דמיינו לכם סדנה קטנה, מתחבאת באחד מרחובותיה הקטנים של עיר בינונית באיטליה. כבר אין כמעט כאלו, הן דור הולך ונעלם. סביב שולחנות העבודה ישובים כמה בעלי מקצוע, אמנים בתחומם, מייצרם בעבודת יד נעליים שיפסעו בקרוב ברחובות בולוניה.
רעיון זה, עם כל הקסם והרומנטיקה, הוא ששבה את לבה של טל ארבל, בוגרת מחלקת הצורפות של בצלאל ולימודי המשך ב-Cercal (בית ספר קטן לעיצוב נעליים במחוז אמיליה רומניה האיטלקי). חיבתה למלאכת היד הביאה אותה להתמחות במפעל קטן (20 עובדים) של סנדלר המייצר נעלי גברים בסדרות קטנות ולפי הזמנה, תקופה שהניחה את זרע הרעיון - בעלות של מותג בוטיק בישראל.
"כששבתי ארצה עבדתי כשכירה בשני מותגים, עם אחד מהם יצא לי לנסוע לסין פעמיים. שם התחזק אצלי הרעיון (והצורך) בהקמה של משהו שלי, קטן, מותג אינטימי שמייצר בארץ, שמקפיד על ייצור וסחר הוגן", מגוללת ארבל את הסיפור מאחורי Norman & Bella. "התבשלתי עוד כמה חודשים ובניתי לעצמי תכנית עסקית זהירה, נעזרתי בכל מי שהיה בסביבתי (אבא בעיקר), לקחתי נשימה עמוקה וקפצתי למים עם קולקציה ראשונה בת תשעה דגמים".
החזון של ארבל למותג הנעליים הצעיר שלה זועק בכל פעם שהיא מדברת או כותבת עליו, חוזרת על החיבור עם לקוחותיה והקשר בין העסק למדינה בה הוא נמצא. "ההחלטה לייצר בארץ, החלטה שלא היה לי קשה לקבל, היא גם ההחלטה הכי טובה שקיבלתי במהלך הקמת העסק", היא טוענת. "אני מאמינה בצמיחה משותפת ובמוצרים מקומיים. מעדיפה לשלם ליצרן שלי כאן בארץ ושהוא ימשיך להעסיק עובדים. זה גלגל שצריך להיות מאוזן כל הזמן. גם אם נראה לפעמים שקשה, עסקים קטנים הם אלו שמניעים את הכלכלה שלנו בארץ".
את אותו קשר עם הלקוחות שלה היא רוצה להעלות מדרגה, לפחות בכל הקשור לשוק הנעליים המקומי, כך היא מסבירה כשאני שואל אותה על החלום העסקי שלה. "מעבר להמשכיות לעונות הבאות ולביסוס קהל לקוחות נאמן, אני רוצה גם להתמקד במסלול בוטיק - חייטות של נעליים. רוצה שיגיעו אלי לתפור נעליים בהזמנה אישית, תוך שותפות הלקוח בהליך העיצוב, ממש כפי שעשיתי בהתמחות באיטליה. מעבר לכך אני רואה את עצמי בעוד כמה שנים עם מותג שפורץ לקהל נוסף מעבר לים".
כמו כל בעל עסק קטן-בינוני, גם ארבל נאלצה להתמודד עם אתגרים וקשיים, חלקם מעשיי ידיה. "לקחתי החלטה לייצר ולמכור בכוחות עצמי תוך כדי ויתור על 'שותפים לדרך', כלומר בוטיקים וחנויות בשיטת הקונסיגנציה. אני מפסידה מכך את אפקט החשיפה שחנות מסודרת יכולה לתת לי, אך נשארת נאמנה לעצמי ולהחלטות העיצוביות שלי ומקטינה את הפער ביני ובין הלקוחות, שנהנים כך ממחירים הוגנים יותר ומקשר ישיר אלי, המעצבת", היא מספרת על האתגר הגדול ביותר בתהליך כולו.
עם מה שהגדירה כ"השגיאה הכי גדולה שלי" יזמים רבים יוכלו להזדהות: "המחשבה על ההתמקדות בעיצוב, שמהווה בערך עשרה אחוז מהזמן שלי. ביתר הזמן אני משמשת כגורם מקשר בין מפעל אחד לשני, עושה הזמנות, מדברת עם ספקים, מוכרת וכדומה. אני חושבת שמעצבים רבים נתקלים בזה ונכנסים לתסכול".
בקרוב תיפתח החנות הראשונה של המותג "נורמן ובלה", אותה תחלוק ארבל עם מעצבת האופנה מעין פז. "החנות תהיה בעלת אופי מאוד מיוחד. זוהי בעצם בוטגה, בוטיק שמשלב סטודיו עבודה, בו הכול חשוף ללקוח והוא מוזמן לחוש בתהליך היצירה".
את כל נושא השיווק היא לוקחת על עצמה, כחלק מהרצון להישאר קרובה ללקוחות: "אני משתמשת הרבה במדיה הדיגיטלית (פייסבוק, אינסטגרם) וזה מוכיח את עצמו. עוד לא לקחתי משרד יח"צ או השתמשתי באיש שיווק, מניחה שעם הזמן זה יגיע. כרגע אני מעדיפה את הקשר הישיר עם הלקוחות. האינטימיות נעימה לי וזה עוזר לי במכירות".
היא מסכמת בשלוש עצות קצרות ליזם המתחיל: "לחשוב טוב-טוב, לדעת להציב יעדים ולעולם לא להישבר מהמילה 'לא'".