לאחרונה הצהיר שר הפנים כי בכוונת משרדו להמעיט במתן אישורים להעלאה חריגה בארנונה, תוך כוונה לבלום את התייקרות הארנונה והודאת משרדו כי בקשות להעלאות חריגות לא נבדקו בעבר ואושרו אוטומטית. העלאת תעריפים נוספת, מעבר לשיעור העדכון, מותרת רק באישור שרי הפנים והאוצר. רשות שאושרה לה העלאה חריגה נהנית למעשה מגידול בהכנסות מארנונה בשעורים גבוהים במיוחד.
חוק ההסדרים במשק קובע נוסחה לעדכון מבוקר של תעריפי הארנונה, המבוססת על ממוצע שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי.
מדובר ב"כפל מבצעים" על חשבון נישומים. השימוש במנגנון זה הפך לשכיח. בקשות רבות, חוזרות ונשנות, מוגשות מדי שנה למשרדי הפנים והאוצר לפי "שיטת מצליח". רשויות שמקבלות אישורים, רואות כי טוב, ואינן בוחלות בהגשת בקשות נוספות בשנים עוקבות. בקשות שנדחות, מוגשות באופן תדיר, גם בשנת מס עוקבת.
הטבלה המוצגת להלן אינה ממצה; רשויות רבות קיבלו אישורים להעלאות חריגות בסיווגים שונים שנה אחר שנה, או שקיבלו אישורים לשינויי הגדרות או פרשנות בצו הארנונה באופן שגרם לייקור משמעותי של התעריפים.
נישום זכאי להגיש התנגדות לבקשת הרשות להעלאה חריגה בארנונה. ואולם עניין זה לוקה בכשל.
הליך ההתנגדות כרוך בעלויות משפט וקשה למצוא נישום שיהיה מוכן לשאת בעלויות התדיינות שתוצאותיה יטיבו בסופו של יום עם כלל הנישומים ברשות. התועלת שיפיק נישום בודד מהליך התנגדות מוצלח, קטנה ביחס לתועלת המצרפית שעלולה להיות לכלל הנישומים ברשות, ואין מי שיפצה אותו על כך.