כותבים רבים בתחום המזון קוראים לעולם המערבי לחזור אל המקורות, להתחבר יותר אל האדמה ולנסות ולהכיר את האוכל שהוא צורך. מדובר בגישה שמשלבת שלל רעיונות כמו אקולוגיה (חקלאות בת-קיימא), תזונה בריאה יותר וחיזוק קהילות מקומיות מבחינה חברתית וכלכלית. את כל אלו פיזר אלכס צ'מדנוב כדשן לעסק שפתח במושב קדרון שליד גדרה, "בקצה היער".
"בקצה היער הוא משק אקולוגי מעורב וקטן (5 דונם) בן שנה וחצי, הפועל במסגרת חקלאות פרמקולצ'ר, בו גדלים ירקות, תבלינים ובקרוב גם עצי פרי", מספר צ'מדנוב על הבייבי שלו. "השדה מספק מזון בריא ומזין לקהילה המקומית ומהווה מקום מפגש והעשרה קהילתי/משפחתי לתושבי האזור (בדגש על קהילת גדרה-קדרון ויישובי גדרות)".
עסקים כאלו, המגיעים מתחום היזמות החברתית-סביבתית, לרוב מתהדרים ברשימת ערכים בריאה לפיהם הם פועלים. אין זה שונה במקרה של "בקצה היער", שפועל מתוך רצון לבנות חיבור לקהילה המקומית, לפעול במינימום השקעה אל מול מקסימום תפוקה, לספק מזון בריא וזמין לכולם ולעודד שימוש נבון במשאבים.
צ'מדנוב לא התקשה כשהגיע לשלב הגדרת המטרות, הוא כמעט מדקלם את הרשימה: "להוות מודל חי לחקלאות מקומית בת קיימא בקנה מידה קטן-בינוני, הנושאת עוצמה כלכלית; קידום ערכים קהילתיים ויצירת קהילה מקומית התומכת בשדה ונהנית מהתוצרת והשירותים שלו; קידום ערכי קיימות/איכות סביבה, כלכלה מקומית ירוקה וקהילתיות; קידום שת"פים מקומיים עם חקלאים, חוות, יזמים פרטיים, בתי חינוך וקהילות מתהוות שונות; קידום ויצירת מערכת מזון מקומית, אשר תהווה אלטרנטיבה בריאה, אקולוגית, קהילתית ושפויה למערכת המזון הקונבנציונאלית".
כבר בתחילת דרכו זכה צ'מדנוב להגשים חלק מהמטרות לאור העובדה ש"בקצה היער" החל לפעול תודות לשת"פ עם בעלי פרויקט אקולוגי דומה. אותם חברים סייעו לו למצוא שטח ולהקים את התשתיות הנחוצות, כל שנותר ליזם הצעיר הוא לסכם עם בעל השטח על עסקת ברטר - אספקת ירקות שוטפת תמורת השימוש בשטח.
נראה כי בעלי עסקים צעירים, לא משנה באיזה עסק, נתקלים באותם אתגרים. "כמו כל בעל עסק מתחיל, בעל תקציב מוגבל, בהתחלה יש צורך להתפרש על כמה תחומי אחריות - ניהול השוטף של העסק ושירותיו, ניהול כלכלי, עבודה מול לקוחות, פרסום ושיווק ועוד", הוא מספר.
"בעסק שלי תופעה זו אף מחמירה כי ערוצי ההכנסה באים משלושה תחומים שונים - גידול ומכירה של תוצרת, תכנון והקמה של גינות מאכל והעברת קורסים וסדנאות בתחום, מה שיוצר תחושה תמידית של הצפה וחוסר הספק. האתגר הוא להצליח לנהל את כל התחומים יחדיו מבלי לכלות את המשאבים הנפשיים והחומרים שלי, ותמיד לחפש איך אני יכול להכניס ולערב אנשים נוספים בעסק כדי להפחית את העול ממני", מסכם צ'מדנוב.
השגיאה הכי גדולה שביצע בתהליך הקמת העסק - לא "שגיאה" הוא מבקש, "אי דיוק" - היא לקיחת יותר מדי אחריות על עצמו: "לא השקעתי מספיק זמן ואנרגיה בהכנסת שותף פעיל לעסק. כיום, כשנה וחצי אחרי שיצאתי לדרך, אני מבין שהצורך בשותף הוא אקוטי. מתוך העומס הנוכחי והעובדה שהעסק כבר בתנועה ומתגלגל, הרבה יותר קשה לפנות זמן ואנרגיה בשביל לחפש באופן רציני מישהו שקודם כל יש איתו חיבור אישי ובנוסף מתעניין בתחום המאוד נישתי שלי ויכול להביא ידע, חזון וגם כסף להשקעה".
על אותו אי דיוק הוא מפצה בשלל שת"פים מקומיים: "אני מחפש חקלאים מקומיים איתם אני יכול לבסס מערכת יחסים אישית ויציבה, אשר תבטיח את השגשוג שלהם ושלי ותחשוף אותם לקהילה המקומית. החשוב שבשיתופי הפעולה הוא זה שקשור לשטח של "בקצה היער". "התחושה של לעבוד לצד אנשים טובים ויקרים אשר עוסקים באותו תחום, גם אם הם לא מעורבים ישירות בעסק שלי, אינה יכולה להימדד בכסף. זה נותן המון תמיכה, רעיונות והפריה הדדית".
יותר מעסקים אחרים, החיבור של "בקצה היער" אל הקהילה הוא למעשה עורק החיים שלו: "כל המהות היא להוות בסיס ליצירת מערכת מזון אקולוגית, קהילתית ומקומית. אין לי שאיפות להתרחב ולצאת מהאזור, במכירת הירקות אני פונה למשפחות הגרות בטווח של 10-5 ק"מ מהחווה ומתעקש על כך שהן יגיעו לחווה לאסוף את התוצרת על מנת ליצור מפגש קהילתי אחר שהוא מעבר ליחסי יצרן-לקוח.
"אני מאמין כי ההתעקשות וההשקעה שלי בעבודה מקומית בלבד משתלמת לי, ללקוחות ולחקלאים הנוספים. בין אם בהפחתת עלויות שינוע או מחיר סביר ללקוח לתוצרת טרייה ברמה הגבוהה ביותר. כמובן שזה מסייע ביצירת קהילה מקומית חזקה יותר דרך מפגש אמיתי ונכון בין התושבים לבין מגדלי המזון שלהם וכמובן בינם לבין עצמם", מסכם צ'מדנוב.
אסטרטגיית השיווק שלו בנויה על שיטה של המלצות מפה לאוזן ומעבר שלו, עם מגש טעימות ממוצרי החווה, מדלת לדלת. הוא מודע כי מדובר בדרך איטית יותר אל מטרותיו, אבל מאמין כי היא מפתחת יותר יציבות ונאמנות מצד הלקוחות. החלום שלו צנוע: "להתקיים עוד חמש שנים ולהגיע למצב שהחווה מספיק מבוססת כדי שאוכל לשלב בה אנשים נוספים, כדי לחזק את החזון הקהילתי והכלכלי".
עצה ליזם המתחיל? "לחפש שיתופי פעולה מכל הסוגים בכל צעד וצעד בעסק ולזכור ששיתוף פעולה לא מנוצל הופך לתחרות או מכשול. ככל שהעסק מבוסס על יותר שיתופי פעולה אמיתיים ויציבים כך החוסן שלו עולה והיכולת שלו (ושל בעל העסק) להיות גמיש ולהתאים עצמו לשינויים וקשיים עולה בכמה מונים".
עבור אביגדור זידמן, שצוות לצ'מדנוב כמנטור מטעם קרן שמש, סיפק המפגש הזדמנות כפולה. מצד אחד המשיך לעשות את מה שהוא מכיר ויודע - ייעוץ עסקי, מנגד הכרת תחום חדש וחדשני. "אני חובב חדשנות, זה תהליך למידה גם עבורי וסוג של אתגר", הוא מספר בנוגע לתהליך שעוברים השניים יחדיו.
"תפקידי הוא להראות לאלכס את הדרך העסקית בה הוא צריך ללכת, להיות המראה העסקית שלו. התחום הזה של חקלאות תופס תאוצה, אבל עדיין קיימת השאלה כיצד מרוויחים מזה כסף כי מדובר בשילוב של חקלאות וחינוך הלקוח", הוא ממשיך, "אנחנו יושבים יחד ומנסים למצוא תכנית עסקית, אלכס הוא איש שטח במלוא מובן המילה ואני מסייע לו בפן השיווקי כדי שיוכל להמשיך ולהפריח את חלקת האלוהים הקטנה שלו".