מעמד הביניים בארה"ב כבר לא הכי עשיר בעולם

מעמד הביניים בארה"ב, שבמשך שנים רבות היה העשיר ביותר בעולם, בהשוואה למעמדות ביניים במדינות אחרות, הפסיד את בכורתו. בעוד שהאמריקאים העשירים ביותר בארצם מובילים גם במצעד העושר הגלובלי, מעמדות הביניים בכלכלות מתקדמות אחרות קיבלו העלאות שכר גדולות מאשר בני מעמד הביניים בארה"ב בתקפות שונות שלושת העשורים שחלפו. כך עולה מניתוח של "ניו יורק טיימס".

ההכנסות לאחר מס של בני מעמד הביניים בקנדה, שפיגרו במידה משמעותית אחרי אלה עמיתיהם האמריקאים בשנת 2000, הן עתה גבוהות יותר מאלה של מעמד הביניים בארה"ב, על פי הניתוח. יתר על כן, העניים באירופה משתכרים יותר מאשר עניי ארה"ב.

הנתונים האלה, שמסתמכים על סקרים שנערכו ב-35 השנים שחלפו, מראים שאי השוויון החד בהכנסות בארה"ב, שמוסיף לצמוח, גובה מחיר כבד ממשפחות אמריקאיות.

למרות שהצמיחה הכלכלית בארה"ב מוסיפה להיות חזקה כמו במדינות רבות אחרות, או חזקה יותר, רק אחוז קטן של משקי הבית האמריקאים מפיק תועלת מלאה מהצמיחה הזו. ההכנסה החציונית בקנדה הגיעה לרמת שוויון עם ההכנסה החציונית בארה"ב ב-2010 וקרוב לוודאי שהיא עתה גבוהה יותר, על פי הניתוח ב"טיימס". ההכנסה החציונית במדינות מערב אירופה עודה קטנה יותר מזו שארה"ב, אך הפער בהכנסה החציונית בכמה ממדינות אלה, לרבות בריטניה, הולנד ושוודיה, לבין זו שבארה"ב קטן עתה בהרבה מכפי שהיה לפני עשר שנים.

נתוני ההכנסה במדינות השונות נלקטו וחושבו ע"י קבוצת LIS, שמנהלת את פרוייקט Luxemburg Income Study Base. את הנתונים ניתחו חוקרים ב-LIS וב-Upshot, אתר של "ניו יורק טיימס", שמתמחה בסיקור פוליטיקה ומדיניות. כלכלנים אקדמיים סקרו את הניתוח.

מהניתוח עולה, בין היתר, שההתמודדות של בעלי ההכנסות הנמוכות בארה"ב קשה יותר מזו של בני המעמד הבינוני. משפחה בשני העשירונים התחתונים של סולם ההכנסות משתכרת הרבה פחות ממשפחה דומה בקנדה, שוודיה, נורווגיה, פינלנד והולנד. לפני 35 שנים, ההיפך היה נכון.

הנתונים האלה בולטים במיוחד על רקע העובדה שאמת המידה הסטטיסטית הנפוצה ביותר, התמ"ג לנפש,מוסיפה להראות שארה"ב שומרת על בכורתה כמדינה העשירה בתבל. אך, מדגישים עורכי הניתוח, התמ"ג נשען על נתונים ממוצעים, ואלה אינם נותנים ביטוי לאופן שבו מתפלגת ההכנסה הלאומית. כאשר פלח גדול מהעליה בהכנסות בעת האחרונה זורם לפלח קטן יחסית של משקי בית עשירים, רוב האמריקאים אינם יכולים להדביק את מקביליהם במדינות מתקדמות אחרות.

"ההנחה שלאמריקאי החציוני יש הכנסה גבוהה הרבה יותר מזו של בני מעמדות הביניים במדינות אחרות שוב אינה נכונה", אמר ל"טיימס" לורנס כץ, כלכלן בהארווארד, שאינו קשור בפרוייקט LIS. "בשנות ה-60 היינו עשירים במידה מסיבית יותר מכל האחרים בעולם. ב-1980 עדיין היינו עשירים יותר. גם בשנות ה-90 זה היה נכון". לא עוד.

ההכנסה החציונית לנפש בארה"ב בארה"ב ב-2010 היתה 18,700 דולר, כלומר כ-75 אלף דולר למשפחה בת ארבע נפשות, לאחר מיסים. זו עליה בשיעור 20% בהשוואה ל-1980, אך בהשוואה ל-2000, הכנסה זו היא קפיאה על השמרים אם מביאים בחשבון את האינפלציה. לעומת זאת, הכנסה החציונית לנפש בבריטניה עלתה ב-20% בין 2000 ל-2010, וב-14% בהולנד. ההכנסה החציונית בקנדה עלתה אף היא ב-20% בין 2000 ל-2010, לרמה של 18,700 דולר (אמריקאי).

הנתונים העדכניים ביותר של פרוייקט LIS מגיעים רק עד 2010. אך נתונים ממשלתיים מראים, שצמיחת ההכנסות בקנדה מאז 2010 היתה מהירה יותר מאשר בארה"ב ולפיכך הכנסות מעמד הביניים במדינה זו גבוהות עתה יותר מאשר אלה של מעמד הביניים בארה"ב. גם צמיחת ההכנסות בכמה מדינות אחרות היתה מהירה יותר מאשר בארה"ב.

הניתח מצביע על שלוש סיבות לצמיחה האנמית של ההכנסות בארה"ב. הראשונה: צמיחה ירודה בשיעור ההישגים החינוכיים. מדד ההצלחות של אמריקאים צעירים במבחנים גלובליים רשם צמיחה איטית יותר בהשוואה לממדי ההצלחות של צעירים במדינות מתועשות אחרות בשלושת העשורים שחלפו. עובדה זו מקשה על הכלכלה האמריקאית לקיים מספר מתאים של משרות מכניסות שמחייבות עובדים בעלי כישורים גבוהים.

על פי מחקר של OECD, לאמריקאים בני 55-65 יש כישורים גבוהים מהממוצע בעולם המתועש בטכנולוגיה, מתמטיקה והשכלה כללית. אך אמריקאים צעירים יותר אינם מצליחים לשמור על רמת אבתיהם. הם מדורגים בין המקום ה-16 ל-24 , קרוב לתחתית, בהשוואה לעמיתיהם בקנדה, אוסטרליה, יפן וסקנדינביה. הצעירים האמריקאים קרובים ברמתם לצעירים מאיטליה ומספרד.

הסיבה השניה לצמיחה האנמית בהכנסות: חברות בארה"ב פשוט מחלקות נתחים קטנים יותר מהכנסותיהן למעמד הביניים ולעניים בהשוואה לחברות דומות במדינות אחרות. מנהלים בכירים בארה"ב מרוויחים הרבה יותר מאשר מנהלים בכירים במדינות עשירות אחרות. שכר המינימום בארה"ב נמוך יותר מאשר במדינות אחרות, והאיגודים המקצועיים חלשים יותר.

והסיבה השלישית: ממשלות בקנדה ומערב אירופה נוקטות צעדים אגרסיביים יותר כדי להעלות את הכנסות משקי הבית של מעמד הביניים ושל מעוטי הכנסה באמצעות חלוקה מחדש של עוגת ההכנסה הלאומית. לעומת זאת, עשירים בארה"ב משלמים פחות מיסים מאשר עשירים במדינות מתועשות אחרות והממשלה בארה"ב אינה פועלת לחלוקה מחודשת של ההכנסה הלאומית כמו מדינות אחרות. התוצאה: אי השיוויון בהכנסות בארה"ב גבוה יותר בארה"ב מאשר בכלכלות מתקדמות אחרות.