השכר לשעה של רואה חשבון בישראל - חמישית מבמערב

"כשקבוצת שטראוס שוכרת את שירותיה של פירמת רואי חשבון בשווייץ, היא משלמת 900 שקל לשעת עבודה של רואה החשבון שלה בממוצע; בבריטניה היא משלמת 447 שקל; וברוסיה 415 שקל. וכמה היא משלמת עבור שעת עבודה של רואה חשבון בישראל? 230 שקל בלבד - סכום דומה לזה שהיא תשלם ברומניה (232) ופחות ממה שהיא משלמת בסרביה (263) ואפילו בפולין (277).

לקבוצת דלק עולה שעת עבודה של רואה חשבון בארה"ב 1,158 שקל; בהולנד ובבריטניה היא תשלם כ-650 שקל; אך בישראל היא משלמת רק 244 שקל. אפריקה ישראל משלמת בארצות-הברית 833 לשעת עבודה של רואה חשבון, בעוד שבישראל היא משלמת רק 154 שקל. גם קבוצת אלרוב נדל"ן "חוסכת" על רואי החשבון בארץ: בעוד היא משלמת 1,076 שקל על שעת עבודה של רואה חשבון בשווייץ, וכמחצית הסכום בצרפת; בישראל היא משלמת רק 100 שקל לשעת עבודה.

הנתונים הללו, ונתונים נוספים - המחזקים את טענותיהם של רואי החשבון על כך שקיימת ירידה מתמדת בשכר-הטרחה שלהם, וכי שכרם נמוך משמעותית בהשוואה למדינות מתוקנות בעולם - נחשפים במסגרת סקר שערך רו"ח שלומי שוב על תעריפי שכר-טרחתם של רואי החשבון בארץ בהשוואה לעולם, המתפרסם לראשונה ב"גלובס".

הסקר הוצג לאחרונה במסגרת ישיבת "פורום שווי הוגן", בראשות פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית-הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, ורו"ח שלומי שוב, סגן דיקן (חשבונאות), שעסק ב"השפעת הירידה בשכר-הטרחה של רואי חשבון על איכות המידע בשוק ההון".

ההשוואה הבינלאומית נערכה באמצעות הדיווחים של חברות ישראליות בעלות פעילות בינלאומית על שכר רואה חשבון-מבקר במדינות בהן מתקיימת הפעילות. בהתאם להשוואה זו עולה כי שכר-הטרחה בישראל קרוב למדינות מזרח אירופה, כמו רומניה, פולין וסרביה.

להבדיל, שכר-הטרחה השעתי בארה"ב לכל הפחות כפול מזה של ישראל, והפער מגיע לעיתים גם עד ליותר מפי 5. במדינות אירופאיות כמו שווייץ, גרמניה ובריטניה, שכר-הטרחה הוא לפחות כפול מאשר זה בישראל.

במסגרת הדיון בפורום השווי ההוגן, הסביר רו"ח שלומי שוב כי הפערים אינם נובעים משוני במהות השירותים הנדרשים מרואי החשבון או הבדלים בין פירמות רואי החשבון.

לדבריו, "מכיוון שאנחנו מדברים על אותו סוג של חברות בעלות פעילות בינלאומית, כמו שטראוס לדוגמה, ומדובר על אותם משרדי ראיית חשבון - KPMG ישראל ולונדון, למשל - התוצאה מעלה כל מיני שאלות - מה המקור שלה, האם יש לה השפעה על איכות הביקורת המתבצעת, והאם יש לה השפעה על איכות המידע שמגיע לשוק ההון".

מהסקר עולה עוד כי שכר-הטרחה הממוצע לשעת עבודת רואה חשבון ב-2013 בעת מתן שירות לחברות תל-אביב 100 הסתכם בכ-208 שקל, כאשר לגודל של החברות יש השפעה על שכר-הטרחה - בעוד שבקרב חברות במדד תל-אביב 25 עומד שכר-הטרחה על 238 שקל לשעה, בחברות יתר 50 (50 המניות הראשונות לאחר מניות תל-אביב 100) שכר-הטרחה צונח ל-170 שקל לשעה.

הסקר מראה גם זחילה מטה של התעריפים בשנים האחרונות, שהמשיכה גם ב-2013. בקרב חברות מדד תל-אביב 100 עמד שכר-הטרחה הממוצע ב-2010 על סך של 217 שקל, הגבוה ב-4.1% מהשכר ב-2013; בקרב חברות תל-אביב 25 נרשמה דווקא עליה של 3.9% בשער, אך בקרב חברות יתר 50, נרשמה ירידה משמעותית של 10.4% בשכר השעתי בין 2010 ל-2013. וזאת, כאשר בהיקף שעות העבודה בגין תיק ביקורת נרשמה עליה של כ-12.3% באותן שנים (ב-2010 הסתכם היקף השעות בגין תיק ביקורת בכ-7,000 שעות, וב-2013 בכ-7,870 שעות).

לדברי רו"ח שוב, כי "חשוב להדגיש כי הירידה בתעריף הממוצע לשעה נעשית דווקא על רקע של מורכבות הולכת וגדלה של עבודת הביקורת. החשבונאות של ימינו היא הרבה יותר מורכבת מאשר בעבר ועולם העסקים גם כן הולך ונהיה מורכב יותר. כך לדוגמה, כל נושא הערכות השווי שנכנסו לדוחות הכספיים בשנים האחרונות. אין ספק שקשה יותר לבצע ביקורת של שווי הוגן מאשר ביקורת של עלות. לביקורת של שווי הוגן נדרשים עובדים מיומנים ומנוסים הרבה יותר, אשר אמורים להיות מתוגמלים יותר. כלומר, הביקורת הולכת לכיוון של שחיקה בשכר-הטרחה ולא להיפך כמו שהיינו מצפים. תוסיפו לכך גם את הרגולציה שהולכת וגדלה והאחריות על המבקר גדלה בעקבות כך, דבר שהיה אמור להביא לעלייה בשכר-הטרחה".

עוד לדברי שוב, "אחת מההשלכות של ביקורת לא איכותית היא הצגות מחדש משמעותיות (מצב שבו בעקבות טעויות מהותיות שהתגלו בדוחות הכספיים שפורסמו בעבר, הדוחות מתוקנים ומפורסמים מחדש לציבור - א' ל"ו). ראינו לאחרונה מספר הצגות מחדש משמעותיות במשק, אך מצד שני אני שם לב לאדישות של השוק בישראל לאותן הצגות מחדש, למעט במקרים מאוד משמעותיים. המשמעות היא שאנחנו בדרך-כלל לא רואים תזוזות של מחירי המניה בעקבות הצגות מחדש כתוצאה מאובדן אמון של שוק ההון בהנהלות. אם היו קורים אותם מקרים בשוק האמריקאי, אני חושב שהתוצאה הייתה אחרת לגמרי. יכול להיות שזה קשור לאכיפה ולמערכת השכר והעונש של השוק הישראלי".

הסקר שנערך אינו כולל את שכר-הטרחה שמשלמים הבנקים לרואי החשבון, כיוון שאלה לא מפרסמים את שכר-הטרחה לשעה. ואולם לדברי רו"ח שוב, משיחות שערך עם בכירים בתחום הבנקאות, שכר-הטרחה גבוה יותר מהממוצע בקרב החברות, ועומד על כ-260-300 שקל לשעה בממוצע.

ניתוח נוסף שנערך בסקר מראה כי יש השפעה לתחום בו נערכת הביקורת. כך, לדוגמה, בתחום הביטוח שכר-הטרחה הממוצע בחמש חברות הביטוח הגדולות עומד על 202 שקל בלבד, וב-2013 נרשמה ירידה בשכר-הטרחה לשעה: נמצא כי ב"כלל ביטוח" השכר הממוצע לשעה ב-2012 היה 217 שקל, וב-2013 היה 178 שקל בלבד; ב-2011 היה השכר השעתי הממוצע ששולם בהראל 240 שקל וב-2013 - 205 שקל בלבד.

"הירידה בשכר-הטרחה בחברות הביטוח מתרחשת על רקע העובדה שהתעריפים בפניקס נמוכים במיוחד. כך לדוגמה, התעריף של הפניקס ב-2013 הסתכם ב-156 שקל בלבד. ניתן לכאורה לראות שהפניקס מושכת את שכר-הטרחה כלפי מטה", הסביר רו"ח שוב.

גם בענפים נוספים נרשמה ירידה בשכר המשולם לרואי החשבון לשעה. בענף התעשייה ומסחר עמד שכר-הטרחה לשעה על 226 שקל ב-2010, אך ב-2013 הוא ירד ל-201 שקל; בענף הנדל"ן והבינוי ירד השכר מ-197 שקל ל-188 שקל; בענף ההשקעה ואחזקות ירד השכר מ-190 שקל ל-158 שקל; ובענף חיפושי הנפט ירד השכר תוך 3 שנים מ-203 שקל ל-169 שקל.

במסגרת הדיון בממצאי הסקר עלתה השאלה מה הפתרון לשחיקת השכר, והאם בכלל יש מקום להתערבות רגולטורית או חקיקתית? בארה"ב, למשל, ועדת הביקורת בחברה היא זו שאמונה על מינוי וקביעת שכר-הטרחה של רואי החשבון. בישראל, לעומת זאת, הסמכות הסופית נתונה בידי האסיפה הכללית של בעלי המניות.

האם מתן הכוח הבלעדי בנושא של מינוי וקביעת שכר-טרחה לוועדת הביקורת יביא לאיזשהו שינוי? לדברי שוב, "הבעיה הרבה יותר עמוקה, ובמצב הנוכחי, כפי שראינו לא מעט בשנים האחרונות, ברגע שבעלי השליטה ומנהלים לא מכירים בחשיבות הביקורת ורואים בה כנטל, אזי לא בטוח שזה יביא לשינוי. צריך להוסיף לכך גם את בעיות הממשל התאגידי שאנו חווים בישראל. הדח"צים, כמו גם בעלי השליטה, לא יבינו את החשיבות של הביקורת עד שהצרכנים של המידע בדוחות בשוק ההון לא ידרשו אותה, וכאן טמונה הבעיה".

לדברי רו"ח יזהר קנה, מנהל פירמת רואי החשבון פאהן-קנה, המשתתף אף הוא בפורום שווי הוגן, "קיימת תופעה מובהקת ומסוכנת, להבנתי, לפיה שכר-הטרחה לרואה חשבון במשק הישראלי משולם ביחס הפוך לסיכון. בגופים ציבוריים גדולים (כולל גופי ממשלה כגון חברות ממשלתיות) שכר-הטרחה הינו הגבוה ביותר; בגופים פרטיים רבים - שכר-טרחה נמוך יותר, אבל סביר; ואילו בחברות הציבוריות (למעט הדואליות) שכר-הטרחה הינו הנמוך ביותר והינו בלתי סביר. הגענו למצב מגוחך, לפיו שתי חברות 'זהות' - ציבורית ולא ציבורית - יתכן מאוד ששכר-הטרחה בציבורית יהיה נמוך יותר, למרות הסיכון והמורכבות".

לדברי נשיא לשכת רואי החשבון, דודי גולדברג, הפועל מזה שנים לטיפול בבעיית שכר-הטרחה הנשחק של רואי החשבון, "בישראל קיימת בעיה חריפה של שכר-טרחה נמוך יחסית שמשולם לרואי חשבון מבקרים. לכאורה, שכר-הטרחה שמשולם בישראל זהה לזה באירופה, אלא ששם מדובר באירו, וכאן בשקלים. בשורה התחתונה השכר באירופה גבוה פי 4-5 מישראל.

"לצערי, בשל החוק של הממונה על ההגבלים, לשכת רואי החשבון לא יכולה לקבוע רף מינימום לשכר-טרחה, והתחרות הקיימת מובילה למגמת הירידה בשכר-הטרחה. אני מצפה מרשות ניירות ערך לתת את דעתה בכל המקרים בהם שכר-הטרחה שמשולם לרואי חשבון בביקורות של חברות ציבוריות אינו סביר ואינו הגיוני. זו יכולה להיות תרומתה של הרשות לעצירת ההידרדרות בשכר-הטרחה".