שנת 2013 הייתה שנה, שבה חלה תפנית והתאוששות משמעותית בנתונים הכלכליים באירופה, הן בקרב המדינות החזקות והן בקרב מדינות הפריפריה, ה-PIIGS (פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד), שעד לפני כשנתיים עמדו על סף פשיטת רגל.
בשנים 2011-2012, נזכיר, גוש האירו היה על סף אפשרות של פירוק על רקע משבר החובות של המדינות האמורות, והחשש לחדלות פירעון בהן. חששות אלה השתקפו בתשואות לפדיון של איגרות החוב של ממשלותיהן, שנסקו לרמה כזו שלא אפשרה לאותן מדינות לגייס ולמחזר חובות בשוק החופשי. אותן מדינות סבלו מצמיחה שלילית ואבטלה גבוהה, לצד גירעונות ויחסי חוב/תוצר גבוהים.
המדינות החזקות בגוש האירו, בהובלתה של גרמניה, התנו את הסיוע והזרמת הכספים לאותן מדינות, רק לאחר שאלה התחייבו על הנהגת מדיניות צנע שמטרתה הייתה להביא להפחתה של חובותיהן. הזרמות הכספים הללו, לצד הגיבוי שהעניק הבנק המרכזי האירופי, ה-ECB, שהדגיש שהוא יעשה כל שיידרש כדי לתמוך באותן כלכלות, ואף הנהיג את תוכנית ה-LTRO (שבמסגרתה הוזרמו מיליארדי אירו לבנקים המקומיים לצורכי נזילות ויציבות), הרגיעו את חששות המשקיעים והביאו להתחלת שינוי הכיוון של הכלכלה האירופית.
השיפור בנתונים הכלכליים באירופה, ובהם צמצום הגירעונות התקציביים תודות להנהגת משטרי הצנע במדינות הבעייתיות, לצד צמיחה נאה במדינות החזקות ובראשן גרמניה, הביאו את המשקיעים להסיט כמויות אדירות של כספים שוב ליבשת האירופית. אותם כספים שיצאו מאירופה בשנת 2011 ועברו בעיקר לשווקים המתעוררים, עשו בשנה האחרונה את הדרך ההפוכה, לאחר שהמשקיעים הדירו את רגליהם משווקים אלו בשנה האחרונה בשל הבעיות הכלכליות שהתפתחו בהן.
כשם שהמצוקה והחשש מפירוק גוש האירו השתקפו בירידות שערים באג"ח של המדינות החלשות באירופה וזינוק בתשואה לפדיון שלהן, כך גם השיפור השתקף בירידה חדה - הן בתשואות לפדיון של איגרות החוב הממשלתיות של מדינות הפריפריה באירופה, הן ב-CDSs של אותן מדינות, והן בשוק איגרות החוב הקונצרניות. פרמיות הסיכון של האג"ח הממשלתיות והקונצרניות ירדו לרמות שהיו באחרונה בשנת 2009.
ירידת אפילו לעומת גרמניה
הירידה בפרמיות הסיכון החזירו את מדינות ה-PIIGS למגרש החוב הבינלאומי, תוך גיוסי חוב שזוכים לביקושים ערים. כך, לדוגמה, בחודש האחרון ממשלת איטליה הצליחה לגייס חוב בהיקף של יותר מ-8 מיליארד אירו בתשואות נמוכות מאוד (אג"ח ל-3 שנים בתשואה של 1.5% ואג"ח ל-14 שנה בתשואה של 4.26%). המרווח בין איגרת חוב איטלקית לבין איגרת חוב גרמנית ל-10 שנים, שבשיא המשבר עבר את 500 נקודות הבסיס, הצטמק אל מתחת ל-200 נקודות בסיס.
גם איגרות החוב של ספרד רשמו ירידה חדה בתשואות ובמרווחים, והנפקות האג"ח שלה זכו לביקושים חזקים.
אירלנד היא המדינה שיצאה מהמשבר הכי מחוזקת, תוך שיפור משמעותי בכלכלתה, מעבר לצמיחה חיובית וירידה ביחס חוב לתוצר. באחרונה היא גייסה כ-4 מיליארד אירו באג"ח עם מח"מ של 8.5 שנים בתשואה של 3.54%.
אפילו פורטוגל חזרה באחרונה לגייס חוב בינלאומי, עם הנפקה של כ-3.25 מיליארד אירו באג"ח ל-5 שנים ב-4.65% - הנפקה שזכתה לעודפי ביקושים גבוהים.
אלו הן אותן מדינות שעד לפני קצת יותר משנה כלל לא יכלו לגשת לשוק החופשי ולגייס בו, בשל התשואות הגבוהות, ולכן מחזרו את חובותיהן מכספי הסיוע שניתנו להן.
לא רק התשואות האבסולוטיות לפדיון של אג"ח המדינות החלשות של אירופה ירדו דרמטית, אלא גם התשואות היחסיות שלהן מול מעצמת העוגן גרמניה, שאיגרות החוב הממשלתיות שלה נחשבות בנצ'מרק לאירופה.
להרוויח מצרות של אחרים
מי שלא חשש מפירוק גוש האירו, כאשר איגרות החוב של המדינות החלשות ירדו בחדות והגיעו לתשואות גבוהות לפדיון, ורכש אותן, השיג רווחים גבוהים ביותר על השקעתו: במקרה של יוון הוא שילש את כספו; במקרים של אירלנד ושל פורטוגל הוא כמעט הכפיל את השקעתו; וגם אם השקיע באיגרות החוב של איטליה או אלה של ספרד הוא השיג תשואה של כ-30%. כל זאת, בתוך פרק זמן קצר של שנה או מעט יותר.
מסתבר, שלפעמים אפשר להרוויח והרבה מצרות של אחרים, ולעתים כדאי להתעלם מכל "רעשי הרקע" המפחידים ולפעול דווקא נגד המגמה - כפי שזה היה נכון גם בשיא משבר 2008, בסוף נובמבר באותה השנה, לגבי רכישה של איגרות חוב קונצרניות בישראל.
חשוב לזכור, כי אירופה טרם יצאה לגמרי מהמשבר, וגוש האירו ממשיך לסבול מרמת אבטלה גבוהה מאוד של יותר מ-12%, ושיעורה בקרב הצעירים אף עוברת את ה-20%.
גם הצמיחה באירופה עודנה אנמית, וחלק מהמדינות עדיין נמצאות במיתון תוך שיחסי החוב/תוצר בהן עודם גבוהים מאוד.
מעבר לכך, חוזקת המטבע, האירו, שהיה בשנה האחרונה מהמטבעות החזקים בעולם, מקשה מאד על היצואנים ביבשת.
גם אינפלציית הליבה הנמוכה השוררת באירופה של מתחת ל-1%, לא מאפשרת לשחוק את החובות הגבוהים במרבית מדינות אירופה. סיבות אלו עשויות להקשות על המשך ההתאוששות של גוש האירו בקצב שראינו עד כה, אם לא יינקטו פעולות נוספות.
על מנת לחזור לפסי צמיחה נורמליים, להצליח להפחית את שיעור האבטלה ולהוריד את הסיכון ממשבר חובות עתידי נוסף בשנים הקרובות, צריך ה-ECB לנקוט פעולות נוספות, מעבר למדיניות המוניטרית המרחיבה שבה הוא נוקט.
הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק