לבני: שכרם של המפרקים בחברות הציבוריות יוגבל

שכרם של המפרקים וכונסי הנכסים בחברות הציבוריות יוגבל, ויהיה מבוסס, לצד התאמה לטיב ביצועיו של בעל התפקיד, גם על מרכיבים מבוססי מאמץ. כך קובעות תקנות חדשות שיוזם משרד המשפטים, ושטרם זכו לאישור. התקנות, פרי יוזמתה של שרת המשפטים ציפי לבני, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי) עו"ד אבי ליכט, מסמלות מה שנדמה כסוף לחגיגת השכר בקרב בעלי התפקידים הממונים על ידי בתי המשפט בהליכי חדלות פירעון.

על פי התקנות החדשות, יבוטל מסלול חלוקת שכר הטרחה הקבוע כיום, מאחר שהוא איננו משקף נכונה, לדעת משרד המשפטים, את תרומתו של בעל התפקיד להליך הכינוס, הקפאת ההליכים או הפירוק. במשרד המשפטים מצהירים בגלוי, כי "המודל החדש יביא למניעת פסיקת שכר טרחה חריג". כיום מקבל בעל תפקיד את שכר טרחתו לפי אחוזים מקופת הפירוק או הכינוס, או בדרך אחרת שעליה מורה בית המשפט, לפי כללים שנקבעו על ידי שר המשפטים, וזאת בשלושה מסלולים: שכר ניהול, המחושב כשיעור מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה שבה בעל התפקיד ניהל את עסקי החברה; שכר מימוש, כשיעור מתקבולי המימוש שמקורם בגביית חובות או מכירת נכסים; ושכר חלוקה, המחושב כאחוזים מתוך סך כל הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל לכל הנושים.

לדעת משרד המשפטים, במסלולים הנוכחיים קיימת בעיה יסודית, מאחר שהם אינם משקללים את המאמץ שהשקיע בעל התפקיד, מאחר שהוא יכול למשל, למכור נכס בעל ערך רב במינימום מאמץ אך שכרו לא יביא כלל לידי ביטוי את הזמן המועט שטרח עבור הנושים. כך גם במסלול שכר החלוקה, שלדעת משרד המשפטים "אינו משקף את תרומתו של בעל התפקיד להליך אלא נובע בעיקרו משיעור החובות בתיק ומהיקף נכסיה של החברה". בעיה נוספת היא מתן האפשרות לבעל התפקיד לבחור את המסלול בתום ההליך, באופן המאפשר לו למקסם את רווחיו, וכמובן היעדר רצפה ותקרה לשכר בעלי התפקידים.

על פי התקנות החדשות, יישאר על כנו המבנה הבסיסי של שכר ניהול ושכר מימוש, ואולם במקום שיעור קבוע הנגזר מההכנסות או משווי המימוש, ייקבע רף עליון ורף תחתון עבור כל היקף הכנסות או היקף מימוש, וברירת המחדל תהיה קביעת שכר בהתאם לרף התחתון. עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שכר טרחה גבוה יותר, במסגרת הטווח, אם המאמץ שהשקיע בעל התפקיד מצדיק זאת. כל פסיקת שכר טרחה מעל לרף התחתון תחייב את בית המשפט לנמק את החלטתו. המפרקים והכונסים יחויבו למסור לבית המשפט ולכנ"ר דיווח מפורט על שעות העבודה שהושקעו בהליך, והפעולות שננקטו.

על פי התקנות, במסלול שכר המימוש, יקבל בעל התפקיד 15% עד 20% בעבור 65 אלף השקלים הראשונים (במקום 20% הקבועים היום); 7% עד 10% בעבור 650 אלף השקלים הבאים (במקום 10% הקבועים היום); 3% עד 5% מ-3.2 מיליון השקלים הבאים (במקום 5% הקבועים היום); וחצי אחוז עד 1% בעבור כל שקל נוסף (במקום 1% הקבוע היום). במסלול שכר הניהול, יקבלו המפרקים והכונסים 3% עד 5% בעבור 455 אלף השקלים הראשונים (במקום 5% הקבועים היום); 2% עד 4% בעבור 942 אלף השקלים הבאים (במקום 4% הקבועים היום); 1% עד 3% בעבור 1.8 מיליון השקלים הבאים (במקום 3% הקבועים היום); וכן הלאה.

מסלול תשלום שכר החלוקה יבוטל כאמור, מאחר שהוא גרם למבנה תמריצים בעייתי והביא לדעת משרד המשפטים לתוצאות לא סבירות. עם זאת, במקרים חריגים יוסמך בית המשפט לפסוק למפרק או לכונס שכר מיוחד, המבוסס על התוספת שהשיג בעל התפקיד לקופת הנושים הלא מובטחים. במסגרת קביעת תקרת השכר, קובעות התקנות החדשות כי בכל מקרה, שכר הטרחה לא יעלה על פי 1.5 מהשכר שהיה מתקבל בהתאם להיקף שעות העבודה של בעל התפקיד. לצד זאת, תיקבע גם רצפת שכר, בעיקר עבור תיקים קטנים שהמנגנון הקיים לא נותן להם מענה. שכר זה ייגזר בהתאם לפעולות שביצע בעל התפקיד.

התקנות החדשות, המבשרות ירידה דרמטית בשיעור הצפוי של שכר הטרחה שיקבלו מפרקים, כונסי נכסים ומנהלים מיוחדים במסגרת הליכי חדלות פירעון בחברות ציבוריות, יובילו ככל הנראה להתנגדות חריפה מצד משרדי עורכי דין בכירים העוסקים בתחום, והנהנים משכר טרחה גבוה במיוחד בתיקי חדלות פירעון, בחסות בתי המשפט הממנים את בעלי התפקידים. התקנות, שיועברו בימים הקרובים לקבלת הערות מצד גורמים רלוונטיים, טרם נחתמו על ידי שרת המשפטים לבני, והם זקוקות בנוסף גם לאישור הכנסת.