בנק ישראל: הפערים בין המרכז לפריפריה זינקו ב-84%

מחקר חדש של בנק ישראל המנתח את מגמות אי השוויון בין המחוזות השונים בישראל (ירושלים, הצפון, חיפה, המרכז, תל אביב, הדרום) מגלה כי הפערים בתוך המחוזות (לפי מדד תייל) ירדו בין השנים 2000 עד 2010 ב-6% כאשר הפערים בין המחוזות זינקו ביותר מ-84%. יצויין כי בשנת 2011 (השנה האחרונה בה נמצאו נתונים), חלה ירידה מפתיעה באי השוויון בין מחוזות אשר שוברת את המגמה שמקטין את השיעור ל-51%. בבנק ישראל מתייחסים לשבירה הזו ומסבירים כי "עדיין מוקדם להעריך אם יש שינוי במגמה או שמדובר בסטיה זמנית".

ממצא מרכזי במחקר ולא פחות חשוב הוא כי אי השוויון לפי מדד תייל בתוך כל מחוז ומחוז דווקא ירד בעשור האחרון בכ-6%, כאשר שיפורים ניכרים בהקטנת אי השוויון נרשמו במיוחד במחוז הדרום, הצפון והמרכז עם שיעורים דו-ספרתיים תוך פחות מ-7 שנים.

בעקבות הממצאים הללו כלכלני הבנק מסכמים וטוענים כי "שתי תוצאות אלה עשויות להצביע על התרחבות הפערים בין המרכז לפריפריה.

בבנק ישראל מסבירים את התופעה מכמה סיבות. הראשונה, תהליכי אגלומרציה (ריכוז האוכלוסייה) ההולך וגדל במחוז המרכז, בשעה שבכל יתר המחוזות בארץ נרשם מאזן הגירה שלילי, תהליך שלווה לו ריכוז במשרות איכותיות יותר במרכז והביא גם לעלית מחירי הדיור.

בבנק ישראל מציינים כי ישנה סיבה נוספת להרחבת הפערים בין מרכז לפריפריה: הפגיעה המתמשכת בהטבות המס לישובים בפריפריה, סוגיה לוהטת שהביעה את ראש הממשלה ואת שר האוצר לעימותים לפני שבועות אחדים וטרם הוכרעה סופית.

בבנק ישראל מזכירים כי מאז 2003 (עת תוכנית הקיצוצים של נתניהו כשר האוצר) "ליישובי הצפון ההטבות צומצמו ולמאות יישובים בנגב הן בוטלו". בבנק ישראל טוענים כי "הדבר שוחק את יכולתה של הפריפריה לשמר בתוכה אוכלוסיות חזקות ולמשוך אותן אליה ממרכז הארץ".

הממשלה אישרה את השינויים שהציע שר האוצר בקריטריונים לקבלת ההטבות, שינוי שגרם להכפלת מספר היושבים המוטבים (מ-190 לכ-420), כך שסוגיית היקף התקצוב הכולל (שעמד לאחרונה על 750 מיליון שקלים) יהיה קריטי ויוכרע רק במסגרת דיוני תקציב 2015 בין משרד האוצר לבין משרד ראש הממשלה –שם עדיין נותרו מחלוקות לא פטורות.

עוד עולה מהמחקר כי במחוזות המרכז ותל אביב ההכנסה הכלכלית הממוצעת עלתה מעל הממוצע בכ-5%-6%, במחוז חיפה ב-2%, ובמחוז הצפון ב-0.6% בלבד; כאשר במחוז הדרום גדלה ההכנסה בשיעור דומה לממוצע ובמחוז ירושלים ההכנסה גדלה ב-8% פחות מהממוצע.

התפתחויות אלו מסבירות אף הן את התרחבות הפערים בהכנסה בין המחוזות. עוד עולה כי מחוזות המרכז ותל אביב המשיכו להוביל – ההכנסה הממוצעת למשק בית בהם גבוהה משמעותית מההכנסה בכל יתר המחוזות – ועמדה על 17,677 ו-15,369 שקל ב-2011 ובמחוז הצפון היא נותרה בתחתית הסולם ועמדה על 12,018 שקל – כשני שליש בלבד מזו שבמרכז.

עוד נתון מעניין שעולה מהמחקר הינו חלקם של המחוזות בכל חמישון של הכנסה (שני עשירונים יחד). גם מבדיקה זו עולה כי הפערים בין המרכז לפריפריה התרחבו: במחוזות תל אביב והמרכז ירד היחס בשלושת החמישונים התחתונים ב-6 נקודות אחוז בממוצע בעשור האחרון ועלה בשני החמישונים העליונים בכחצי אחוז בממוצע; כאשר במחוזות ירושלים וחיפה הוא עלה בחמישון התחתון וירד בחמישונים הרביעי והחמישי (חמישונים העליונים).

בבנק ישראל מציינים כי "ברקע השינויים הללו עומדים הן ההגירה השלילית שאפיינה במהלך התקופה את כל המחוזות פרט למחוז המרכז, והן הגידול בהכנסות, שהיה כאמור גבוה יותר במחוזות תל אביב והמרכז.