רק בתחילת אפריל, בעיצומו של גל הנפקות ישראליות בשוק ההון הבריטי (בעיקר בבורסת המשנה, AIM) רמזנו כאן כי ייתכן שמדובר בבועה, וכי ההנפקה של "חברת טקסטיל שפוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל כמו בגיר" היא דוגמה לכך. למען האמת, לא שיערנו שההערכות הללו - ובעיקר ההתייחסות הספציפית לבגיר - יתבררו כה מהר כמציאות לא נעימה ודי מכאיבה.
בגיר (Bagir), יצרנית החליפות שבשליטת קרן פימי וחברת SG Textile של צביקה בארינבוים, הונפקה בתחילת אפריל האחרון ב-AIM לפי מחיר מניה של 56 פני, ושווי חברה של 28.1 מיליון ליש"ט (47 מיליון דולר). החברה גייסה לקופתה 20 מיליון ליש"ט (34 מיליון דולר), ויצאה לדרכה הציבורית. במהלך חודש זה הספיקה המניה להוסיף לערכה 13% ועד אתמול נסחרה לפי שווי של 53 מיליון דולר. לפימי נותרה החזקה של 17.4%, ואילו לבארינבוים - 15.3%.
בגיר, נזכיר, מתמחה בייצור חליפות (בעיקר לגברים) אותן היא משווקת לרשתות קמעונאות ולא באופן עצמאי. באתר הבית שלה מתגאה החברה כי "אחד מכל שישה גברים בבריטניה מחזיק בחליפה של בגיר", ונתון זה יכול להסביר מדוע בחרה החברה ב-AIM כבית למניותיה.
אבל כעת נראה שהנתון הזה כבר אינו רלוונטי. הבוקר, חודש ושבוע בלבד לאחר ההנפקה, פרסמה בגיר אזהרת הכנסות ורווח חמורה, ובתגובה איבדה המניה תוך דקות בודדות 70% משוויה (!) ונחתה לשווי של 16 מיליון דולר. כן, חודש לאחר שהונפקה, בגיר מעניקה סטירה לחי מצלצלת לכל מי שפתח בפניה את ארנקו, ובתגובה כמעט כל שווי החברה מתנדף כלא היה.
בהודעתה ציינה החברה כי "חוותה ירידה לא צפויה בהיקף ההזמנות מהלקוח הגדול שלה, וספגה ירידה במרווחיה על הזמנות שכבר נעשו מהלקוח הגדול ביותר שלה, בעיקר בגין הרבעון הרביעי של השנה". עוד ציינה בגיר - או ליתר דיוק אותתה - כי "אין כל ודאות שההזמנות שנרשמו בעבר מאותו לקוח יחזרו לרמתן הקודמת".
"מתכננת לפנות לבעלי החוב"
בגיר לא מציינת בהודעתה מיהו אותו לקוח גדול, אך לפי תשקיף החברה מדובר בלא אחרת מאשר רשת מרקס אנד ספנסר הבריטית, שאשתקד הייתה אחראית ל-36% מהכנסות החברה. בגיר מצפה כי הכנסותיה השנה יעמדו על 100-104 מיליון דולר (גידול שנתי ממוצע של 2.5%) וכי ה-EBITDA יעמוד על 4-6 מיליון דולר, וזאת לעומת 6.1 מיליון דולר אשתקד.
בגיר הונפקה כשבאמתחתה גרעון של 36.1 מיליון דולר בהון העצמי, ומאזנה כולל חוב בנקאי קצר טווח (כולל חלויות בגין חוב ארוך טווח) של 11.5 מיליון דולר, חוב בנקאי ארוך טווח של 20.7 מיליון דולר, והלוואות בעלים בהיקף דומה. בקיצור, מדובר במאזן שיכול להסביר מדוע מציינת החברה בהודעתה כי היא "מתכננת לפנות לבעלי החוב כדי שיוותרו על דרישות הקובננטס שהעמידו לה". כמו כן, תחל החברה ברה-ארגון שמטרתו קיצוץ עלויות.
לפני כמה שנים, נזכיר, נקלעה בגיר למשבר קשה, בין היתר על רקע ירידה בהיקף ההזמנות של מרקס אנד ספנסר. רואי החשבון של החברה כתבו בדוח השנתי של 2011 כי "יכולתה לעמוד בפירעון התחייבויותיה בשנה הקרובה מותנה במימוש תוכנית החברה, הכוללת צמצום עלויות, השגת מקורות מימון נוספים והגעה להסדר חוב עם הבנקים בדבר פירעון ההתחייבויות כלפיהם".
הנהלת בגיר, בראשות דני טרגן, ביצעה מהפך משמעותי בחברה בשנתיים האחרונות, שכלל מיקוד עסקי והתייעלות תפעולית. במסגרת זו, נסגרה הפעילות ההפסדית של החברה בגרמניה והפעילות הקמעונאית בישראל נמכרה למשפחת רייך. החברה אף הגיעה להסדר חוב עם הבנקים לאומי ודיסקונט.