המהפכה הטכנולוגית ובעיקר האינטרנט שינו את הרגלי הצריכה שלנו ועיצבו אותם מחדש בהתאם לתקופה. אם פעם נאלצנו לקנות רק בחנויות אליהן יכולנו להגיע פיזית, היום ביכולתנו להזמין ברשת מגוון רב של מוצרים משורה ארוכה של מקומות, לאו דווקא בישראל.
בשנים האחרונות, ובאיחור ניכר יש לציין, החלה להתפתח גם באתרים ישראליים מגמת הקניות ברשת. בין שלל המוצרים שנקנים ברשת ישנם גם לא מעט שרובנו לא באמת צריכים. הרי כל אחד שעושה קניות באינטרנט מחזיק בבית חפץ או שניים, שמהווים תזכורת לכך שלא תמיד יש לנו שימוש במה שרכשנו, גם אם הוא היה במבצע משתלם במיוחד.
מוצרים אלו יכולים להוות עדות לקנייה אימפולסיבית, לעיתים חסרת היגיון, אבל לרוב הם אינם מעידים על כך. מדוע? בעיקר כי מגמה נוספת שהתפתחה לצד אתרי הקניות היא אתרי השוואות המחירים. בתחילה היה זה זאפ, אחריו החלו להופיע עוד ועוד אתרים, כל אחד מתמחה בשורה של תחומים שונים.
השוואת מחירי טיסות וחופשות, שירותים כמו יס והוט או ספקי אינטרנט, לימודים אקדמאיים. אפילו ממשלת ישראל הצטרפה לטרנד וסיפקה לנו כאזרחים אפשרות להשוות את מחירי ביטוח החובה של הרכב על מנת לסייע לנו להפוך לצרכנים חכמים יותר ומודעים יותר.
סקר של המועצה הישראלית לצרכנות מצא כי כ-65 אחוז מהנשאלים עורכים השוואת מחירים לפני שהם יוצאים לרכוש מוצרי מזון, כשסוגיית המחיר היא השיקול העיקרי בבחירת המקום בו יערכו קניות אלו (נרשם גידול של 20 אחוז מהשנה שעברה). רובם -38.5% נסמכים על פרסומות בכלי התקשורת, 21% נעזרים באתרים להשוואת מחירים ו-16% באתרי הרשתות עצמן. אפשר להגיד שזאת ההתפתחות הטבעית של הצרכנות הישראלית, שמתאפיינת ברצון למצוא תמיד את המחיר הטוב ביותר ולא להרגיש שדפקו אותנו.
בתוך כל הבלגן ישנה הרגשה שתחום אחד, חשוב במיוחד, נותר מאחור. בעוד הצרכן הישראלי לא ינוח עד שימצא את המחיר הטוב ביותר עבור המסך השטוח שהוא מעוניין לרכוש לסלון שלו, לרוב הוא אינו מביע עניין מספיק בנוגע לפנסיה שלו. על אף שהנושא עלה לכותרות מאז תחילת עידן התספורות של הטייקונים והמחאה החברתית, עדיין רבים מהחוסכים לפנסיה ומהמחזיקים בביטוח מנהלים או קרנות השתלמות לא מתעניינים בשיעור דמי הניהול שהם משלמים עבור מוצרים אלו.
50 אחוז מהחוסכים אפילו לא יודעים במה מדובר כשעוסקים בנושא דמי הניהול והם מבקשים להסבירו. רבים האמינו כי דמי הניהול לא נגבים במצב בו רושמת קרן הפנסיה תשואה שלילית, אך בפועל דמי הניהול נגבים מאתנו תמיד. גם במקרה של הפסד.
מה ההבדל בין מסך טלוויזיה לקרן פנסיה? מדוע בתהליך רכישת המסך ישקיע הצרכן הממוצע זמן כדי לערוך סקר שוק מקיף ובנוגע לפנסיה יעדיף להישאר ללא המידע הרצוי? לשאלות אלו יש שתי תשובות בולטות. הראשונה היא הבדל המוחשיות בין שני הדברים. בעוד הטלוויזיה החדשה תשב בסלון ונוכל ליהנות ממנה, הפנסיה היא עניין שיהיה רלוונטי עבורנו רק בעוד שנים ולכן קל להתעלם ולהקל ראש בטיפול בו. כך שיוצא שאת אחת ההחלטות החשובות בחייו של הישראלי הוא מקבל מבלי להחזיק בידע הנדרש.
מדובר בטעות, ואפילו טעות גדולה. כל פעולה שאנחנו מבצעים כחוסכים היום תשפיע על עתידנו, כשנצטרך את הכסף שחסכנו לאורך שנים והיא שתקבע את רמת החיים שנוכל לאפשר לעצמנו. שליש מהחיסכון הפנסיוני של כל אחד ואחת מאתנו ייחתך בשל דמי הניהול וייכנס לבתי ההשקעות שמנהלים את החיסכון- מה שעלול לפגוע ברמת החיים העתידית שלנו.
התשובה השנייה לצמד השאלות היא תחושת חוסר הידע וחוסר האונים שמרגישים החוסכים כשהם עוסקים בתנאי הפנסיה שלהם. לרבים מאתנו נראה העולם הפיננסי, שבתוכו נכללים גם המוצרים הפנסיוניים והביטוחיים, מסובך ולא נגיש. חלק אף ירגיש כי הוא מדובר בשפה אחרת ויעדיף לא ללמוד אותה.
יכול מאוד להיות שמדובר בשפה אחרת, אבל כצרכנים אסור לנו לוותר על למידתה. עלינו להשתמש בכלים העומדים לרשותנו - הכתבות הרבות העוסקות בנושא, ייעוץ פנסיוני וביטוחי והיכולת להתמקח עם החברות והסוכנים מולם אנו עובדים. מומלץ גם לבחון את ביצועי קרן הפנסיה שלנו ולהשוות אותה מול קרנות אחרות, שעשויות להניב לנו חיסכון גבוה יותר (למשל באמצעות אתר פנסיה-נט של משרד האוצר).
אחד מהכלים המשמעותיים שקיימים בשוק הוא אתרים להשוואת דמי הניהול שנגבים בקרנות השונות. אתרים אלו יכולים להוביל לחיסכון משמעותי עבור רבים מהצרכנים, לפעמים בגובה של אלפי שקלים. מומלץ לחפש את האתרים שמעניקים את השירות ללא תשלום וגם את אלו שיעזרו לכם להבין טוב יותר את הדו"חות שאתם מקבלים מקרן הפנסיה, ההשתלמות, קופות הגמל ועוד. כדאי לזכור כי כיום יש באפשרותנו גם לחתוך את הגורם המקשר (הסוכן), שלרוב מהווה חסם בדרך לדמי ניהול נמוכים יותר. מה שנראה לנו כהבדל קטן עכשיו - 0.25 אחוז לעומת 0.5 אחוז, יכול להתברר כהבדל משמעותי בעתיד.
אל תהיה פראייר: השווה קרנות פנסיה באתר RAK ותתחיל לחסוך עכשיו
אתר RAK השתתף בהכנת הכתבה