איפה כדאי לרואי חשבון להתמחות?

אחד המקצועות האהובים על האם היהודיה הינו מקצוע ראיית החשבון. לאחר לימודים לא פשוטים, נדרשים הבוגרים לתקופת התמחות שבדרך כלל מתקיימת במשרד רואי חשבון, עם כי מועצת רואי החשבון מתירה לבצע התמחות במוסדות נוספים, כמו מפעלים עסקיים, בנק ישראל, רשות המסים ועוד, אם כהתמחות מלאה בת שנתיים ואם כהתמחות חלקית שדורשת השלמה במשרד רואי חשבון. העובדה העגומה בתחום הינה נושא השכר בתקופת ההתמחות ובשנים הראשונות במקצוע.

על פי נתוני אתר יד2 דרושים, השכר בתקופת ההתמחות במשרדים הגדולים בשנה הראשונה מתחיל בשכר של כ- 4,500-5,000 שקלים לחודש. לאחר השנה הראשונה השכר עולה ויכול להגיע עד 8,000-9,000 שקלים בעוד במשרדים הקטנים השכר של המתמחים יכול לעמוד על כ-6,000-7,000 שקלים. רואה חשבון מוסמך שמסיים התמחות במשרד גדול יכול לבקש שכר התחלתי של 9,000-12,000 שקלים לעומת רואה חשבון מוסך שסיים התמחות במשרד קטן שיכול לבקש 8,000 עד 10,000 שקלים.

לטבלת שכר באתר יד2 דרושים

מעבר להבדלי השכר ישנם שיקולים רבים נוספים שיש לקחת בחשבון כאשר בוחרים משרד להתמחות ויש לחשוב האם התמחות בפירמות הגדולות אכן מהווה יתרון עבור עתיד הקריירה שלנו? או שדווקא יש יתרון להתמחות במשרד קטן? אתר האינטרנט סטאז' בראיית חשבון סקר את הנושא בקרב סטודנטים, סגל מרצים, מתמחים ורואי חשבון וסיכם את התובנות לכאן ולכאן.

להתמחות באחד מה-Big5, חמשת משרדי רואי החשבון הגדולים, אכן יש יתרונות בולטים. סטאז' בראיית חשבון במשרדים גדולים, מעניק יוקרה כבר מתחילת הקריירה. החשיפה למקצוע ולעולם הכספים היא גדולה, בהתאם לגודלו של המשרד וביצועיו בתחום. כלומר הסיכוי שנחשף לחברות המובילות במשק הוא גדול יותר. המגוון של הלקוחות הגדולים של הפירמה הוא רב הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי בסקטורים כמו תעשייה, פיננסים, הייטק וכדומה. כך מחד גיסא הסיכוי שלנו להתקדם בקריירה לתאגידים הגדולים גבוה יותר ומאידך גיסא, אם עברנו התמחות בהייטק, יש לנו סיכוי גבוה יותר להתקדם לקריירה בסטראט-אפ למשל. זאת ועוד, התמחות במשרד רואי חשבון גדול תחשוף את המתמחה לשיטות העבודה הנהוגות בחברות הגדולות בארץ, לאופן הדיווח הנדרש מחברות כאלה, כמו גם חשיפה לתחומי עניין רחבים במגזרי הפעילות השונים במשק.

מן הצד השני, התמחות במשרד רואי חשבון קטן טומנת בחובה יתרונות רבים גם היא. ראשית קשה לבלוט בתור מתמחה בראיית חשבון בפירמות הגדולות, מאחר והן מעסיקות היקף מתמחים רחב ביותר, כאשר במשרד קטן התחרות היא בין קבוצה מועטה ולעיתים אף כמתמחה יחיד. כמות עובדים קטנה, משמעותה לעיתים, נטל רב יותר על גבי העובד, אך יחד עם זאת, בהתמחות כזו נחשף לתחומים רבים יותר ונתמקצע תוך זמן קצר יותר. אם במשרד הגדול ישנה חלוקה ברורה לסקטורים בתוך מחלקות הביקורת ואף חלוקה בין הביקורת לבין מחלקות אחרות (מסים, כלכלית, ביקורת פנים וכדומה), דבר זה אינו קיים בדרך כלל במשרד קטן ולכן נחשף לתחומי פעילות רבים יותר ולמגוון פעילויות רב יותר, שכולל יותר מפעילות ביקורת קלאסית, אלא גם התמקצעות בתחום המיסוי, עצמאים, עבודות כלכליות שונות, עבודה מול רשוית ועוד נושאים בליבת הפרקטיקה, שלא נקבל באותו האופן בפירמות הגדולות. חשוב להבין שמשרד קטן מהווה פלטפורמה נפלאה למי שמחפש את הקשר הישיר עם הלקוחות כבר מההתחלה, על כל נדבכי הפעילות שלהם, דבר שבמשרד גדול לא נקבל באופן מלא ולא לאחר זמן רב. זאת ועוד, במשרד קטן יתכן ונהנה מהיכולת ללמוד כיצד מנוהל משרד רואי חשבון, נלמד כיצד להפעיל משרד כזה בעצמנו לכשנחליט לפרוש כנפיים לדרך זו.

מיקי לוי שהתמחה במשרד KPMG טוען כי "הבחירה במשרד להתמחות תלויה במקום בו המתמחה רוצה לראות את עצמו בעתיד המקצועי. מי שרואה עצמו לאחר הלימודים כעצמאי כדאי לו להתמחות במשרד קטן שמאפשר למתמחה לראות את התמונה כולה. מי שרואה עצמו כשכיר נכון לו להיות במשרד גדול שפותח דלתות ובדרך כלל מספק את הקפיצה לעבודה הראשונה כרואה חשבון "

בעידן זה, שבו היצע המועמדים להתמחות כה גדול, חשוב שלא נתקבע לאפשרות להתמחות במשרדים גדולים בלבד, אלא ניפתח ליתרונות הנפלאים שיש לערוצי התמחות נוספים להציע לנו. אכן ניכר כי השם KPMG, EY, PWC ומשרדים גדולים אחרים תורם רבות לרזומה, לפיתוח הקריירה שלנו, אך כאמור, גם להתמחות במשרדים הקטנים יש יתרון עצום לפיתוח קריירה לכיוון אחר, מרתק ורווחי לא פחות עבור העתיד שלנו. בנוסף, תמיד תזכרו שניתן לשלב, להתחיל במשרד קטן ולעבור למשרד גדול בהמשך הדרך וכך ליהנות משני העולמות.

הכתבה נכתבה בשיתוף סטאז' בראיית חשבון.