החום במלחמות הפנסיה מתגבר

בשנה שעברה חווה ענף הביטוח כמה רעידות אדמה ממשיות, כגון שינוי דמי הניהול בפוליסות החיים ובקופות הגמל, לצד הפסקת הבטחת מקדמי תוחלת החיים. השנה עדיין לא היו רעידות אדמה באותו סדר גודל, אם כי חלה מיני-רפורמה בפוליסות הבריאות (הפרדת הפיצוי מהשיפוי).

כך, לקראת רפורמות גדולות שעשויות להגיע בהמשך הדרך, ישנם כמה גורמים מרכזיים בענף שמצחצחים חרבות, ולפחות בדיבוריהם מסמנים כמה מטרות שפוגעות בבטן הרכה של אחרים, מבלי לנקוט ניסוחים מנומסים.

על מה מדובר? ראשית על סוגיית ההוצאות הישירות הנוספות, המוכרות עתה כ"דמי הניהול הכפולים". סוגיה זו אמורה להגיע ביום ראשון הקרוב לרגע ההכרעה.

לפני יומיים הפיקוח על הביטוח ומשרד הכלכלה סיכמו ביניהם על הפיכת הוראת השעה מזמנית לקבועה, ועל כינונה על רמה של עד 0.25% מהצבירה מדי שנה (להוציא הוצאות למימון פרויקטים של תשתיות). זאת תוך מתן אפשרות למוסדיים לשווק למי ששיסכים מסלול ללא מגבלה על ההוצאות הישירות הנוספות.

היום הודיע ח"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, כי הנוסח הסופי של התקנות יקבע שהרף המקסימלי של 0.25% לשנה יהיה בתוקף למשך חמש שנים (עד סוף 2018), כולל ההחרגה כאמור, וההוראה לא תהפוך עדיין לקבועה.

האם הכול ילך כמתוכנן עבור הפיקוח ומשרד הכלכלה? באוצר מקווים שכן, ומשדרים שאין הרבה אפשרויות אחרות: אם אין אישור בוועדת הכספים, תפוג הוראת השעה הנוכחית, והמוסדיים לא יורשו לגבות אפילו שיעור סמלי של 0.01% למימון השקעות חיצוניות מחשבונות החוסכים.

ואולם, לצד האפשרות - שכבר התממשה השנה - של הארכה זמנית קצרצרה, נראה כי קיימת התנגדות ניכרת למתווה שמציגים הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, ושר הכלכלה נפתלי בנט, שחבר מפלגתו, ח"כ ניסן סלומינסקי, מוביל את ועדת הכספים.

זה לא הולך להיות קל מבחינת הממונה. נגד המהלך כבר יצאו בין היתר הגופים המוסדיים ומנהלי השקעות זרים ומקומיים. המגבלה האמורה החלה מתקרה של 0.15% - ללא יוצאים מן הכלל. זה עבר ל-0.25% - בהתאם לממוצע הנוכחי אצל הגופים הגדולים שיצאו לחו"ל יותר מאחרים, ומעל לממוצע ההוצאות הישירות הנגבות בכל השוק הפנסיוני - עם יוצא מן הכלל כאמור לעיל, אבל לתקופת ביניים. איך זה ייגמר? אין לדעת. בוועדת הכספים כבר לקחו בעבר רפורמה של אגף שוק ההון אל מעבר למה שהאגף התכוון מלכתחילה. זה קרה עם דמי הניהול.

בדרכה לאישור המהלך, הסבירו בסביבת האוצר שמבחינתה של סלינגר מדובר במהלך הכרחי, שבעיקר בא לסגור פרצה לעתיד, כשהכספים המנוהלים על-ידי המוסדיים יהיו כבר בטריליוני שקלים, וההוצאות הישירות הנוספות יהיו במיליארדי שקלים.

ואולם, זו הייתה ההקדמה, כך מתברר. השבוע, בכנס סוכני ביטוח באילת, יצאה הממונה סלינגר בהתקפה חריגה נגד חברות הביטוח ובתי ההשקעות, בהתייחס לאופן ניהול הסיכונים על-ידיהם. בין היתר היא אמרה, כי "תרבות ניהול הסיכונים בעולם המוסדי לא חייבת רק שיפור, אלא ממש הקמה". בכך היא התכוונה לא רק לחברות הביטוח אלא גם לבתי ההשקעות.

עוד היא אמרה, כי שוק ההון המקומי קטן על המוסדיים, ולכן עליהם לגוון את תיק ההשקעות באפיקי ההשקעה, וגם לחו"ל, "וזה תורם לתיק". לכן יש לפזר סיכונים בהשקעות בין השוק המקומי לחו"ל, ולהרחיב את מוצרי ההשקעה.

אגב, אלה הנימוקים שהובילו את אותו האגף שבראשותה לאפשר את ההוצאות הישירות בעבר - לתמרץ, בהתאם לרצון הממונה, את המוסדיים להשקיע יותר בחו"ל. מאז הם יצאו לחו"ל במידה רבה, והגלגל אולי לא התהפך לגמרי מצדו של אגף שוק ההון, אבל הוא ביצע סיבוב ניכר.

בכל אופן, הכוונה של הפיקוח להגביל לראשונה את ההוצאות הישירות (כוונה המושתתת על בסיס איתן של דאגה לחוסך) הביאה למתיחות נוספת בין הממונה החדשה עדיין, לבין המפוקחים על-ידיה. האמירה שלה על (חוסר) יכולתם לנהל כראוי את הסיכונים הרבים שהם מנהלים הובילה למתיחות נוספת.

"היא טועה", אמר לנו מנהל בכיר בשוק המוסדי, שהוסיף כי דווקא "חברת מעלות, בימיה של סלינגר כמנכ"לית, טעתה בניהול סיכונים, כשנתנה דירוגים גבוהים לחברות שאחר כך לא עמדו בחובותיהן".

גורם בכיר אחר בשוק המוסדי אף אמר, כי "אי אפשר לבנות את עצמך בזה שאתה משמיץ ומקטין את המפוקח שלך. אתה גורם נזק לענף שקיים שנים רבות מאוד. היא לא צריכה להשמיץ אותנו. מה גם שהיא טועה. הענף יודע לנהל סיכונים. אולי היא לא מבינה מספיק בניהול סיכונים בביטוח ופיננסים".

בכל אופן, נראה שסלינגר לא נרתעת משימוש באמירות חריפות, שפוגעות בבטן הרכה של הענף. זאת במיוחד בהתחשב בכך שניהול וגידור סיכונים הם הבסיס לפעילות של ענף הביטוח וניהול ההשקעות.

בדומה לה פועל בינתיים גם נשיא לשכת סוכני ביטוח החדש, אריה אברמוביץ, שכצפוי החל את כהונתו בהתקפות חריפות נגד איי.די.איי ביטוח (המוכרת כביטוח ישיר). באופן פחות צפוי הוא סימן השבוע בכנס הלשכה באילת עוד כמה מטרות: הרגולציה, וחברות הביטוח המסורתיות (במיוחד הראל והפניקס), שמוכרות לא מעט באמצעות מערכי הפצה ישירים.

"אנו עומדים בפני כמה איומים מצד הרגולציה", אמר אברמוביץ בכנס. בין היתר הוסיף, כי "חברות הביטוח פועלות באופן ישיר, והתוצאה היא רווחים על חשבון מתן שירות מיטבי ללקוחות".

עוד ציינו שם, כי "שירות החברות בתחום הביטוח הפנסיוני בינוני עד נמוך, ואינו עומד ברף שקבעה הלשכה... רמת השירות של החברות מצביעה יותר מכל על הצורך של החברות להפסיק את השיווק הישיר, ולהבין שבלי סוכני הביטוח הן לא יוכלו להעניק את השירות המצופה ללקוחות".

נוסף על כך, הלשכה שאלה לראשונה בסקרים שהיא מבצעת עבור הכנסים השנתיים שלה, על "הערכת הסוכנים על אודות חברת הביטוח (לא כולל חברות ביטוח בשיווק ישיר) שהיא המובילה לדעתם במכירות ישירות, עוקפות סוכן". מהסקר עלה, כפי שהציגה הלשכה, כי "כשני שלישים (68%) מסוכני הביטוח העובדים בתחום השיבו על השאלה, וכמחצית מהם (32% מכלל הסוכנים) ציינו את הראל כחברה המובילה לדעתם במכירות ישירות. הפניקס (13%) גם כן זכתה לשיעורים דו-ספרתיים".

האם אנו עומדים לפני מלחמה בין הסוכנים לחברות, בין הסוכנים למפקח ובין המפקחת לחברות? לפחות צפוי לנו עניין רב.