אני לא מאמין שאי פעם בתולדות מדינת ישראל התנהל מסע הסתה מכוון, ברוטאלי ומבאיש, מצד שר בממשלה נגד עובד בחברה שכפופה לו, וכל זאת במטרה לכסות ולהסתיר את מחדליו וכישלונותיו שלו.
הסתה פרועה
כוונתי, כמובן, להסתה הפרועה שמנהל ישראל כץ באופן אישי נגדי. וזאת, לכאורה, על רקע המאבק שאני מוביל בשם עובדי הנמלים, נגד הקמת נמלים חדשים בישראל. למה לכאורה? כי בכל מדינה מתוקנת היה הציבור דורש את פיטוריו המידיים של שר - שאחראי לבזבוז אדיר ולא הגיוני שמעמיד סימני שאלה רבים - של כספי ציבור. מסתבר שבתחום הזה ישראל כץ שובר שיאים שאין להם אח ורע בתולדות ישראל.
ישראל כץ הגיע למרומי מעמדו כשר התחבורה בזכות המומחיות שהוא צבר בנבכי הכיעור של המערכת הפוליטית בישראל. זה מקור כוחו גם כיום. שם, באותם מסדרונות חשוכים ואפלים, הוא למד היטב שעדיף לתקוף את החלש, לדרוך על גוויות וכך לממש מטרות אישיות. כץ הפך להיות תלמיד מצטיין בתחום הזה. במסגרת אותה מומחיות הוא מנסה, גם בעניין הקמת הנמלים החדשים, להפעיל "מיסוך של עשן" על הציבור, שיסתיר את מחדליו ואת כוונותיו האישיות. את מיסוך העשן הוא מנסה ליצור באמצעות התקפות אישיות עלי.
לישראל כץ יש בעיה איתי. אני מודע היטב למעשיו, מנסה לא להיגרר (לא תמיד זה קל. אני עובד נמל ולא שר בכיר). אני לא מפחד ממנו ומכוחו הפוליטי ואני גם יודע, יחד עם חברי עובדי הנמלים בישראל, איך להשיב לו ואיך לחשוף את פרצופו האמיתי לציבור. אז מה ישראל כץ רוצה שאתם, הציבור, לא תזכרו ולא תשימו אליו לב?
1. בשנת 2005 כתב מבקר המדינה שבתקופת היות כץ שר החקלאות, התקיימו במשרדו מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים. בשנת 2007, על רקע המינויים שלו, המליצה הפרקליטות להעמידו לדין על עבירות מרמה והפרת אמונים.
2. ישראל כץ הצליח אמנם להיחלץ בעור שיניו מכתב האישום, אך אלה שהוא מינה הועמדו לדין והורשעו. הוא ידע להפיל את התיק על אחרים.
3. כשר התחבורה הוא קבר עד כה, בחולות ת"א, 17.5 מיליארד שקל ברכבת הקלה. מינויים יש, קבלנים יש, תוכניות יש ורכבת קלה אין.
4. בהקמת המטרונית בחיפה הוא אחראי לחריגה של חצי מיליארד שקלים מהתקציב שאושר. אז קו אוטובוס חדש יש, אבל 500 מיליון שקלים נעלמו כלא היו.
5. מאז שהוא סיפר בגאווה על "השמיים הפתוחים שיוזילו את עלויות הטיסה" המחירים רק קפצו והתייקרו. שמיים יש, מטוסים יש והוזלה במחירים אין.
6. לפני כחצי שנה, גזר כץ בגאווה את הסרט מעל מחלף דרור שעל כביש 4. הוא סיפר על ההשקעה הגדולה של 320 מיליון שקלים. עם הגשם הראשון המחלף שקע ונסגר לתנועה. קבלנים היו והרבה, כספים הועברו מיד ליד, ועדת חקירה יש ומחלף אין.
7. בשנה שעברה חנך כץ, ברוב פאר והדר, את הנתיב השלישי על כביש 4 מאשדוד לגוש דן. כיום מתגלות חריגות בתקציב שאושר שנאמדות ב 100 מיליון שקלים. נתיב נוסף יש, מקורבים שהתעשרו יש, אבל מאה מיליון שקלים נידפו עם עשן אגזוזי המכוניות.
8. הרכבת!
וזו רק רשימה חלקית למה שישראל כץ לא רוצה שהציבור ישים אליו לב. הוא מרבה להתהדר, בסיסמאות שהוכחו כשקריות, בכך שנמלים חדשים יוזילו את יוקר המחיה. נחמד לו להצטייר כמוביל האג'נדה נגד העבודה המאורגנת בישראל ונוח לו לתקוף אותי, כי אני לא עושה לו חשבון.
אז ששר התחבורה הזה, שהוא כשלונר סדרתי שלא יעבוד עליכם. אין לי כל יומרה לחזות את העתיד, אבל אני בטוח שאמשיך להיות עובד נמל ואמשיך לשרת את עובדי נמל אשדוד עוד שנים רבות, אחרי שישראל כץ לא יהיה שר בממשלה.