כמה עולה לצרכן לצמצם סבל החיות?

מעת לעת עולה לשיח הציבורי הדיון הכואב והחשוב בדבר התעללות בבעלי חיים לצורכי מזון, קוסמטיקה או אופנה. תחקירים המציגים הרג אפרוחים או התייחסות מזוויעה לפרות ולתרנגולות לפני שחיטה גורמים לרבים לחשוב על הנושא הכאוב לרגע או שניים, אבל להדחיק ולחזור להרגלי הצריכה השגרתיים - אולי משום שההתעללות השגרתית הפוגעת במיליוני בעלי חיים מוצנעת בדרך כלל מאור הזרקורים.

ללא ספק, מרבית בני האדם מתנגדים בתפיסתם להתעללות בבעלי חיים, אולם אם יעדיפו מוצרים אלטרנטיביים בקטגוריות השונות, אפשר יהיה למנוע ולו במעט את סבלם של בעלי החיים.

"דבר אינו דומה לגיהינום שאנו דנים לו את בעלי החיים. הוא אינו קשור במוסר ובצדק, בטוב וברע, בשכר ועונש; הוא סובב סביב רווח והפסד", אומר ד"ר אסף הרדוף, מומחה למשפט פלילי ומרצה במכללה האקדמית צפת, מתנדב בעמותת תנו לחיות לחיות: "רווח לאדם, הפסד לבעלי החיים. ההתעללות מייעלת וחוסכת: פרות ותרנגולות מוחזקות בצפיפות כי מקום עולה כסף, מקורי אפרוחות נקטמים כדי שלא יפגעו באחרות וישחיתו את הסחורה ועוד".

ולא רק התעללות: בעמותה נגד ניסויים בבעלי חיים מציינים כי 282 אלף בעלי חיים נוצלו ב-2012 בתעשיית הניסויים בישראל. "אם לא די בייסורי התופת הממושכים במעבדות, רוב בעלי החיים מומתים בתום הניסוי כאילו היו לא יותר ממבחנה עם זנב".

עוד מזכירים בעמותה כי דוח מבקר במדינה ביקר בחריפות את תפקודי המועצה לניסויים בבעלי חיים.

- האם תביעות משפטיות יועילו?

הרדוף: "את האכזריות הזו אפשר לנסות לפתור דרך מערכת המשפט, אלא שהיא אדישה גם לפעילות שעל פניה מהווה התעללות אסורה לפי חוק צער בעלי החיים".

אחד הסיפורים המצמררים שנחשפו לאחרונה בתחקיר "כלבוטק" סיפק הצצה להתעללות שעוברות החיות במפעלי אדום-אדום של תנובה. נגד החברה הוגשה תביעה שנמצאת בשלבים ראשוניים, כפי שמסביר עו"ד יוסי וולפסון, רכז תחום חיות משק ב"תנו לחיות לחיות". עוד הוא מזכיר כי נגד זוגלובק הוגשו תביעות ייצוגיות בעקבות חשיפת ההתעללות בעופות במפעליה.

לדברי הרדוף, משרד החקלאות - שאמון על אכיפת החוק - אדיש להתעללות, משום ש"אוזניו כרויות ללולנים ולא לאפרוחים חסרי הלובי". בתנו לחיות לחיות יוצאים בקריאה להעביר את הפיקוח על חוק צער בעלי חיים אל המשרד להגנת הסביבה ממשרד החקלאות, ש"נכשל שוב ושוב בתפקידו להגן על בעלי החיים ומעדיף להגן יותר על האינטרסים של החקלאים".

ממשרד החקלאות נמסר: "בכל המדינות ברחבי העולם נושא רווחת בעלי חיים מהווה חלק מתפקוד המערך הווטרינרי במשרד החקלאות (בגרסאותיו השונות). משרד החקלאות ופיתוח הכפר הינו המשרד היחיד אשר יכול לאזן בין השיקולים השונים והמורכבות שבין בריאות הציבור, בריאות ורווחת בעלי החיים, ביטחון המזון, סביבה, חקלאות, התיישבות וצרכנות".

וולפסון והרדוף סבורים כי חרם צרכנים הוא הכלי היעיל ביותר להשפיע על החברות. לדברי וולפסון, "הדימוי הציבורי של התאגידים הוא אחד הנכסים החשובים ביותר שלהם, ולכן חרם צרכנים הוא הצד השני של המטבע. זה המקום שבו אנחנו לא מובלים על-ידי פרסומות ויחצ"נים, אלא עושים בחירות אוטונומיות ומשפיעים על הרגלי הייצור של התאגידים".

בין הדוגמאות לחברות ששינו מדיניות בעקבות לחץ צרכני: אל-על וחברות תעופה אחרות שהפסיקו להטיס בעלי חיים לניסויים, קסטרו שהפסיקה לשווק פרוות בעקבות מחאת הצרכנים ב-2005, ויוניליוור שלפני 3 שנים הכריזה כי תפסיק לערוך ניסויים בבעלי חיים עבור מותג התה ליפטון בעקבות לחץ של ארגונים בינלאומיים.

כוח הצרכנים הוא לא רק באמצעות חרם, יש לכולנו אפשרות לנתב את הבחירות שלנו, לטובת המצפון שלנו ולטובת בעלי החיים שלא יכולים לצאת במחאה או לשמור על זכויותיהם.

בעמותת אנונימוס מעריכים כי יותר מ-300 מיליון חיות מומתות מדי שנה בתעשיית המזון בישראל בלבד, רובן לאחר חיים רצופי סבל.

ביצים: הזכרים מומתים באכזריות

כ-10 מיליון אפרוחים מומתים בישראל מדי שנה, מחציתם זכרים שאין בהם שימוש בתעשיית הביצים, והיתר הם "עודפים". תחקיר "כלבוטק" חשף הרג הכרוך בסבל בלתי יתואר בשתי מדגרות המשרתות את תעשיית הביצים והעוף בישראל. הסוגיה ההומנית אינה סביב ניסיונות למנוע את ההרג, אלא למצוא דרך שהוא יעשה במינימום סבל.

כפי שמסבירים ב"תנו לחיות לחיות" - צריכה של ביצים אורגניות או ביצי חופש לא תפחית את הרג האפרוחים משום שגם היצרניות הללו רוכשות את המטילות מאותן מדגרות. במילים אחרות, מבחינת היחס שמקבלות המטילות העדפה של ביצי חופש היא בבחינת ה"רע במיעוטו", אך חשוב לדעת שגם בלולי החופש משתמשים במניפולציות גנטיות להגברת ההטלה.

נזכיר כי ביצים אורגניות מוגדרות ככאלה שעומדות בתנאים בריאותיים כמו הימנעות מאנטיביוטיקה ותנאים לרווחת התרנגולות (חצר פתוחה). מחירן כ-20-30 שקל לתריסר. ביצי חופש עומדות בדרשת רווחה לתרנגולות (איסור כלובים), ולא חלה עליהם חובה הנוגעת לבריאות הצרכנים. מחירן כ-18-25 שקל לתריסר.

באנונימוס מוסיפים כי המחיר הגבוה של ביצים אורגניות/חופש אינו משקף את עלויות הייצור, והוא נובע מכך שהן לא נמצאות תחת פיקוח מחירים ולכן הרשתות גוזרות קופון.

מה עושים? העדיפו ביצי חופש. כדי לחסוך בהוצאות, קנו את הביצים בבתי הטבע ולא ברשתות השיווק

מוצרי חלב: הפרות קורסות

"הפרה הישראלית ידועה כפרה המניבה בעולם, וזה נאמר לרוב בגאווה, אלא שהמשמעות היא שהפרה הופכת לכלי הנותן חלב בשפע", מסבירים ב"תנו לחיות לחיות". הפרה לא מייצרת חלב מעצמה ולשם כך מעברים אותה, לאחר ההמלטה לוקחים ממנה את העגל ואחרי שלושה חודשים התהליך חוזר שוב ושוב 6-7 פעמים בחייה. הפרות סובלות מחוסר סידן והעטינים הגדולים שלהם מכבידים עד כדי שהן קורסות ולא מסוגלות לעמוד יותר.

מה עושים? מפחיתים צריכת מוצרי חלב פרה ומנסים לעבור לתחליפים. משקה סויה (11-13 שקל לליטר), משקה אורז (15-20 שקל), משקה שקדים (15-20 שקל). התחליפים לא זולים, אולם הביקושים גדלים ועמם כניסת החברות הגדולות לתחום (מוצרי סויה של תנובה למשל), שתוביל עם הזמן לירידה במחירים בשר:

עד לשלב השחיטה, חיי העגל והכבשה רצופים בסבל. באנונימוס מזכירים כי לאחרונה פורסמו חקירות סמויות החושפות את מסע הייסורים של העגלים והכבשים המובלים לישראל מאוסטרליה באניות צפופות, כשמסעם בארץ הקודש רצוף הצלפות, שוקרים חשמליים ומשאיות מחניקות. גם חיי החזירים רצופים סבל. החזירות ההרות נכלאות בכלובים צרים ושיני הגורים נקטמים.

מה עושים? מפחיתים צריכת בשר, ואת החלבון החסר משלימים מקטניות (עדשים, חומוס, שעועית) ומדגנים (אורז, שיבולת שועל, חיטה ועוד). אפשר להעדיף בשר ועוף אורגניים, אך ההיצע בישראל מאוד מצומצם, וגם הוא כולל חסרונות: בלולים האורגניים לא מלעיטים את התרנגולים באנטיביוטיקה אבל גם בהם נעשה שימוש בזני אפרוחים שעברו מניפולציה גנטית לגדילה מהירה, אשר נשחטים בגיל 42 יום, כמו בתעשייה הרגילה

תעשיית האופנה גורמת סבל רב לבעלי החיים לטובת מעיל או חגורה: פרוות, עור או צמר - שלכולם תחליף מלאכותי מוצלח.

צמר

רוב הכבשים מקבלים תוספים מלאכותיים במטרה לפתח עור עתיר קפלים וצמר. בקיץ הם סובלים מחום ומתשישות כתוצאה מעומס הצמר הלא טבעי, ובחורף סובלים מקור כתוצאה מתהליך הגז שנעשה לפני השלתו הטבעית. כשהשאיפה היא לרווח מקסימלי בהשקעת זמן עבודה מינימלי, הגז אלים ורשלני ופוצע את הכבשים. לאחרונה, לאחר שנחשפה התעללות בארנבים בתעשיית האנגורה, רשתות כגון H&M הודיעו כי יפסיקו לשווק בגדים העשויים מאנגורה.

מה עושים? בודקים את התווית ומעדיפים פתרונות מלאכותיים: לא מעט סוודרים מ"צמר" עשויים מחומרים סינטטיים; קונים ברשתות שמאמצות שיטות עבודה מוסריות

פרווה

עשרות מיליוני כלבים, חתולים, שועלים, דביבונים, ארנבונים ובע"ח אחרים נטבחים מדי שנה בשל פרוותם. תנאי הלכידה, הכליאה, ההובלה וההרג של החיות מזוויעים, כשהפשטת הפרווה נעשית תוך גרימת סבל נוראי לחיה, לעתים בעודה בחיים, וכל זאת לצורך פריטי אופנה מיותרים. עיקר התעשייה היא בסין, שם חוק צער בעלי חיים פרוץ. ב-2006 הוקמה הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות על-ידי פעילי זכויות בעלי חיים מישראל ביוזמת ג'יין הלוי. כיום כוללת הקואליציה 60 ארגונים מ-40 מדינות הפועלים במטרה לצמצם את תעשיית הפרוות עד לסגירתה, באמצעות חקיקה, קמפיינים של מובילי אופנה נגד פרוות ויצירת מודעות תקשורתית לסבלם של בעלי החיים.

מה עושים? מוותרים על הרעיון של לבישת עור חיה ומעדיפים פרווה סינטטית (הזולה בעשרות אחוזים)

עור

המוצרים החלופיים ודמויי העור מציגים היום תוצרת נהדרת שהיא גם זולה יותר. באנונימוס מזכירים כי רוב העור המשמש לייצור תיקים, ארנקים, חגורות, נעליים ומעילים מופק מבעלי חיים שנוצלו בתעשיית בשר הבקר, וסבלו מפגיעות כגון גדיעת קרניים, צריבת מספר, סירוס, הזרעה מלאכותית ועוד. "יש שסבורים שמוצרי העור הם "תוצרי לוואי" של תעשיית הבשר, אך למעשה מכירות העור מהוות אחוז ניכר מהכנסותיה".

מה עושים? יש שפע תחליפים מחומרים סינתטיים ומחומרים טבעיים, ויש מעצבים, כמו סטלה מקרתני, רוני קנטור ו"זנדגי", שנמנעים השימוש בעור

ארנבים, אוגרים, עכברים, כלבים, חזירים ובעלי חיים נוספים הקריבו שלא מרצונם את חייהם לטובת תעשיית הקוסמטיקה. במהלך הניסויים מכניסים לגופם כימיקליים דרך הפה, העיניים, האף, וישירות, לווריד והם חווים צריבות על עורם החשוף. בעמותה נגד ניסויים בבעלי חיים מציינים כי בזכות מאבקים גלובליים פחתה כמות הניסויים בבעלי חיים וכי למרות חלופות למבדקים שנעשו בבעלי חיים, חברות רבות ממשיכות לבצע ניסויים בבעלי חיים במטרה לפתח מוצרים חדשים במטרה "ליצור שיער מבריק או חלק יותר".

לדברי עו"ד וולפסון, החל מ-1.1.2014 אסור לשווק בישראל מוצרי קוסמטיקה שנוסו בבעלי חיים אחרי 1.1.2014, כלומר הוא תקף לחברה שעוסקת כיום במחקר ופיתוח של מוצר חדש קוסמטיקה חדש ולפיכך היא יודעת שעליה לבחור בין עריכת ניסויים בבעלי חיים לבין שיווק המוצר בשוק הישראלי (או בשוק של האיחוד האירופי). כך שלחוק יש השפעה, גם אם עוד לא רואים אותה על מדפי החנויות.

מה עושים? מחפשים את סמל הארנב המוטבע על מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה שלא נוסו על בעלי חיים - בין החברות: אהבה, ד"ר פישר, וולדה, סבון של פעם, ללין, מרוקן אויל, קרמה, פול מיטשל, קרליין ועוד