תקוע כרגיל בפקקים של סן חוזה, דיוויד מרקוס, נשיא פיי פאל בן ה-40, מסרב לעצור מאז שנכנס לתפקיד לפני כמעט שנתיים. הוא פיקח על הפיתוח הטכנולוגי של חברת התשלום, הוא קידם פיתוחם של מצורים חדשים רבים, כאלו שיאפשרו ל-143 מיליון משתמשיו לשלם דרך הטלפונים שלהם, והוא ראה איך חברת האם שלו, איביי, הופכת למטרה ציבורית - קארל איקהן, שמדורג במקום ה-6 ברשימת היהודים העשירים של פורבס, הבהיר שבעיניו, חברת הבת שמנוהלת על ידי מרקוס, שווה הרבה יותר מחברת האם שרכשה אותה, וזה מפריע לו.
לאתק פורבס ישראל
בין החידושים האחרונים של מרקוס, אפליקציה שמזהה באיזה עסק בדיוק אתה נמצא, מאפשרת לך למשל לסרוק ברקוד לפני הארוחה, לקבל עדכון על מצב החשבון בזמן אמת, ובסוף כמובן לשלם את החשבון בלחיצת כפתור. הרעיון הוא להביא המהירות והפשטות של קניה באינטרנט לחנויות עצמן. אבל הבעיה של מרקוס אינה דווקא בגזרת הטכנולוגיה - "האתגר", אומר מרקוס, "הוא לא רק לפתח את הטכנולוגיה, אלא לגרום לאנשים להבין את הפוטנציאל המסחרי הטמון בה".
אין ספק שחזונו של מרקוס נמצא במקום הנכון - הכסף הופך לדיגיטלי, והמרוץ לשליטה במסחר ובהעברות הכספים מיד ליד, בין מיליארדי סמארטפונים ומחשבים ברחבי העולם, כבר החל. חברת המחקר האמריקאית גרטנר מעריכה שתשלומים מקוונים יעברו רף של 720 מיליארד דולר עד לשנת 2017, כאשר בשנה שעברו הסכום עמד על 235 מיליארד דולר בלבד. העתיד נראה ורוד אפילו יותר אם לוקחים בחשבון ש-15 טריליון דולר הועברו בעסקאות שונות במהלך 2013 - ומי שישלוט בשוק הזה בסופו של דבר יגבה מיליארדים בעמלות פשוטות, יאסוף כמות אדירה של מידע על לקוחות, וישלוט ביכולת לבצע פרסום ממוקד שיגרום לחברות אחרות פשוט להזיל ריר. ענקיות כמו אפל, אמאזון, גוגל, ויזה ומאסטרקארד רוצות כולן להיות הארנק הדיגיטל שלנו, ולידן גם כמה חברות סטראט-אפ כמו סקוואר של ג'אק דורסי, מייסד טוויטר.
בדיוק במרכז המאבק הזה ניצבת פיי-פאל, הילד הגאון שהתפתח מוקדם יחסית לבני גילו, וכעת מטיל צל אפילו על חברת האם שלו, איביי, כשהוא מקווה להיות שחקן ראשי בזירת הבנקאות העולמית. בשנה שעברה פייפאל העבירה 180 מיליארד דולר ב-26 מטבעות וב-193 ארצות, וההכנסות שלה צמחו ב-20% ל-6.6 מיליארד דולר, שהם 41% מההכנסה הכולל של איביי ו-36% מרווחיה. למעשה, זה נראה כמעט לא הוגן להמשיך לקרוא לאיביי חברת מכירות פומביות באינטרנט. פיי-פאל, שנרכשה על ידה בשנת 2002, במחיר שאז כולם חשבו שהוא שערורייתי - 15 מיליארד דולר, שווה כעת לפחות מחצית משוויה הכולל של איביי - עם שווי שוק של 70 מיליארד דולר, כאשר רבים חושבים שהיא שווה אפילו יותר.
"אם ילכו ויהפכו עכשיו את פיי-פאל לציבורית, יקבלו עליה פרמיה עצומה רק בגלל קצב הגדילה שלה", אומר איקהן. אלון מאסק, איש האשכולות מאחורי טסלה, שעשה את הונו הראשוני מייסוד פיי-אפל, נוקט בגישה ישירה אף יותר - "זה פשוט לא הגיוני שמערכת תשלומים גלובלית היא חברת בת של אתר מכירות פומביות. זה כמו שטרגט (רשת כלבו בארה"ב) הייתה הבעלים של ויזה". עוד הוא הוסיף, כי פיי-פאל "תיקרע לגזרים על ידי מערכת התשלומים של אמאזון או על ידי מתחרות אחרות כמו אפל אם היא תמשיך להיות חלק מאיביי".
אם מסתכלים במבט לאחור, ההצלחה של פיי-פאל אינה הפתעה כל כך גדולה, הודות לצוות המפתחים שלה, שהיום אין כמעט סטראט-אפ בסיליקון וואלי שלא מתהדר בלפחות אחד מן השמות הללו: אלון מאסק (טסלה, SpaceX), פיטר ת'יל (פייסבוק), מקס לבצ'ין (ילפ, סלייד), ריד הופמן (לינקדאין), דיוויד סאקס (יאמר), ועוד רבים וטובים.
ההצלחה הגדולה הראשונה של פיי-אפל הייתה להבין כיצד ניתן להעביר כסף באמצעות המייל, ובדיוק כפי שעושות זאת חברות כרטיסי האשראי, גם לגבות על כך 3% עמלה. אבל הפריצה הגדולה שלהם, הייתה כשהמייסדים הבינו איך לעודד אנשים להזין את חשבון הבנק שלהם, ובכך לחמוק מתשלום 3% לחברות כרטיסי האשראי בעבור הפעולות שינקטו. עד היום, לחברות כמו אמאזון, גוגל וסקוואר אין את היתרון הזה.
למרות היתרון הזה, איקהן עדיין חושב שפיי-פאל פשוט רכבה על הגל. "אני לא חושב שאיביי זו חברה שמנוהלת טוב. כאשר הגאות גבוהה, כולם נראים טוב. פיי-פאל היא תכשיט, אבל כל מה שאיביי עושים הוא פשוט להסתיר אותה". למרות שמניותיה של איביי עלו ב-80% מאז מרץ 2008, אז נכנס לתפקידו המנכ"ל ג'ון דונהיו, באותה תקופה עלו אמזון ב-400%, וויזה ומאסטרקארד ב-245% כל אחת.
עם כל מה שקורה בעולם הטכנולוגיה, איקהן צופה לפיי-פאל תחרות קשה. גוגל שיחררה ארנק דיגיטלי משלה לכמיליארד משתמשי אנדרואיד, וסגרה עסקה עם מאסטרקארד עבור גישה למיליוני קמעונאים. גם אפל מנסה להתקדם בנושא הזה, תוך שימוש בהצלחה שלה עם האייטונס, ואפילו האפשרות לסריקת טביעת האצבע במכשיר ה-5S החדש שלה מיועד להחליף את החתימה המסורתית ביום מן הימים. גם אמאזון הכריזה לאחרונה שהיא מפתחת מערכת תשלומים מבוססת על הקינדל, שתאפשר ל-230 מיליוני הלקוחות שלה לשלוח כסף אחד לשני ולשלם כך גם בחנויות.
נושא הדגל
דיוויד מרקוס בכלל הגיע לפיי-פאל כמעט בטעות. הוא היה יזם סדרתי, שבגלגול האחרון שלו הקים את "זונג" - מערכת תשלומים למובייל שנמכרה בסופו של דבר לפיי-פאל עבור 240 מיליון דולר. למרות שלא היה צריך לעבוד עוד יום בחייו, מנכ"ל איביי זיהה את הבעייתיות שבאי-פיתוח פיי-פאל אל מול המתחרות, ורתם את מרקוס לתפקיד מנהל מחלקת המובייל של פיי-פאל.
כבר בימים הראשונים לכניסתו לתפקיד, חשב מרקוס על מה שנקרא היום PayPal Here - על האפשרות שעסקים קטנים יוכלו לחייב כרטיסי אשראי דרך הסלולרי שלהם או הטאבלט. את המוצר לקח 7 חודשים לפתח, ו"זה כנראה היה המוצר הגדול האמיתי היחיד שפיי-פאל השיקה מזה שנים" אומר מרקוס.
זמן קצר לאחר מכן, נשיא פיי-פאל דאז סקוט תומפסון עזב לטובת עבודת מנכ"לות ביאהו (שנגדעה תוך זמן קצר כאשר גילו כי אינו בעל תואר במדעי המחשב כפי שטען בקורות חייו), ודונהיו רצה שמרקוב יכנס בנעליו, למרות שלא היה האדם הברור לתפקיד.
לאחר שכנועים רבים מרקוס הסכים, אבל התנה את הסכמתו בכך שיוכלו לשנות את פיי-פאל "מקצה לקצה" אם צריך, וכך היה. הוא ארגן את המהנדסים לקבוצות עבודה קטנות, כך שיוכלו לבנות מוצר מתחילתו עד סופו; הוא גייס כישרונות טכנולוגיים מחברות ענק כמו נטפליקס, גוגל, אמאזון ובוקס, ובו בזמן פיטר כשליש מהצוות הקיים. אבל יותר מכל, מרקוס החזיר לפיי-פאל את האופי הסטארט-אפיסטי שאבד לה, בעיקר על ידי רכישת חברות בשווי של כמעט מיליארד דולר, בתחומים שהוא הגדיר כפחות חזקים בחברה.
כעת המשימה של פיי-פאל ברורה מתמיד - להחדיר את השימוש בפיי-פאל בכל פעולה, פשוטה או מורכבת, בכל מקום, ובכל פלטפורמה.
"דבר אחד שחברה צריכה לשאול את עצמה, זה שאם היא לא הייתה קיימת, האם היה חור בלתי מושלם בחייהם של אנשים? כזו אני רוצה שפיי-פאל תהיה", אומר מרקוס, ומוסיף שכיום החברות היחידות כאלו לדעתו, הן אפל וגוגל, ולצערו, אנחנו מוסיפים, הן גם המתחרות הכי גדולות שלו.
בינתיים, מעמדה של פיי-פאל נראה מבטיח בתחום האינטרנט, לאחר שרכשה את הסטראט-אפ Braintree בחודש דצמבר, תמורת 800 מיליון דולר, שעזר לה להגן על האינטרסים שלה במובייל - מדובר באופציית תשלום בקליק, שיכולה להשתלב בקלות בכל אפליקציה, ומשתמשות בה כבר חברות שונות כמו Uber (אפליקציית התחבורה הציבורית) ו-HotelTonight.
אולם, הקרב על החנויות בעולם הפיזי הוא הקרב האמיתי, הוא הרבה יותר קשה ודווקא שם למתחרות שלו כבר יש דריסת רגל. נוסיף למשוואה את העובדה שחנויות דווקא מרוצות יחסית ממודל כרטיסי האשראי שעובד עבורן מצוין, ויש פה משימה לא פשוטה בכלל להעביר את השוק הזה לכדי מערכת תשלומים אחרת.
בינתיים, מנסה פיי-פאל להתמקד בסוחרים, מטמיעה את המערכות שלה בציוד קצה, ומכסה כך יותר ממיליון קמעונאים "פיזיים", ביניהם ענקיות כמו פוט לוקר, טויס R אס, הום דיפו ועוד.
בדיוק כמו שעשו אפל וגול בטלפונים הניידים, מתכנן מרקוס לפתח מערכת אחת בסיסית לתשלומים במובייל, שתאפשר לקמעונאים ולמפתחים לייצר מוצרים בעבורה. "זה חייב להיות דומה למה שאנו רואים ברשת כיום. אתה רואה מה שאתה רוצה מהר מאוד, משלם מהר מאוד, והתהליך נגמר. אחרי זה לסוחר יהיה יותר מידע לגבייך והוא יוכל להתאים לך אפילו יותר את חוויות השימוש בפעם הבאה".
ברשת בתי הקפה סטארבקס זה כבר עובד נהדר. על פי דיווחיה של הרשת, כ-10 מיליון לקוחות משלמים באמצעות האפליקציה שלהם, שמופעלת גם על ידי פיי-פאל וגם על ידי סקוואר, ומבצעים כ-5 מיליון פעולות במובייל מדי שבוע. האפליקציה מאפשרת לך לטעון כסף לתוך חשבון הסטארבקס הפרטי שלך, לשלם באמצעות הטלפון, ולאסוף תוך כדי נקודות זכות. שימוש מוגבר יותר שווה יותר נקודות ובונוסים כמו מילוי בחינם או שיר במתנה ניתנים בתמורה להן. כך, האפליקציה מאפשרת גם נוחות מירבית וגם הטבות בלעדיות שמעודדות את השימוש בה.
אין ספק שלעומת הותק שלה בתחום התשלומים המקוונים, פיי-פאל הייתה יכולה להתקדם בקצב הרבה יותר מהיר, ולהיות היום כמעט בכל מכשיר וכמעט בכל עסק בעולם. אבל עם המנכ"ל השאפתן והנחוש שלה, לא כדאי לגוגל ואפל להספיד אותה עדיין, נראה שיש לו עוד כמה קלפים בשרוול.