"תשמעי סיפור", אומר ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) לקראת סוף הראיון, ופותח במונולוג בן כמה דקות על "השריטה של האמריקאים בנושא שירות לקוחות". הסיפור מרתק, אלא שאין שום קשר בינו לבין נושאי הראיון שעליהם דיבר קודם לכן. "איך זה קשור?", אני מבררת והוא עונה: "לא קשור, אבל סיפור נחמד".
הישירות והכנות של שטרן, כמו גם הבוטות שלו ויכולתו לספר סיפור, הופכים אותו לא רק לבן שיח מרתק אלא גם לפוליטיקאי עם מעט מאוד פילטרים. "הדפוק הזה", הוא מסנן מבין שפתיו כשהוא מתייחס לגורם מסוים בציבוריות הישראלית, ומיד מזהיר שהשם של אותו גורם אמור להישאר שמור במערכת. התבטאויות אחרות שלו שזכו לאחרונה לכותרות היו "משרד האוצר משתין על ועדת הכספים בקשת" או הגדרתו של הרב דב ליאור כגזען (על רקע דיווח כי פקפק ביהדות של עולי אתיופיה).
ההתנהלות הזאת לא חדשה אצל שטרן: גם כשהיה ראש אכ"א בצה"ל והוביל קמפיין פרטי נגד התחמקות משירות, שחרר כמה התבטאויות שהיו רחוקות מאוד מהניסוחים המקובלים על אלופי המטכ"ל. הגדרת העתודאים כמשתמטים, למשל, או האמירה ש"הלוויות של חיילים לא יוצאות מתל אביב" בהמשך לשיעור גיוס נמוך בעיר ליחידות קרביות.
ההתבטאות ביחס לדב ליאור, הצליחה לעורר כמה גלים, ובכלל זאת של הקולגות בכנסת מהבית היהודי. "לשון הרע והכפשה", אמרה ח"כ אורית סטרוק מהבית היהודי. "אני בכלל לא מתייחס", מגיב שטרן בביטול. היריקה שספג מנער ביישובו הושעיה שבגליל, לעומת זאת, מן הסתם הטרידה אותו קצת יותר.
בבית היהודי לא ממש אוהבים אותך, ואתה לא בדיוק מעריך אותם.
"הבית היהודי, לצערי הרב, זו מפלגה שמסמלת את הפוליטיקה הדתית הישנה".
עומד בראשה בחור צעיר, נפתלי בנט, ששירת ביחידה מובחרת, הייטקיסט מצליח ומחובר לישראליות. זה פוטנציאל אדיר לחדשנות.
"לא יודע לגבי זה. אני רואה את ההתנהלות שלהם בחקיקה הדתית ובדברים נוספים, כמו למשל בעניין בחירת הרב הראשי. למרות שהם הבינו שנכון להוסיף נשים לגוף הבוחר של הרבנות (הצעה שיזם שטרן, ה' מ'), הם לא הצליחו להתגבר על זרמים פנימיים קשים, ודפקו אותנו ואת עצמם, כי נבחרו שני רבנים ראשיים שהם לא רצו. אני גם רואה את זה בוועדת הכספים, עם כל מיני כספים שמסתובבים".
מה קורה בוועדת הכספים? מה זה בדיוק כספים "מסתובבים"? את ההסבר אפשר לקבל ממכתב שכתב שטרן ליועץ המשפטי לכנסת. שטרן ציטט בו את שר השיכון, אורי אריאל, בראיון שנתן לעיתון לציבור הדתי "שביעי": "כולנו יודעים שאנו מביאים כספים קואליציוניים לתוך נושא עולם הישיבות... אנחנו הבאנו מעל 120 מיליון שקל והמטרה היא להביא סכום זהה בהמשך". בנוסף, טען שטרן במכתבו, "יש שמועות אודות כספים קואליציוניים שהובטחו לבית היהודי, ומשמשים בין היתר לצורך תשלום לישיבות".
מה אתה טוען, בעצם, שיש כספים שמועברים ללא תיעוד ובהסתמך על הסכמים קואליציוניים שלא נחשפו כפי שדורש החוק?
"יש כספים ויש תיעוד שלהם, אך התיעוד לא אמיתי ולא מתייחס למקור שלהם, לכך שסגרו את ההעברה שלהם מראש".
כמה כספים ולאן הם מנותבים?
"מאות מיליונים. לישיבות, לעמותות, למועצות ביהודה ושומרון, ומשם זה מתגלגל לעוד כל מיני מקומות שאנחנו לא שולטים בהם. אני חותם שזה קורה, ובעיניי זו פוליטיקה מאוד ישנה. אין לי ספק בזה. יש היום גורמים בתוך המפלגה הזו (הבית היהודי, ה' מ') שהם לא ישרים. אל תחשבי שלא ניסו לקנות אותי בוועדת הכספים".
אתה יכול להיות יותר קונקרטי?
"מישהו הוציא אותי מהוועדה החוצה ושאל אם הוא יכול לעזור במשהו. הוא לא חבר כנסת ולא ממשרד האוצר. כל אחד שיבין מה שהוא רוצה".
מה זאת אומרת לעזור? באופן אישי או עבור הדברים שאתה רוצה לקדם?
"בקשר לנושאים שאני רוצה לקדם. לי היה ברור, כמו שברור לי עכשיו, שמדובר בכספים קואליציוניים".
הופתעת?
"לצערי לא כל-כך. זה מישהו שלא דיבר איתי מעולם, אבל ידעתי מיהו, ראיתי אותו מסתובב במסדרונות של הכנסת".
אתה רומז שהוא פעיל של הבית היהודי?
"לא רוצה להגיד את זה. הוא פעיל במסדרונות הכנסת, סוג של מאעכר. מי שבעניינים יודע בדיוק למי אני מתכוון".
ומה אתה חושב התמורה שהוא רצה?
"שאתן את הסכמתי לזה או אוריד את הווליום של ההתנגדויות שלי. תראי, יש מטרות לגיטימיות, אבל יש גם מטרות שהן לא לגיטימיות, כמו העברת הכספים למועצות האזוריות. בנתונים שהציג מרכז המחקר של הכנסת בין 2001 ל-2011, יש הגירה שלילית מהגליל, אבל ליהודה ושומרון יש הגירה חיובית".
מה זה אומר?
"יש הרבה שעוברים לשם בגלל התנאים הכלכליים. אצלנו בגליל חצי דונם עולה קרוב ל-600 אלף שקל".
איך תביא לשם צעירים?
"אני מסתכל על תקציבים שהעברנו כמעט ביום האחרון של 2013 - איזה 60 מיליון שקל לעידוד התיישבות צעירה ביהודה ושומרון וצורכי ביטחון. שאלתי 'מה זה מענק ביטחון? כמה שכבות פרספקס צריך? תגידו למה זה'. אמרו לי שזה נוהל, כבר עשר שנים. בשביל מה באנו לפוליטיקה? בשביל להגיד זה הנוהל? לא הצבעתי בעד".
וזה היה אחד המקרים שבהם ניסו לשכנע אותך להצביע ובתמורה תקבל משהו?
"ניסו בכלל. הגשנו להם שאלות קשות, לדעתי עשרות רבות של שאלות".
ואיזה תשובות קיבלת?
"לצערי, בהרבה תשובות שמעתי את זעקת הפקידים: אנחנו שבויים".
אתה מאמין ששר האוצר יאיר לפיד נתן יד להסכמים כאלה?
"לא יודע. אם לא הייתי שומע את בנט אומר שאין דברים כאלה ואת אורי אריאל אומר שכן, הייתי אומר שאני מבין. באו אליי אנשים, גופים שאני עובד איתם, ושאלו 'מה עושים עם הכספים הקואליציוניים?'. עניתי שאין. הם אמרו לי תבדוק, לא יכול להיות, אמרו שאני לא מבין איפה אני חי. בדקתי, ובאמת גיליתי שיש".
אז למי עוד יש כספים חוץ מהבית היהודי?
"לא יודע. לנו אין, לבית היהודי יש ולשאר אני לא יודע. יש כאלה שיגידו לך שיש עתיד לא צריכים, כי הם האוצר".
מהבית היהודי נמסר בתגובה לדבריו של שטרן ביחס למפלגה כי "נשארו שניים-שלושה אנשים בישראל שאלעזר שטרן טרם הסתכסך איתם, אבל אנחנו אופטימיים".
השוויון בנטל בשירות הצבאי קרוב מאוד לליבו של שטרן. "אפילו על הבימבה של הנכד שלי יש סטיקר 'ישראלי אמיתי לא משתמט'", הוא אומר וחולק שבחים ליאיר לפיד ולתנועתו. "בלעדי יש עתיד", הוא אומר, "חוק הגיוס לא היה יוצא לדרך. היו מורחים אותו".
מעבר להיכרותו עם המספרים מימיו כראש אכ"א, שטרן ניתח את גיוס החרדים בפרק בספר "משא כומתה" שכתב. שטרן: "עיקר הבעיה שסקטור שלם לא נושא בנטל, וכשאני מדבר על נטל, אני מדבר גם על הביטחוני וגם על הכלכלי. כשכתבתי את הספר אמרתי שהמהלך הזה יביא לנו 1.5 מיליארד שקל לשנה, מהתוספת לתוצר הלאומי הגולמי. פרופ' מנואל טרכטנברג אמר לי שזה בין 1.5 ל-9 מיליארד, כי אם גם מכשירים אותם לעבודה הסכום טס למעלה. יחד עם זאת, מי שחושב על שוויון בנטל, הוא פנטזיונר. לא יהיה שוויון, אך יהיה צמצום של אי השוויון".
שטרן חבר בוועדת שקד, המנסה לגבש מתווה מוסכם בין סיעות הקואליציה ביחס לנוסח חוק גיוס החרדים ונגזרותיו - מהסנקציות הפליליות/כלכליות ועד תמריצים למתגייסים. על ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) שעומדת בראש הוועדה הוא אומר שהיא "משתדלת מאוד", ומיד מפרט: "היא בסד קשה. היא באה למפלגה הדתית לאומית בשביל הלאומיות המחברת, ומצאה את עצמה מגינה בחירוף נפש על הדתיות המפלגת. הרבה פעמים מביאים אותה לייצג עמדות קיצוניות ואני רואה שזה קשה לה. אני אומר את זה לזכותה".
בשבועיים האחרונים קיימה הוועדה הצבעות ראשונות מתוך כוונה להביא את הצעת החוק המוגמרת לאישור הכנסת לקראת אמצע מארס. שטרן מצידו העלה בוועדה נוסחה משלו לגיוס החרדים: כל שני מתגייסים חרדים בגילאים שבין 18 ל-20, ייחשבו כשלושה מתגייסים מבחינת מכסות הגיוס שייקבעו.
מה זה נותן?
"הסיכוי שיהיו לך לוחמים בקרב הקבוצה הזו (הכוונה לצעירים, ה' מ'), יותר גבוה, והחבר'ה האלה זולים לנו משמעותית".
כן, אבל איך זה דוחף ברמת הפרט? מה אכפת לצעיר החרדי
איך סופרים אותו? הוא הרי לא ממש רוצה להתגייס.
"יש מה שנקרא הכוח הדוחף. אם בקהילה שלו יתנו לו גיבוי, ידחפו לזה, זה יקרה".
*** הכתבה המלאה - במגזין G