הוצאות ההנהלה בחברת נת"ע עמדו על 85 מיליון שקל ב-2013 ו-89 מ' ש' בשנת 2012 - יותר מפי 2 בהשוואה לשנים 2010-2011. השכר הממוצע של עובדי החברה, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, עמד בשנת 2012 על 16,501 שקל בחודש - כמעט פי 2 בהשוואה לשכר הממוצע במשק. כך עולה מדוח מיוחד על נת"ע שהוכן ע"י אגף המחקר של הכנסת והופת לח"כים.
על מה הוציאה החברה של הרכבת הקלה 2.5 מיליארד?
בסך הכל השקיעה המינדה 2.9 מיליארד שקל בנת"ע (נכון לסוף 2013). תקציב הביצוע של החברה עמד אשתקד על 470 מ' ש', בדומה לשנת 2012, וזאת לעומת 145 מ' ש' ב-2010. הסיבה היא גידול ניכר במספר העובדים (170 עובדים ב-2013 לעומת 65 ב-2010) כתוצאה משינוי אופי החברה לאחר נפילת הזכיין MTS וההחלטה כי נת"ע תבצע לבד את הפרויקט בתור חברה ממשלתית.
סך הוצאות השכר של החברה הסתכמו אשתקד ב-48 מ' ש'. ניתן לראות כי החל משנת 2010 חל גידול קבוע בסעיף זה, מ-12.7 מ' ש' ב-2010 ל-48 מ' ש' בשנה שעברה, גידול של 278%.
"ניתן לראות כי שיעור הגידול במספר העובדים בתקופה זו נמוך משיעור הגידול בסעיף הוצאות השכר בתקופה זו העומד על 278%", נכתב בדוח. עוד צוין שם כי השכר הממוצע של עובדי נת"ע (כאמור, כ-16.5 אלף שקל בחודש) היה גבוה מהשכר הממוצע של עובדי הגופים הציבוריים (14,109 שקל) אך נמוך יחסית לעובדי החברות הממשלתיות (בהן נכללות למשל הנמלים, חברת החשמל ורכבת ישראל), שעמד על 19,310 שקל. עם זאת, כאמור, שכר עובדי נת"ע גבוה כמעט פי 2 מהשכר הממוצע במשק ב-2012.
כידוע, התקציב הראשוני להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה עמד ב-2010 על 10.7 מיליארד שקל והדד-ליין היה שנת 2017. עם השנים התנפח התקציב ונדחה המועד להשלמת הפרויקט, והיום ההערכה היא כי המועד יידחה ל-2022. בנובמבר 2012 נערך עדכון אומדן נוסף אשר העמיד את התקציב על סך של כ-14.38 מיליארד שקל. לפי דוח הכנסת, הפער הוסבר בשל הוספת מרכיב סיכונים שלא נלקח בחשבון באומדנים הקודמים.
בדוח מפורטת גם תגובת החברה. נת"ע מסביר את הגידול בהוצאות כך: "בהתאם להחלטת הממשלה החל משנת 2011, כאמור, החברה מקימה את הקו האדום רכבת קלה במטרופולין תל אביב. בשנת 2012 החברה עסקה בחפירות פירי שילוח למכונות המנהור והתקדמה בתכנון הקו בכללותו. פעילות זו לוותה בגידול מחזור הפעילות וההכנסות שכן החברה מתוקצבת במלואה. באשר לגידול בהוצאות הנהלה וכלליות בשנת 2012, בהתאם להחלטת הממשלה המטילה על החברה את האחריות להקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, החברה הגדילה את מצבת כח האדם ופעלה לגיוס מהנדסים ועובדים מקצועיים לניהול ופיקוח על עבודות ההקמה".
תגובת החברה לגידול בהוצאות השכר: "הגידול נבע מגיוס מהנדסים ועובדים מקצועיים אשר עוסקים בפיקוח על תכנון וביצוע הקמת הרכבת הקלה. הואיל ומדובר בגיוס עובדים ברמת שכר גבוהה יחסית, הגידול בעלות העסקה גבוה מהגידול במספר העובדים".