חג הפסח חלף ואיתו, כך נראה, גם מסע קניות האופנה של לא מעט צרכנים. אם לשפוט לפי השבועיים הראשונים של מאי, מצב-הרוח האופנתי ירוד במיוחד. המפנה שרשתות האופנה ציפו לו בעקבות חג הפסח לא התרחש, ומכירות האופנה וההנעלה חזרו לצנוח.
"חודש מאי לא מתרומם. בין 1-15 למאי אפילו מערכת ריס מראה ירידה של כ-10% בפדיונות האופנה וההנעלה, וזה קורה גם בקניונים טובים ומובילים כמו קניון מלחה ודיזנגוף סנטר. יש גם קניונים שעולים או עובדים בסדר. קניון עזריאלי חולון במצב נורמלי, מול הים אילת עובד, וגם קניון רחובות עובד בסדר", אומר מנכ"ל רשת אופנה.
לדברי אבי וינר, בעל רשת נעלי גזית, "חודש מאי הוא קטסטרופה. בענף הנעליים, להבדיל מהבגדים, החולשה מאוד קשה, מכיוון שלאופנה היו לפני החג כמה ימים חזקים. אצלנו העבודה מתחילה במאי, וחודש מאי צולע מאוד".
מנתוני מערכת ריס שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי פדיונות האופנה וההנעלה בקניונים ירדו בשלישון הראשון של השנה (ינואר-אפריל) ב-5%. הירידה בפאוור סנטרים הייתה גבוהה יותר. נתונים אלה מבוססים על פדיונות רשתות האופנה וההנעלה החברות במערכת ריס (RIS).
חשוב לציין כי מידת ההשפעה על הרשתות והקניונים שונה. כך למשל, למרות מגמת הירידה הכללית, הפדיונות של קניון עזריאלי תל-אביב ושל הקניון הגדול בפתח-תקווה שמרו על יציבות בשלישון הראשון של השנה.
את הירידה הדרסטית ביותר (35%-) רשם קניון הנגב של עזריאלי, והיא נובעת, כפי הנראה, מחזית התחרות החדשה יחסית שנוצרה עם פתיחת קניון הגרנד באר-שבע בעיר.
עם זאת, ירידה בולטת בפדיונות הרשתות החברות בריס ניכרת גם בקניונים בולטים אחרים כמו קניון רמת-אביב (14%-), שבעת הכוכבים (10%-), דיזנגוף סנטר (8%-), קניון רחובות (6%-), קניון איילון (5%-) וקניון מלחה (5%-).
"יש בעיות של מזג-אוויר"
אז מה קורה בשוק האופנה וההנעלה, והאם יש למגמה הזאת קשר ישיר לירידה הכוללת הניכרת במשק? נתונים שפרסם לאחרונה הלמ"ס מצביעים על החרפת ההאטה במשק. התמ"ג עלה ברבעון הראשון של 2014 ב-2.1% בלבד, שיעור המשקף צמיחה לנפש כמעט אפסית, שכן שיעור הריבוי הטבעי בישראל עומד על כ-1.8% בשנה.
במרבית הרשתות מייחסים את המצב בשוק האופנה למצב הכללי במשק, אך בחלק מהן טוענים גם כי המכירות הושפעו מהאקלים ומריבוי שטחי המסחר.
יהודה אלבז, מנכ"ל חברת בריל המחזיקה ברשתות לי קופר, גלי, סולוג, כל נעל סנטר ועוד, אומר כי "השוק קצת ממותן, אם כי בשבועיים הראשונים של מאי לא היו הרבה ימי עבודה בגלל יום העצמאות, וכן, יש גם בעיות של מזג-אוויר. ירד גשם אחרי יום העצמאות. ניכר שיש יש פחות תנועה בקניונים. הלמ"ס פרסמה שהצריכה הפרטית ירדה. אנשים שומרים את הכסף".
- יש שוני במגמה בתחום האופנה ובתחום ההנעלה?
"כשיורד גשם - הוא יורד על כולם, וכשיבש - יבש אצל כולם. זו אותה מגמה באופנה ובהנעלה, בניואנסים שונים".
וינר סבור כי מקור הירידות הוא בריבוי שטחי מסחר. לדבריו, "זה נובע מעודף היצע. הבעיה היא שאנחנו, הרשתות הקטנות, סבלנו מיד מריבוי שטחי המסחר, ועכשיו גם הרשתות הגדולות מתחילות לסבול. האוכלוסייה לא הוכפלה, אבל שטחי המסחר הוכפלו. אני לא חושב שהסך-הכול הכללי ירד, אלא שהעוגה התחלקה אחרת ולהמון מקומות, ויש קניונים שהתרסקו".
וינר טוען עוד כי אחת ההוכחות לכך היא דוחות פוקס לרבעון הראשון של השנה. לדבריו, "תמיד כשאני רואה את המאזנים של החברות הגדולות, אני אוכל את עצמי ושואל איך הם עושים את זה? עכשיו תסתכלי על הדוחות של פוקס. הרווח הנקי שלהם נחתך ב-72%.
"הנורה האדומה נדלקה לי לפני שבוע. קניון איילון יצא בשבוע סייל הנפרד משבוע הסייל הרגיל של קניוני עזריאלי. למרות הסייל, הקניון היה יותר ריק מיום רגיל. הרשתות הוציאו שולחנות מכירה החוצה, וראיתי התנפלות על הדוכן של פוקס. ניגשתי לראות איך זה, וראיתי שהם מכרו 3 טי-שירטים ב-30 שקל. זה מחיר שלא רואים גם בתאילנד ובשוק של סין. ביום למחרת, קבוצת פוקס העלתה קמפיין של 40% הנחה על כל המכנסיים הקצרים של אמריקן איגל".
בקבוצת פוקס אומרים בתגובה כי "הקבוצה ממליצה בחום למנכ"ל גזית לנסות להשקיע את כל יכולותיו בניסיון לשקם את עסקיו, במקום להתעסק בפרשנות".
ממש במקביל, וינר אומר כי: "לרשתות הגדולות יש יכולת לרדוף אחרי הזנב של עצמן, והפריבילגיה הזאת אינה קיימת כשמדובר ברשתות קטנות".
טענות קשות במיוחד הוא מפנה לעבר כל קבוצות הקניונים: "הקניונים באים לקראת הגדולים, ואותנו עושקים וצוחקים עלינו בעיניים. אין כאן תחרות חופשית, שמטבעה נובעת מכך שהעסקים מקבלים את אותם תנאים ושם נלחמים. ברגע שאני משלם 500 שקל למ"ר, ורשת אחרת משלמת 150-200 שקל למ"ר, זה אומר שאין תחרות חופשית, כי מראש התנאים של אותה רשת הרבה יותר טובים.
"בעבר, הרשתות הקטנות היו 'עושות שוק'. מי שהכתיב לגדולים באיזה מחירים למכור בעבר היו השחקנים הקטנים, כי הם היו דינמיים. היום הם לא יכולים לעשות את זה. תסתכלי כמה רשתות נסגרו.
"באופנה הרשתות הגדולות נלחמות בעצמן - גדולות מול גדולות. היום הקניונים הרגו את הרשתות הקטנות. איפה ההיגיון, שחנות של קסטרו באיילון תשלם בפריים לוקשן כ-200 שקל למ"ר, וחנות ממולה תשלם כ-600 שקל למ"ר?".
- מי יסבול מכך?
"אנחנו. כל הקטנים נעוף מהקניונים".
- מה קורה בפועל?
"בענף הנעליים יוצאים הרבה שחקנים קטנים מהשוק. אף שחקן עצמאי לא מצליח. אני משלם בקומה למעלה בעזריאלי יותר ממה שהגדולים משלמים בקומה למטה. אני משלם יותר מ-500 שקל למ"ר, ובקניון ביקשו להעלות לי את השכירות ב-2%. הקניונים מנסים ליצור תדמית של אנושיות, אבל זו חארטה".
- למי אתה מתכוון?
"לכולם. הקבוצות הקטנות יותר גמישות ואנושיות מבחינת הרגישות שלהן למה שקורה, כמו אמות השקעות. לקבוצות הקניונים הגדולות יש אינטרס אחד, והוא לשווק את הקניונים הגרועים שלהם. יכול להיות שאם הייתי פותח חנות בקניון חיפה, הייתי מוריד את שכר הדירה בקניוני עזריאלי, אבל בתמונה הכללית הייתי מפסיד כסף. תחום הנעליים בקריסה, והחלק הכי דומיננטי בגורמים לכך הוא דמי השכירות בקניונים".
מליסרון: "עוד לא מרגישים ירידה"
לדברי משה רוזנבלום, מנכ"ל מליסרון, "אני עוד לא מרגיש את הירידה. אני כן מרגיש את ההסתכלות על מבצעים, מחיר ופעילות הרשתות. אנחנו עושים עכשיו הרבה מבצעים ורואים את הגידול בכמות המבקרים ובצריכה. בקניונים שבהם יש לנו סופרמרקטים אנחנו מרגישים האטה, להוציא סניפים דומיננטיים כמו יוחננוף בחוצות המפרץ. הפדיונות בקניון רמת-אביב בשלישון הראשון של השנה עלו ב-2.4%".
- וינר טוען שהקניונים עושקים את הקטנים ובאים לקראת הגדולים.
"זה בכלל לא חשוב מה כל אחד משלם. הנקודה היא שמתאימים את השכירות לפדיון. אנחנו בודקים את עצמנו מול הפדיונות, ואם יחס שכר דירה לפדיון הוא סביב 15%, אז מה הקשר מה קסטרו משלם או אחר משלם? קסטרו משלם על 1,000 מ"ר, אז ברור שהוא ישלם פחות ממי שלוקח 50 מ"ר. אלה כללי משחק של המסחר".
בקבוצת עזריאלי אומרים בתגובה: "נתוני חודש אפריל שבו חל חג הפסח מצביעים על גידול ממוצע של 25% בפדיון בקניוני הקבוצה, כאשר כמה קניונים אף רשמו גידול חד בשיעור של 40%. הנתונים שבידי עזריאלי, הכוללים 1,750 עסקים ב-13 קניונים בפריסה ארצית, מוכיחים מעל לכל ספק כי הפדיונות בקניוני הקבוצה שומרים על יציבות מתחילת השנה, וזאת בניגוד לנתונים החלקיים עליהם נשען סקר ריס".