השווקים הפיננסיים מוכנים להעלאת ריבית?

בשבוע שעבר נרשמה היסטוריה קטנה בוול סטריט: לראשונה נוהלה ישיבת ועדת השוק הפתוח של הפדרל ריזרב (FOMC) בידי אישה – יו"ר הפדרל ריזרב הנכנסת ג'נט ילן. בתום הישיבה החודשית בת היומיים יצאה היו"ר הטרי בהודעה, לה ציפו השווקים, כי הבנק המרכז יפחית שוב בחודש הקרוב את היקף רכישות האג"ח בשווקים ב-10 מיליארד דולר נוספים. זאת בהמשך לכיוון בו החל הפד בדצמבר האחרון בשלהי כהונתו של קודמה של ילן של צמצום הדרגתי (TAPERING) של הדפסת הכספים שלו במסגרת תכנית ההרחבה הכמותית שזכתה לכינוי QE3.

במסגרת תכנית זו, שהחלה בסוף 2012, החל הפד לרכוש אגרות חוב ממשלתיות ומגובות משכנתאות בהיקף כספי של 85 מיליארד דולר מידי חודש. היה זה סיבוב נוסף במאבק של הפד בהשלכות ההרסניות של משבר 2008, באמצעות הדפסה מאסיבית של כספים שהופנו לרכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח מגובות משכנתאות ממאזני הבנקים החבוטים, בהיקף חסר תקדים: כמעט 3.4 טריליון דולר ב-5 השנים האחרונות.

ילן, שמסתמנת כיושבת ראש דעתנית למדי הודיעה עוד שהפד ימשיך כמתוכנן בתכנית להפחתת רכישות האג"ח, עד להפסקה מוחלטת שלהם כבר בחודש נובמבר הקרוב. מעבר להודעה על המשך צמצום תכנית ה-QE3 התייחסה היו"ר גם לפרמטר המרכזי הנוסף שבאחריות הפד, שגם בו נעשה שימוש אגרסיבי כדי להילחם במיתון החריף שפקד את ארה"ב והעולם – שיעור הריבית. העלאת ריבית, אמרה ילן, צפויה חצי שנה לאחר הפסקתה המוחלטת של תכנית הרכישות, כלומר באזור חודש מאי 2015. במקביל נטש הפד את המדיניות המוצהרת של הפחתת ריבית במקביל לירידת שיעור האבטלה מתחת ל-6.5%, ועבר להצהרה מעורפלת בהרבה של התייחסות לשילוב של "אינדיקטורים משוק העבודה, שיעור האינפלציה, הציפיות לאינפלציה וקריאה נוכחית של התפתחויות פיננסיות...". כדי להוסיף עוד קצת מתח לעלילה חל שינוי בולט בריבית שצופים חברי הועדה לטווח הארוך יותר- קרי סוף 2016: מרמה קודמת של 1.75% ל-2.25%, קפיצה שעוררה מיד גל פרשנויות וספקולציות מטעם חכמי הכלכלה והשווקים שתהו האם זה מלמד על סופו של עידן הריבית האפסית והכסף הזול.

מיד לאחר דבריה של ילן עברו מדדי וול סטריט מעליות של כ-0.5% לירידות של 0.5% ותשואות האג"ח החלו לעלות – במתינות עד להתייצבות ברמה של כ-2.74%. מדדי המניות רשמו עוד ירידה קלה לאחר מכן אבל הדבר החשוב ביותר הוא שהם לא קרסו ושתשואת האג"ח הממשלתי של ארה"ב לא זינקה בחדות למעלה למרות המסר הברור על הפסקת התמיכה שמעניק הפד בשוק לאג"ח הללו.

מה ניתן ללמוד מתגובת השווקים להחלטת הפד? שהם יציבים למדיי ויכולים לספוג את הפסקת הדפסת הכספים ואולי אף יכולים לספוג תחילתה של מגמה של עליית ריבית. הבשורה כאן היא משמעותית וחיובית מאד בטח לכלכה האמריקאית אולם גם ליתר מדינות המערב שהפדרל ריזרב מהווה עבורן מודל לחיקוי. זהו למעשה המבחן הגדול של הכלכלה ושל הבנקים המרכזיים: האם המצב הכלכלי השתפר עד לכדי רמה שמאפשרת לו כבר לתפקד בצורה נורמלית, בלי צמד הקביים של הדפסות הכספים והריבית האפסית.

נזכור, כי כאשר הועלתה לראשונה על השולחן אופציית צמצום ההדפסות עוד בידי ברננקי בקיץ 2013, השווקים הפיננסים הגיבו באלימות: מדדי המניות רשמו ירידה מיידית של כ-5% וחשוב מכך: תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים זינקו בחדות מכ-1.6% ל-3%. הפד התקפל מיד ודחה את הצמצום, ומסתבר שעשה בשכל. התגובה כעת שונה לגמרי ומלמדת על ביטחון עצמי גבוה בהרבה של המשקיעים ואמונה כי הכלכלה האמיתית מבוססת מספיק בשביל להיגמל מההזרקות החיצוניות של הפד.

בהקשר זה ראוי לציין שני נתונים חשובים פורסמו בארה"ב בשבוע שעבר, שתומכים בהחלטת הפד ומצדיקים את האמונה בחוסנה היחסי של הכלכלה. הנתון הראשון הוא מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים שעלה בפברואר ב-0.5%, מעל ציפיות האנליסטים ולאחר סטגנציה בדצמבר-ינואר וזאת למרות מזג האוויר הקשה שפקד את ארה"ב בחודש זה.

הנתון החשוב השני הוא מבחני הלחץ שמבצע הפד למערכת הבנקאית שתוצאותיהם פורסמו ביום חמישי. מבחני הלחץ לימדו שבמיתון כבד ומתמשך – כולל קריסה של כ-50% במדד הדאו ג'ונס - חשופה המערכת הבנקאית האמריקאית להפסדים של למעלה מ-360 מיליארד דולר בגין הלוואות שיאבדו. למעשה רק בנק אחד מבין ה-30 שנבחנו לא עמד במבחן והפד מעריך כי המערכת הבנקאית ממוצבת היטב ותוכל לספוג את ההפסדים הללו במידה ותרחיש האימים יתקיים.

לפחות לפי הקו שהותווה על ידה במסיבת העיתונאים הראשונה שלה כיו"ר הפד וועדת השוק הפתוח ניתן לומר שהקדנציה של ילן, בניגוד גמור לזו של קודמה בן ברננקי, הולכת לעמוד בסימן יציאה הדרגתית של הבנק המרכזי מהשוק ומעבר ממדיניות מרחיבה חסרת תקדים לשגרה, להפסקת הצעדים הפיננסים החריגים ולמגמה של ריבית עולה. ילן ועמיתיה בפדרל ריזרב מאמינים כי השוק בשל לכך ולפחות לפי התנהגות המשקיעים עד כה, נדמה שהגברת הראשונה של הפיננסים בעולם הצליחה יפה במשימה הראשונה שלה: ניהול ציפיות נכון של המשקיעים והפנמת המסר של כוננות לעליית ריבית מבלי לזעזע את השוק.

ניצן כהן הוא עיתונאי ופרשן כלכלי.