"המדינה עוזרת לחברות הגדולות באמצעות המכס"

"יש 5 עסקים שמנהלים את המדיניות של כל המדינה - תנובה, שטראוס, אסם, קוקה-קולה ישראל ויוניליוור. הם אלה שגוזרים את הרווח ולא אנחנו. הם עושים הכול כדי שהתעשיינים הבינוניים והקטנים לא יגדלו, והם ימנעו זאת בכל צורה ובכל דרך. המדינה נותנת להם גב. היא מסייעת להם דרך המכס, כך שאחרים לא יוכלו לייבא מוצרים המתחרים להם. כשמדברים על יוקר המחיה, הכול נובע מכך. למדינה יש בכך יד, והממשלה אשמה.

"החיצים מופנים לתעשייה, למרות שהמדינה עוצרת אותנו מיבוא מוצרים מתחרים שיכולים היו להוזיל כאן את המחירים. הטענה של המדינה, שהיבואנים והתעשיינים אחראים למחירים הגבוהים, היא אחיזת-עיניים. אם ארצה לייבא קולה, אצטרך לשלם 12% מכס, אז על מי המדינה מגינה? על הגדולים. למה שלא יהיה שוק חופשי? למה שלא יבטלו את המכס על יבוא דגים? יש כאן בכלל חקלאות?".

את הדברים האלה אומר עזרא לאטי, בעל חברת "מעדני הטלה" העוסקת בייצור, יבוא ושיווק מוצרי בשר, דגים ומאפים קפואים ומעסיקה 180 עובדים.

- הממשלה הצהירה על הקלות ביבוא כדי לעודד תחרות. זה משמעותי?

"ההקלות הן לא בתחום שלי. אני אהיה יותר מעודד כשיורידו את המכס על יבוא כבש, שיש עליו מיסוי של 30% או 7 שקלים לק"ג - הגבוה מביניהם. שיורידו את המכס על יבוא דגים קפואים וטריים. הממשלה ביטלה את המכס על יבוא בקר חי מעל ל-250 ק"ג, אבל אין מספיק בתי מטבחיים בישראל, אפשר לספור אותם על כף-יד אחת. אז אני לא חושב שזה יוזיל את המחירים לצרכן. אתה יכול לייבא עגלים, אבל איפה בדיוק תשחט אותם?".

לאטי מכוון בדבריו לשליטת החברות תנובה (באמצעות "אדום אדום") ודבאח על שוק הבשר הטרי.

- אתה, כתעשיין, לא גוזר רווח?

"אמרתי שלעסקים הגדולים יותר קל להגיע לממשלה ולהשפיע על המדיניות מאשר לנו, לתעשיינים הקטנים. המדינה היא מקור הבעיה, אבל היא לא מספרת לצרכן, ולכן הוא רואה את הבעיה בתעשייה, חושב שהיא גוזרת קופון".

- איפה למשל?

"בכל שנה מייבאים לארץ 10,000 טון של דגי מושט. יש אולי 1,000 טון של ייצור עצמי. על מי בדיוק מגינה המדינה עם המכס? אין הרי חקלאים להגן עליהם. המדינה מגינה על עצמה.

"יש חקלאי אחד שמגדל דג פורל בנחל דן בכמות קטנה ועל היבוא יש מכס. חשבתי איך לעקוף את עניין המיסוי, אז ייבאתי פורל מתובל. הכנסתי 12-13 מכולות ללא מכס, ולאחרונה נדרשתי לשלם מכס, כי נקבע שהדג לא מספיק מתובל. לפני היבוא המתובל, מכרו פורל ב-59.90 שקל לק"ג לצרכן, ואני גרמתי לכך שהמחיר יירד ל-39.90 שקל.

"ראש רשות המסים בירושלים אמר לי: 'עשית נזק של 150 מיליון שקל למדינה'. למה? כי כולנו ייבאנו מושטים מתובלים ולא שילמנו מכס. שאלתי אותו 'אימא שלך קנתה מושטים כאלה, ב-30 שקל במקום ב-50 שקל?' הוא אמר שכן, אז אמרתי לו 'אתם לא נהניתם? למה אתם אומרים שאנחנו עושים את הקופה? אתם עושים את הקופה'.

"ק"ג מושט מפולט מסין עולה 14 שקל לק"ג, אבל המדינה לוקחת עוד 15 שקל לקילו כמכס. על כל קונטיינר של פילה אמנון קפוא שעולה לך 305 אלף שקל, אתה משלם עוד 363 אלף שקל מכס ומע"מ. זה הגיוני שעל המכס גובים מע"מ של 18%?".

לאטי גם לא חוסך ביקורת מרשתות השיווק. "בסוף אתה תלוי בחסדיה של רשת שיווק אחת או אחרת כדי למכור. רק במדינה שלנו זה יכול לקרות. מחר, אם המחיר לא יתאים לרשת, או שיש בונוס שאתה לא מסכים איתו או כל דבר אחר - הוא יוציא אותך מהרשת. כך זה עובד. הרשתות חזקות בכוח הקנייה שלהן, הן מתנהגות בצורה מאוד כוחנית וזה מטריד. הן רואות בצרכן אויב".

כיום משווקת "מעדני הטלה" את מוצריה ברשתות שופרסל, מגה, טיב טעם, ויקטורי וסופר דוש. 20% מהמכירות הן לשוק המוסדי. לפני שנה הפסיקה החברה לשווק ברשת חצי חינם לאחר שחצי חינם השיקה מפעל למוצרי בשר. לפני חצי שנה היא הפסיקה לשווק גם לרשת יינות ביתן.

"תנאי הסחר שלו לא מתאימים לנו. יש להם דרישות לא רלוונטיות. עבדתי בעבר עם רשת כמעט חינם, ואחרי שיינות ביתן קנתה אותם, הם באו עם דרישות אחרות", אומר לאטי.

- למה אתה לא עובד עם רמי לוי?

"זו שאלה שצריך להפנות אליו. ניסיתי. בכל אופן, לא נעניתי. יש לו המון ספקים ברשת, כך לפחות הוא טוען".

- בעבר פורסם שרשת חצי חינם נכנסת איתך לשותפות בחברה. זה נכון?

"לא. מעולם לא הייתה לי שותפות עסקית עם חצי חינם".

- מה אתה חושב על סופר דוש?

"הם אנשים מעולים. אני מפרגן להם".

- באיזו רשת שיווק אתה עובד הכי טוב?

"במגה. הם נותנים לנו הרבה יותר חשיפה ומאמינים במוצרים שלנו. אני חושב שזו רשת די טובה, אבל היא סובלת מבעיות התפעול מסביב. אני מניח שזה ילך וישתפר, וצריך לתת להם זמן. הם באו לתקן את מה שאחרים קלקלו.

"אנחנו משווקים כבר שנה בשופרסל וגדלים לאט-לאט. זו רשת מצוינת, ואני מקווה שנעלה עם הזמן במכירות איתם. רשתות כמו שופרסל ומגה, שהן מובילות, חשוב לנו שהן יגדלו איתנו יחד".

החשיפה הראשונה של לאטי לשוק הבשר הייתה כבר בגיל 8. "גדלתי בשכונת התקווה ומגיל 8 עבדתי עם הדוד שלי באטליז. הייתי הולך מיד אחרי הלימודים ולפעמים גם בורח מהלימודים. האמת שלא למדתי הרבה בחיים, וזו טעות. אהבתי לעבוד. שם גדלתי והתחלתי לאהוב את מה שאני עוסק בו", הוא מספר.

המוטיבציה הגדולה של לאטי היא חלק בלתי נפרד מנוף ילדותו. "שירתתי בשיריון, ובמלחמת של"ג, אחרי שנתיים של שירות, אבא שלי נפטר מדום לב והתמודדתי לבד עם החיים. היינו 6 ילדים בדירת 3 חדרים בשכונת התקווה.

"כשאבא שלי נפטר, גילינו שהיה לו כסף שאת כל כולו הוא השקיע ב-IDB. המניה קרסה, וממיליון דולר נשארו לו 114 אלף דולר. זה מה ששבר אותו. אחרי הצבא קניתי רכב קטן, רכשתי בשר בשוק התקווה ומכרתי למסעדות. אחרי זה קניתי משאית, התחלתי לקנות מיבואנים וכך הפכתי לסיטונאי".

את ההתפתחות העסקית המשמעותית יותר עשה לאטי בשנת 2000, כשנכנס כשותף חמישי לחברת "מעדני הטלה". לאטי, שהיה בן 33, השקיע 1.5 מיליון שקל והפך למנכ"ל החברה. החברה יצרה אז בשרים לשוק המוסדי, בעיקר לאולמות אירועים.

השותפות הזאת התפרקה מהר מאוד, ולאטי קנה בשלבים את המניות של כל השותפים. 3 שנים אחרי שהגיע לחברה, הוא הפך לבעלים היחידים שלה. "השותפים לא האמינו בתעשייה, אמרתי להם שאני מעדיף להשקיע בעסק ולחזק אותו ולא את הבית, אבל הם רצו לגעת בכסף מיידי, לראות רווח".

למרות כל זאת, לאטי, שבנו הגדול יוסי (בן 24) מנהל את חנות המפעל, לא רוצה שילדיו יעבדו בעסק. "זאת תעשייה כבדה וקשה, אתה חשוף לכל העולם - החל מהפועל הקטן ועד למשרדי הממשלה. הביורוקרטיה לא נותנת לך לזוז.

"כשאני קם בבוקר, אני לא קם להתפרנס אלא למלחמה חדשה. 70% מהזמן אני צריך לטפל בביורוקרטיה, וביתר הזמן בלקוחות. אני גדלתי עם זה. אני חתול רחוב שגדל בתוך רחוב. הם לא יוכלו לשרוד את העולם הזה. אני מקווה שיוסי ייכנס לתחום של יבוא ציוד משרדי. זו אחסנה יבשה, עבודה יותר נקייה ופחות ביורוקרטית".

- איפה תהיה החברה שלך בעוד עשור?

"יש לנו יתרון ברור של איכות במוצרים, ואני מקווה שהצרכן יידע להעריך זאת ולאפשר לנו לגדול בהתאם. אני זוכר תמיד להודות לבורא עולם, אשתי וילדיי על המקום שאנחנו נמצאים בו".

■ שנת הקמה: 2000

■ בעלים: עזרא לאטי

■ פעילות: ייצור ושיווק מוצרי בשר ארוזים תחת המותג "מעדני הטלה", יבוא ושיווק דגים קפואים תחת המותג "מעדני הדג" ושיווק מוצרי מאפה קפואים תחת המותג "חמסי"

■ מחזור מכירות 2013: 175 מיליון שקל (ללא מע"מ)