בית החולים הדסה עין כרם סוחב על גבו חוב של 1.3 מיליארד שקל ומעמיק את הגירעון ב-300 מיליון שקל מדי שנה, אך גם מחזיק בנכסי נדל"ן יקרים ומשלם בחלק מהמקרים שכר מופרז לחלק מהעובדים. כך עולה מבקת הקפאת ההליכים שהגיש אתמול בית החולים שנקלע לקשיים תזרימיים.
עיקר ההכנסות של הדסה מגיע מקופות החולים - 62% מההכנסות שעמדו בשנה שעברה של 1.16 מיליארד שקל. ההכנסות מתחום הילודה היוו 10%, קרי 172 מיליון שקל. התיירות הרפואית הניבה אשתקד 78 מ' ש' שהם 4% מההכנסות והשר"פ הכניס 254 מ' ש', מזה 40 מ' ש' לבית החולים ו-214 מ' ש' לרופאים.
בבית החולים 1,000 מיטות, 31 חדרי ניתוח, 9 יחידות מיון והוא מטפל במיליון מטופלים בשנה. ביה"ח מעסיק 6,000 עובדים, ובכללם כולל 1,180 רופאים ו-896 מנהלים.
בבקשה מפורטות דוגמאות ל"עובדים ששכרם גבוה משמעותית" ביחס לשכר המשולם בבתי חולים אחרים, כמו למשל עובדי רנטגן בעלות של 25.5 אלף שקל לחודש, (כאשר עד לפני מספר חודשים חלקם השתכר כ-100 אלף שקל בחודש), עלות שכר ממוצעת של 19 א' ש' למפקח ניקיון, עלות שכר ממוצעת של 18 א' ש' למזכירה בכירה ועוד.
כאמור, לבית החולים נכסי נדל"ן בבירה ירושלים המפורטים בבקשה, כמו למשל זכויות בבניין מרפאות ברחוב שטראוס 24 בירושלים ששוויו 11.2 מיליון דולר או זכויות בבניין ברחוב גוואטמלה בירושלים ששוויו 8.5 מ' ד'. הנכסים המניבים את שכר הדירה הגבוה ביותר בשנה הם בניינים ברחוב האצ"ל בירושלים המניבים כ-930 אלף שקל כל אחד. הבניין ברחוב גוואטמלה מניב 861 א' ש' בשנה משכירות.
לבית החולים זכויות בנכסים נוספים, כמו למשל בניין מגורים ומסחר ביפו, בניינים נוספים בירושלים, ת"א ובית שמש וקרקעות בחדרה.
בבקשה צוין גם שביה"ח מוציא מדי שנה 25-35 מיליון שקל בגין תביעות רשלנות רפואית. הסיבה לכך היא שביטוח של בית החולים מכסה "קטסטרופות בלבד". מדי שנה מוגשות בממוצע 75 תביעות רשלנות כאלה.
הנהלת הדסה, בראשות המנכ"ל אביגדור קפלן, הגישה אתמול (שישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה להקפאת הליכים לצורכי הבראה, כדי לקבל את הגנת בית המשפט ליישום תכנית ההבראה. בית המשפט התבקש להורות על מינויו של עורך הדין ד"ר ליפא מאיר לנאמן ולהעניק לו את כל הסמכויות הדרושות, יחד עם הדירקטוריון והמנכ"ל קפלן, לצורך גיבושם והשלמתם של תכנית הבראה והסדר נושים. הגשת הבקשה נעשתה באמצעות עו"ד אמיר בר טוב ממשרד ליפא מאיר.