-200 עובדים (כ-60 בישראל) וקיצוצי שכר. "מהלך ההתייעלות התבצע מהר והסתיים", אומר מנכ"ל סרגון, עירא פלטי, בראיון ל"גלובס", "לא נעים להגיד, אבל אנחנו - כחלק מהתעשייה - מיומנים בזה. בהיי-טק יש תקופות של צמיחה חזקה ותקופות של התכווצות, וצריך לדעת גם לגדול מהר וגם להתכווץ, זו לא תעשייה ליניארית".
עיקר הצמצום נעשה בנורבגיה, שם יש לסרגון פעילות מאז רכישת יצרנית ציוד התקשורת Nera ב-48.5 מיליון דולר ב-2010. "מכיוון שאנחנו מצפים שהשוק יצמח, השתדלנו לא לקצץ במשרות שפונות ללקוח", אומר פלטי.
- איך המורל כיום בחברה?
"יותר נמוך כרגע, אבל הוא בכיוון מעלה. זה תהליך כואב, אבל זה חלק מהמחזוריות של התעשייה. אחת הסוגיות היותר מעניינות היא שאם פיטרנו מישהו והוא נקלט במקום אחר בהיי-טק, מבחינת המקרו זה נכון, כי זה ניוד משאבים למקום יעיל. השאלה היא אם ההיי-טק הישראלי ימשיך לייצר מקומות עבודה".
- ומה התשובה שלך?
"נהיה יקר מאוד להעסיק בארץ. הדולר נופל, ועלות ההעסקה התייקרה אפקטיבית ב-8%-9% בשנה. לנורבגיה יש שפע של גז, דבר שגרם לכך שהצורך בעבודה ירד בעוד שעלות העבודה עלתה, וכיום יקר מאוד להעסיק שם עובדים".
- אתה מעריך שזה העתיד גם של ישראל, בעקבות גילוי הגז הטבעי?
"הגילוי מעלה שאלה קשה על עתיד הכלכלה שלנו. השקל מתחזק בגלל נושא ייצוא הגז, ולאורך זמן זה יוריד את התחרותיות של המדינה. נגיד שיהיו 50 אלף איש שיעבדו בכלכלת הגז, אבל הקטר של הכלכלה הישראלית הוא ההיי-טק, וזה כאמור נהיה יקר ובעייתי. זה הרקע לפיטורים שעשינו בנורבגיה".
- שלוש שנים אחרי רכישת Nera, איך אתה מגדיר את המהלך?
"רכישת Nera הייתה הצלחה נהדרת. לא קנינו את הפעילות בנורבגיה, אלא נתח שוק בדרום אמריקה ובאפריקה. דרום אמריקה מהווה כבר כמעט שליש מהפעילות שלנו ואפריקה כ-20%, ולא איבדנו אף לקוח. היא הייתה מנוע צמיחה שלנו כשהאזורים הגיאוגרפיים הקלאסיים שבהם פעלנו התכווצו, והיום כ-65% מהלקוחות שלנו הגיעו מ-Nera".
למרות זאת, לפני כמה חודשים סרגון תבעה את החברה שממנה רכשה את Nera - חברת Eltek, בטענה לנזקים של 21.5 מיליון דולר בשל הפרות מצגים והתחייבויות במסגרת העסקה. פלטי מציין שההליכים נמשכים ומעריך שהדבר עוד ייקח זמן.
"נשמח אם וודאפון תהיה לקוחה"
בסרגון מצפים שהשוק שבו היא פועלת יחזור לצמוח ב-2014, כשספקיות תקשורת בעולם יתקדמו לדור הבא של הרשתות (בעיקר LTE). הצפי הוא לגידול בהזמנות בתחילת 2014 ולשיפור גם בתוצאות הפיננסיות במחצית השנייה. כבר שנים מדברים על התרוממות השוק ה-LTE, אבל הפעם, מדגיש פלטי, יש גם בשלות טכנולוגית וגם בשלות כלכלית.
"כמעט בכל טכנולוגיה, ההייפ מגיע הרבה לפני שהטכנולוגיה בשלה", הוא אומר. כדוגמה לבשלות הטכנולוגית הוא מציין את האייפון 5s שהושק רק באחרונה, שהוא המכשיר הראשון שנותן פתרון LTE בכל העולם. הדוגמה לבשלות כלכלית, לטענתו, היא חברת וודאפון, "שהיא לא לקוח שלנו, אבל נשמח אם היא תהיה", לדבריו.
וודאפון מכרה את חלקה במיזם משותף שהיה לה עם ורייזון, והחליטה להשקיע חלק מהתמורה, עשרות מיליארדי דולרים, בשדרוג הרשתות שלה באירופה ל-LTE. "מרגע שוודאפון תשדרג, כל הרשתות האירופיות ישדרגו, כי זו סביבה תחרותית", מעריך פלטי, "ה-LTE דוחף רשתות ושדרוגים בכל העולם. בברזיל, למשל, יש שדרוג מאסיבי לקראת המונדיאל והאולימפיאדה, וזה ייצור 'תחרות אגו לטינית', כי המדינות השכנות לא ירשו לעצמן שלברזיל יהיה LTE ולהן לא. אפילו בישראל יש כבר הכרזות על שיתופי רשתות בין חברות הסלולר. זה טרנד טוב מבחינתנו, כי גם אם מספר תחנות הבסיס יירד בגלל השיתוף, התעבורה תגדל משמעותית".
- איפה אתם נכנסים לסיפור הזה?
"זה מאוד פשוט: לא משנה מה עושים ספקי התקשורת, התעבורה בכל תחנת בסיס גדלה ולכן צריך לשדרג רשתות ולהחליף ציוד, ואנחנו מובילים בעולם בפתרונות לקיבולת גבוהה. הכניסה ל-LTE תעלה את רמת השימוש במוצרים שלנו".
- יש טענה שציוד תקשורת הפך לקומודיטי. איך אפשר להתחרות ברמות המחירים שחברות סיניות כמו Huawei מציעות?
"ציוד תקשורת הוא קומודיטי, או 'היי-טק קומודיטי'. אני לא מתווכח על זה. אבל גם טלוויזיה זה קומודיטי, ויש גם סוני וגם יצרנים סיניים וסוני עדיין מרוויחה הרבה כסף. בנוגע לתחרות עם הסינים, עלות הייצור שלנו דווקא נמוכה משלהם, בזכות הטכנולוגיה. בגלל התפיסה שזה קומודיטי, יש אצלנו עבודה פנימית מאסיבית על הפונקציונליות, היקף הפריסה הגיאוגרפית וגם על עלות הייצור. אנחנו עושים design של השבבים אצלנו, חומרה, תוכנה, התקנה - האינטגרציה הוורטיקלית מאפשרת לנו לייעל את עלות המוצר. לכן התחרות עם הסינים מבחינתנו דומה לתחרות עם אריקסון. בכל מקרה, לרוב Huawei מוכרים את כל הרשת ואנחנו מתמחים בחלק מסוים, כך שכמעט לא יוצא לנו להתחרות בהם ראש-בראש".
סרגון גייסה באחרונה כ-31 מיליון דולר בהנפקה משנית כשהמניה הייתה במחיר שפל, אך מאז התאוששה מעט. לדברי פלטי, "מגייסים כשאפשר". מנייתה נסחרת במקביל בנאסד"ק ובת"א. בניגוד לחברת הטכנולוגיה מלאנוקס, שנמחקה מת"א, פלטי לא מתרגש מהרגולציה בבורסה ולא מתכנן מחיקה ממסחר. "אין לנו בעיה עם הרגולציה או עם תיקון 20", הוא אומר.
- מה אתה חושב על מחיר מניית סרגון היום?
"למחיר המניה אני לא מתייחס. התפקיד שלי כמנכ"ל ושלנו כחברה הוא להביא תוצאות ולגרום לרווחיות. זה שהחברה מפסידה - מזה אנחנו לא מאושרים, ועובדים קשה להביא חזרה לרווחיות". זה יקרה, לפי התחזיות, ברבעון השלישי והרביעי של 2014.