קרנות הפנסיה החדשות המקיפות, פוליסות החיסכון של ביטוחי החיים וקופות הגמל לתגמולים מנהלות נכון לסוף פברואר נכסים בהיקף מצרפי של כ-547 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-2% ביחס לסך הנכסים שניהלו רק חודשיים קודם לכן, בסוף 2013, ובעלייה של כ-18% ביחס לנכסים שנוהלו בסוף 2012. אלו הם סכומים עצומים, שהולכים וגדלים.
השאלה היא איפה שמים עתה המוסדיים את כספי הציבור שאותם הם מנהלים, בניסיון להשיא תשואה ראויה, בהינתן הסביבה הכלכלית והריביות הנמוכות.
מבדיקת "גלובס", על סמך נתוני חודש פברואר, עולה כי התיק המוסדי הממוצע מציג גידול בחשיפה לחו"ל, לצד עלייה בחשיפה לנכסי סיכון בדמות השקעה במניות, בתעודות סל, באופציות ובקרנות נאמנות, וצמיחה בכספים שמוזרמים להלוואות פרטיות שלא דרך אג"ח.
מדובר במציאות שנמשכת זה זמן, ושנובעת בין היתר מהריביות הנמוכות, שלדעת רבים הביאו לכך שהגופים מיצו את רוב הפוטנציאל שהיה בשוקי החוב. לכאורה, רבים מאנשי ההשקעות סקפטיים ביחס לפוטנציאל שקיים בשוקי החוב, אולי להוציא ההלוואות הפרטיות. אולם, כך עולה מהנתונים, מבחינה שקלית חל גידול בכספים שנמצאים באפיקים עם החזר ריבית קבוע.
רכיב המניות תפח ל-31% מהתיק
נכון לסוף פברואר 2014 עולה, כי החלק המרכזי בתיקי החיסכון לטווח ארוך של הציבור מושקע באפיקי החוב השונים: אג"ח ממשלתיות סחירות ולא-סחירות (אג"ח מיועדות שנמצאות כמעט אך ורק בידי קרנות הפנסיה), אג"ח קונצרניות סחירות ולא-סחירות ואפיק ההלוואות. בסך הכול, 55.5% מנכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים על-ידי גופים אלה - כ-303 מיליארד שקל - מנוהלים בנכסים אלה. זאת לעומת כ-296 מיליארד שקל שהופנו לתחומים אלה בסוף 2013, סך של כ-261 מיליארד שקל בסוף 2012 ושל כ-223 מיליארד שקל בסוף 2011.
בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות הפנסיה מהווים אפיקי החוב כ-59% מסך הנכסים, בעוד שבפוליסות החיסכון של ביטוחי החיים מדובר על קצת פחות מ-50%. בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות ישנו רכיב השקעות ייחודי המהווה כ-30% מסך הנכסים - האג"ח המיועדות שהמדינה מנפיקה כיום רק לקרנות אלה, ושנותנות ריבית ריאלית קבועה (ודי גבוהה).
ב-2011 הופנו כ-61% מנכסי קרנות הפנסיה המקיפות החדשות לאפיקי החוב, בעוד שבקופות התגמולים דובר על כ-60% ובביטוחי החיים דובר על כ-47%.
למול המצב באפיקי החוב, מפנים הגופים המנהלים את החיסכון הפנסיוני הצובר של הציבור יותר ויותר כספים לשוקי המניות, בארץ ובעולם. נכון להיום מדובר על נתח של יותר מ-31% מהתיק שהולך ישירות למניות, לתעודות סל ולקרנות נאמנות, וזאת לעומת שיעור של כ-30.5% בסוף 2013, כ-29% בסוף 2012 ובסוף 2011.
במונחים שקליים מדובר על גידול חד יותר. בחודשיים הראשונים של 2014 גדל סך הכספים שהופנו לאפיק המנייתי וקרנות הנאמנות בכ-9 מיליארד שקל, לסך של כ-172 מיליארד שקל. זאת לעומת סך של כ-163 מיליארד שקל בסוף 2013, ושל כ-135 מיליארד שקל וכ-116 מיליארד שקל בסוף 2012 ובסוף 2011, בהתאמה.
אפיקי החוב והמניות הם האפיקים העיקריים שמהווים, באופן טבעי, את עיקר התיק המוסדי. לצד אפיקים אלה, מפנים המוסדיים כספים גם לאפיקי השקעה אלטרנטיביים, לפיקדונות והחזקת מזומנים ושווי מזומנים, נדל"ן ועוד.
היבט חשוב נוסף בתיקי המוסדיים נוגע לחלוקה ולפיזור הגיאוגרפי של הנכסים. באופן לא מפתיע, עיקר התיק המוסדי הוא שקלי ובישראל. מבדיקתנו עולה, כי שלושה מכל ארבעה שקלים שהמוסדיים מנהלים עבור הציבור הרחב באפיקי החיסכון הצובר "החדש" מנוהלים בארץ. כיום ובסוף 2013 דובר על שיעור נכסים בחו"ל ובמט"ח של כ-25%, לעומת שיעור של כ-23% בסוף 2012 ובסוף 2011. מבחינה שקלית מדובר על סך של כ-109 מיליארד שקל כיום, לעומת סך של כ-92 מיליארד שקל שהופנו לנכסים בחו"ל ובמט"ח בסוף 2011.
ביחס ליציאה לחו"ל מדובר במהלך רב-שנתי שנראה שיימשך - ובמסגרתו יופנו כספים רבים יותר אל מחוץ למשק המקומי. ואולם, בחודשים האחרונים חלה התפתחות שעשויה להשפיע על המגמה הזו, אם כי להערכתנו אם תשפיע - זה יהיה רק על עוצמת הגידול ולא על עצם הגידול.
על מה מדובר? החל מהחודש המוסדיים לא רשאים עוד לנכות הוצאות ישירות נוספות בגין ביצוע עסקאות ללא מגבלה. זאת משום שהאוצר וועדת הכספים בכנסת קבעו לאחרונה רף מקסימלי להוצאות אלה, שמוכרות כ"דמי הניהול הכפולים" (רף שאליו לא מגיעים כיום רוב הגופים בשוק).
בשוק היו שהעלו חשש שזה עשוי להשפיע לאורך זמן על היציאה של המוסדיים לחו"ל. בינתיים, עוד טרם ההנחיה החדשה, אין עצירה בחשיפה לחו"ל של המוסדיים, כאמור לעיל. נוסף על כך, במונחי דלתא, הבוחנים את שווי החשיפה האפקטיבית לנכס, עולה כי החשיפה לחו"ל גבוהה אף יותר מנתוני הבדיקה.
כך, החשיפה במונחי דלתא של המוסדיים לחו"ל נאמדת נכון לסוף פברואר בכ-148 מיליארד שקל, שהם כ-27.1% מסך הנכסים שנוהלו על-ידי הגופים הללו (לא כולל פנסיה ותיקה ופוליסות מבטיחות תשואה בביטוחי החיים). זאת לעומת שיעור של כ-26.6% בסוף 2013 (שינוי של חצי אחוז בתוך חודשיים), ושל 23.5% ו-22.7% בסוף 2012 ובסוף 2011, בהתאמה.