לפני 10 שנים, משרד עורכי הדין הגדול ביותר בישראל העסיק 87 עורכי דין. כיום המשרד הגדול בארץ מעסיק 231 עורכי דין - נתון המשקף צמיחה של 165%; המשרד שדורג במקום ה-20 בגודלו בארץ העסיק 31 עורכי דין לפני עשור, וכיום הוא מעסיק 56 עורכי דין (צמיחה של 80%).
נתונים אלה מבטאים את הצמיחה הדרמטית של שוק עריכת הדין בעשור האחרון ועל כיכובם של משרדי הכולבו, ה-one stop shop וה-all in one במשק, אך גם מלמדים על הפער בין המשרדים הגדולים הללו למשרדים הבינוניים, כאשר בשנת 2004 עמד הפער ביניהם על 180%, ותוך עשור הוא זינק לפער של 310% בין המשרד הגדול בארץ למשרד הממוקם במקום ה-20.
20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל מעסיקים כיום יחד 2,442 עורכי דין. זאת לעומת 2,246 אשתקד, 1,700 בשנת 2010, 1,200 עורכי דין בשנת 2005 ורק 650 עורכי דין ב-1999.
גידול משמעותי - אם כי לא באותה מידה - נרשם גם במספר השותפים במשרדי עורכי הדין בעשור החולף - כאשר כיום מועסקים במשרדים 721 שותפים, לעומת כ-200 שותפים בשנת 2000. בנוסף, 20 המשרדים הגדולים מעסיקים כ-500 מתמחים - חלק קטן מקרב כ-3000 בוגרי לימודי המשפטים מדי שנה.
נתונים אלה ונוספים מתפרסמים היום (ד') במסגרת דירוג "גלובס DUN'S 100" של קבוצת דן אנד ברדסטריט ו"גלובס", בו מדורגים מדי שנה משרדי עורכי הדין גם לפי גודלם ומספר המועסקים בהם (דירוג האיכות של המשרדים התפרסם ב"גלובס" לפני כשבועיים).
אם בעבר אופיין הדירוג בקיפאון מסוים ושמירה של כל משרד על מקומו בדירוג, ובמיוחד בהגמוניה של המשרד המוביל בעבר - משרד הרצוג-פוקס-נאמן - שדורג משך שנים במקום הראשון; ב-3 השנים האחרונות השינויים, המיזוגים והתזוזות בשוק עריכת הדין הפכו גם את דירוג הגודל לדינמי, ומדי שנה נרשמים שינויים במיקומים בצמרת המשרדים.
כך, השנה כבשה את הפסגה לראשונה פירמת עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המעסיקה לא פחות מ-231 עורכי דין. הפירמה, שנחשבת צעירה יחסית בנוף המשרדים הוותיקים בשוק, הפגינה צמיחה משמעותית של מאות אחוזים בשנים האחרונות.
השנה החולפת הייתה משמעותית עבור הפירמה מבחינה זו, לאחר שבינואר אשתקד רשמה הפירמה "מגה-מיזוג" בין משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדויין, למשרד קנטור, אלחנני, טל. המשרד הממוזג מנה לאחר המיזוג כ-200 עורכי דין, מתוכם 58 שותפים, ודורג בשנה שעברה כמשרד השלישי בגודלו בישראל.
ואולם, לא המיזוג הוא זה שהקפיץ את הפירמה למקום הראשון בדירוג השנה, אלא המשך הגיוסים. בשנה החולפת גייסה הפירמה הממוזגת כמעט 30 עורכי דין, רבים מהם עורכי דין חדשים שסיימו התמחות במשרד.
עו"ד דני גבע, מהשותפים הבכירים במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', מרוצה מהתוצאות, אך מבהיר כי ה"גודל" הוא לא המטרה. "אנחנו רוצים להיות במקום הראשון במובן של איכות, של יחס אישי, של שירות ללקוח, עבודה משותפת וליווי לקוחות לתקופה ארוכה, ומזה נגזר הרבה פעמים גם גודל, אבל השאיפה היא לא הגודל", הוא אומר.
את צמיחת המשרד הוא תולה בהליך ארוך-שנים של צמיחה וגידול שמאפיין את המשרד. "זה תהליך די ארוך, שגם בשנה האחרונה היה בו גידול משמעותי. אנחנו באופן עקבי גדלים בתחומים שלנו, וגם מנסים להרחיב את התחומים שחשובים לנו לצורך היותנו משרד שנותן שירות של one stop shop. למשל בשנה האחרונה עשינו את זה על-ידי צירוף מה שאנחנו מכנים במשרד 'סניף תל-אביב', משרד קנטור-אלחנני-טל, שהביא אתו את תחום הבנקאות שלא היה לנו והכפיל את תחום נכסי הדלא-ניידי. עיקר הגידול שלנו הוא גידול פנימי בתחומים המשמעותיים שבהם אנחנו פועלים. אנחנו מקדמים בעיקר אנשים שעובדים אצלנו. למשל, השנה קידמו 9 עורכי דין לשותפים, ומתוכם 5 היו מתמחים במשרד".
פירמת מיתר אכן רשמה צמיחה משמעותית השנה וכבשה את המקום הראשון, אך המקומות השני והשלישי ממש נושקים לעורפה, כאשר הפער ביניהם הוא "בנקודות". את המקום השני בדירוג תופסת פירמת הרצוג-פוקס-נאמן עם 229 עורכי דין - פער של שני עורכי דין בלבד לעומת הפירמה המובילה.
מיד אחריה בדירוג נמצאת פירמת גולדפרב-זליגמן, שכיכבה בשנה שעברה במקום הראשון וכעת תופסת את המקום השלישי בדירוג עם 228 עורכי דין המועסקים בה.
ב-2011 איבדה פירמת הרצוג-פוקס-נאמן לראשונה את מעמדה בעשור החולף כמשרד הגדול בישראל, לאחר המיזוג הדרמטי בין משרדי עורכי הדין גולדפרב-לוי-ערן-מאירי-צפריר לבין מ. זליגמן, שהוליד את פירמת עורכי הדין החדשה הגדולה בישראל, נכון לאותה שנה.
שלושת המשרדים הגדולים חצו בשנים האחרונות את רף 200 עורכי הדין.
אחריהם בדירוג, בעשירייה הפותחת, מצויים המשרדים הגדולים שלא הגיעו לסף הזה, אך מעסיקים מעל 100 עורכי דין. במקום הרביעי מדורג משרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות' (מעסיק 165עורכי דין); במקום החמישי מדורג משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' (145); אחריו מדורגים בחמישייה הסוגרת את עשרת המשרדים הגדולים (לפי סדר יורד) יגאל ארנון ושות' (139), מ. פירון (136), גורניצקי ושות' (130), שבלת ושות' (127), ש. הורוביץ ושות' (126) ונשיץ-ברנדס (מדורג במקום ה-11 עם 126 עורכי דין, בדומה למקום העשירי).
משחק הכיסאות בין הפירמות המובילות בשלישייה הפותחת, שנמשך גם השנה כאמור, נרשם בין היתר באדיבות המיזוגים הדרמטיים שהתרחשו בשוק בשנים החולפות. מהנתונים שאספו כלכלני דן אנד ברדסטריט עולה כי מגמת המיזוגים בענף נמשכת תקופה ארוכה ומשנה את מפת המובילות על-פי גודל והתמחות.
מהדירוג עולה כי מלבד המיזוג של מיתר, נרשמו מספר מיזוגים בולטים נוספים במשרדים הגדולים בשנת 2013, ובהם: הפיצול במשרד עורכי הדין י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות', כאשר חלק מהשותפים ומעורכי הדין הצטרפו למשרד שבלת ושות'; וכן משרד פרל, כהן, צדק, לצר מיזג לתוכו את ברץ ושות'.
לדברי עו"ד דני גבע, מגמת המיזוגים אינה חדשה. "אנחנו כבר לפני עשור התמזגנו עם רלי לשם ומשרד לשם ברנדווין, והיו מיזוגים נוספים גדולים בשוק של משרדים אחרים. היתרון של מיזוג הוא שאתה יכול לצרף כוחות בתחומים שאין לך התמחות ולקוחות בהם, והדוגמה הבולטת היא כמובן תחום הבנקאות ודליה טל.
"אני חושב שעורכי דין לומדים להעריך שיש איזשהו יתרון לגודל בנושא היכולת לתת שירות יותר היקפי ללקוחות, בוודאי בעסקאות בינלאומיות. זו מגמה כבר 20 שנה, שיש יותר ויותר התמחויות, ויש פחות עורכי דין שעושים הכול, גם מטפלים בעסקאות וגם עורכים צוואות וגם מייצגים בבית הדין לעבודה ועוד ועוד, ונדרשת היום רמת התמחות יותר גבוהה ועומק בהתמחות כדי לתת שירות ללקוח, וזה גורר אתו את היתרון של הגודל".
המגמה הזו נראית בצורה ברורה בשטח. ב"גלובס DUN'S 100" מבהירים כי גם השנה נמשכה מגמת היווצרות ה"מגהמשרדים" המוכוונים למתן מענה כולל one stop shop ללקוחותיהם.
בתוך כך, המשרדים המסחריים הגדולים מרחיבים את תחומי ההתמחות שלהם ומתחילים לפתח התמחויות גם בתחומים שנשלטו מסורתית בעיקר על-ידי משרדי בוטיק, בהם דיני עבודה, הגבלים עסקיים ומיסוי.
עורך דין לכל 150 אזרחים: גידול של 1,141% במספר הסטודנטים למשפטים במכללות ב-8 שנים
דירוג "גלובס DUN'S 100" בחן מגמות נוספות בענף עורכי הדין ואת תמונת המצב בשוק עד ראשית שנת 2014, ובין היתר את הגידול המדאיג בעליל במספר עורכי הדין מדי שנה.
בהקשר זה מאשר הדירוג את מה שכולנו כבר יודעים: השוק מוצף. בסוף שנת 2013, מכל 100 אלף תושבים במדינת ישראל, 679 הם עורכי דין - עורך דין לכל כ-150 אזרחים. זאת, לעומת 585 עורכי דין לכל 100 אלף תושבים ב-2010 ו-538 בשנת 2008.
השופטים בישראל יכולים רק לחלום על יחס כזה של שופט-אזרח. מהדירוג עולה כי בישראל כיום פועלים כ-8 שופטים לכל 100 אלף תושבים. מספר דומה לשנים האחרונות, בהן לא חל גידול משמעותי במספר השופטים ביחס לאזרחים. זאת, כאשר מלאי התיקים בבית המשפט עומד על כ-435 אלף תיקים פתוחים (יצוין כי מספר התיקים הפתוחים נמצא במגמת ירידה מתמדת עקב הרפורמות שמנהיגה הנהלת בתי המשפט בשנים האחרונות, אך עדיין מדובר בהיקפים עצומים שנמצאים לפתחם של השופטים).
בישראל ישנם כיום כ-55.2 אלף עורכי דין פעילים - עלייה של כ-5,000 עורכי דין מוסמכים לעומת אשתקד. ב-4 השנים האחרונות בלבד צמח שוק עריכת הדין ב-10,000 עורכי דין נוספים, כאשר ב-2010 היו כאן "רק" כ-45 אלף עורכי דין פעילים.
כידוע, בעשור האחרון מספר עורכי הדין הכפיל את עצמו. מגמת העלייה החלה בעשור הקודם, כאשר בין שנת 1990 לשנת 2000 הוכפל מספר עורכי הדין מ-10,000 לכ-23 אלף עורכי דין.
את הנתונים הללו ניתן לייחס ל"מהפכת המכללות" - הקמת המכללות בראשית שנות ה-90 ופתיחת האקדמיה לסטודנטים שלא הצליחו להתקבל לאוניברסיטה - וכך גם שערי מקצוע עריכת הדין. האם זה טוב או רע - תלוי את מי שואלים, אבל זו עובדה קיימת בשטח.
בהתאמה, מהדירוג עולה כי מהשנים 1994-1995 חל גידול של כ-312% במספר הסטודנטים בוגרי תואר ראשון במשפטים בכל מוסדות הלימוד - אוניברסיטאות ומכללות גם יחד.
מהנתונים עולה כי בעוד שבשנת הלימוד 1994-1995 סיימו את לימודיהם במכללות שאך נפתחו 253 סטודנטים, בשנת 2011-2012 סיימו את הלימודים במכללות בלבד לא פחות מ-2887 סטודנטים בוגרי תואר ראשון במשפטים - גידול של 1,141% במהלך 8 שנים בלבד.
במקביל - וזהו סוד גלוי בשנים האחרונות (האוניברסיטאות בארץ מאבדות מדי שנה עוד ועוד מועמדים ברישום בכל הפקולטות) - נרשם פיחות במספר הסטודנטים הבוגרים המסיימים את לימודי המשפטים באוניברסיטאות: בעוד בשנת 1994-1995 סיימו 895 בוגרי משפטים את לימודיהם באוניברסיטאות בארץ, רק 696 סטודנטים סיימו את התואר במשפטים בשנת 2011-2012 באוניברסיטאות - נתון המשקף ירידה של כ-22% בשנים האחרונות.