ההסתדרות הלאומית מציגה: חלום רטוב למעסיק

הסתדרות העובדים הלאומית, בראשות יואב שמחי, צמחה בשנים האחרונות והיא מונה כ-60 אלף חברים, הרבה בזכות התמקדות באיגוד מקצועי ולא בעסקנות שאפיינה את ימיה בראשות אברהם הירשזון וקודמיו. אולם בחודשים האחרונים קשה שלא להרים גבה סביב האופן שבו הארגון מתנהל, ולתהות על הדרכים שהביאו לאותה צמיחה מדוברת.

לא מדובר רק במשרד הכלכלה שפסל שורת הסכמים קיבוציים שעליהם חתם הארגון מול חברות כוח-אדם בענף הבנייה, בטענה שהארגון פעל "מטעם המעסיקים", וגם לא מדובר רק בעדויות המטרידות של עובדי "הוט" שלפיהן מנהלים בחברה עודדו את ההתארגנות בלאומית כדי לבלום התארגנויות "פחות רצויות" בהסתדרות הכללית או ב'כוח לעובדים'. זה גם הסכם אחד, שנחתם בפברואר השנה באלקטרה-מוצרי-צריכה, שצריך להדליק הרבה נורות אדומות.

ההסכם הזה, שינותח לראשונה במאמר זה, נחתם אחרי כשלוש שנים ארוכות שבהן הנהלת אלקטרה נאבקה באופן עיקש בניסיונות התארגנות של חלק מעובדיה במסגרת ההסתדרות הכללית, ואף הוטל עליה קנס בסך 100 אלף שקל בגין פגיעה בהתארגנות. לעומת זאת, כשההסתדרות הלאומית הכריזה על עצמה כארגון היציג של עובדי החברה, הנהלת אלקטרה הכירה בו תוך ימים ספורים בלבד.

רק לאחרונה, לאחר שאלקטרה הודיעה לבורסה כי השלימה מהלך מכירה של חצי ממערך השירות לחברה חיצונית, וימים ספורים לפני תום המועד להגשת ההסכם לרישום, שיהפוך אותו לנגיש עבורנו, ההסתדרות הלאומית מסרה לנו את ההסכם, ובהמשך חשפה אותו בפני כלל העובדים.

לא ברור אם העיתוי מקרי, אך דבר אחד עולה מההסכם באופן מובהק, מעבר להטבות הכלכליות שאין להמעיט בהן (כמו תוספות שכר וקרן השתלמות לחלק מהעובדים), ודאי לאור שנה בעייתית בתוצאות העסקיות של החברה: אלקטרה קיבלה לפני שלושה חודשים את הזכות לבצע שינויים מבניים "על-פי שיקול דעתה הבלעדי", כאשר ההסתדרות הלאומית מסכימה מצידה לשקט תעשייתי מוחלט - הן בנוגע לתחולת ההסכם כפי שמקובל בהסכמים קיבוציים, והן, באופן יוצא דופן "בכל נושא הנוגע ליחסי עבודה". ההסכם קובע מפורשות, שעל העובדים נאסר לנקוט כל צעד ארגוני בשום צורה שהיא.

על-פי ארבעה עורכי-דין ותיקים ובולטים שניתחו עבורנו את ההסכם (שניים מהם מייצגים אך ורק מעסיקים), באופן תיאורטי לפחות אלקטרה יכולה לפטר מחר בבוקר חצי מהעובדים או לעשות כל דבר אחר לצורך העניין, בלי שההסתדרות הלאומית תוכל לנקוט צעדים ארגוניים. "למה אתם לא מכריזים על סכסוך עבודה?", הפצירו עובדים באלקטרה ביו"ר הוועד, לאחר שנודע להם על הכוונה למכור חצי מפעילות השירות, אבל איש לא השיב להם, שהם פשוט לא יכולים לעשות זאת מתוקף ההסכם.

"אין חיה כזו - שקט תעשייתי מוחלט", אומר לנו אחד מעורכי-הדין. "אין הסכמים כאלה, ולא חותמים על הסכמים כאלה. זה אומר שהעובדים והארגון לא יכולים לפצות את הפה בחמש השנים הבאות, והם לא יכולים לעשות כלום". עו"ד נוסף שמייצג שורה של מעסיקים גדולים במשק טוען: "ההסכם הזה הוא חלומו של כל מעסיק".

בעוד שבכירי ההסתדרות הלאומית טוענים כי מדובר בהסכם סביר, ואפילו טוב ביחס להסכם קיבוצי ראשון במקום עבודה, עורכי-הדין שניתחו את ההסכם הצביעו על שורה ארוכה של סעיפים בעייתיים לפחות עבור העובדים. בהסכם נכתב כי "להנהלה סמכות בלעדית לנהל את כל ענייני החברה מכל סוג, בכל דרך ואופן על-פי שיקול דעתה, במבנה ארגוני מסוג אחד ו/או בכל מבנה אחר. ההנהלה רשאית ותבצע מעת לעת שינויים ארגוניים ואחרים לפי שיקול דעתה", נכתב עוד.

ההסכם קובע אמנם כי ההנהלה חייבת להיוועץ במקרה כזה עם הוועד, אולם היות שההסתדרות הלאומית ויתרה על זכותה להפעיל צעדים ארגוניים, לא ברור איזה אפקט יש להיוועצות כזו ללא כל יכולת הרתעה ממשית מצד הוועד. "סירסו מראש את הכלים הארגוניים שעומדים לרשות כל ועד אחר", טוען אחד מעורכי-הדין. המשמעות היא, שאלקטרה יכולה להחליט שכל הטכנאים שלה, למשל, יעברו למיקור-חוץ, או לצורך העניין רוב עובדיה, ולוועד לא יהיה שום כלי אפקטיבי נגד מהלך כזה.

בעת "פיטורי צמצום" במשק, מקובל כי ועדי עובדים דורשים ונחשפים למידע באשר להוצאות של מקום העבודה, כדי לבחון מקרוב אם הפיטורים הם באמת בגדר "המוצא האחרון". באלקטרה, לעומת זאת, טרחו לקבוע בהסכם כי ועד העובדים לא יבקש ולא יהיה זכאי לקבל מידע מעבר למידע שמפרסמת החברה באופן פומבי (בדיווחיה לבורסה), או מידע רלבנטי אחר שתמצא החברה לנכון למסור. כלומר, איש לא חייב למסור להם דבר לגבי הנתונים שמסתתרים בהוצאות התפעול והשכר; וגם לא כמה משלמים לבכירים עבור הוצאות רכב ואשל. אסור לוועד אפילו לבקש את זה.

עורכי-הדין שבחנו את ההסכם ביקרו גם את העובדה שההסכם מאפשר להנהלה להוסיף בעלי תפקידים נוספים שיוחרגו מההסכם ויועסקו בחוזה אישי "לפי שיקול דעת החברה", מעבר לכמה מאות שכבר הוחרגו. לדברי עוה"ד שמייצג מעסיקים גדולים במשק, "מעולם לא ראיתי הסכם שבכל-כך הרבה סעיפים בו מופיעות המילים 'לפי שיקול דעת החברה'. בסוף יהיה הסכם, אבל לא יישארו עובדים".

ביולי אשתקד, בשיא ההתנגדות של הנהלת אלקטרה להתארגנות של עובדי חטיבת השירות במסגרת ההסתדרות הכללית (כהמשך להתארגנות של עובדי מחסני-חשמל השייכת לחברה), שלחו חמישה עובדים בחטיבת השירות הודעות דואר-אלקטרוני הקוראות להתנגד לוועד.

הם כתבו: "הבנו, שרוב עובדי החטיבה חושבים כמונו ובוחרים שלא לשלם כ- 1,500 שקל בשנה לגורם מתווך כמו ההסתדרות, אלא מאמינים בדיאלוג ישיר, ללא עמלות תיווך, וללא ניכור". אחד העובדים החתומים על מכתב זה הוא אדיר אושרי, שמונה על-ידי ההסתדרות הלאומית, באופן אירוני, לחבר בוועד העובדים מטעמה. עמלת תיווך? כנראה, עכשיו זה כבר בסדר.

בהסתדרות הלאומית אומרים להגנתם כי "הארגון השיג הסכם מיטיב המעניק לעובדי אלקטרה מיליוני שקלים וביטחון תעסוקתי. לאלקטרה, כמו לכל מעביד בישראל, מוקנית הזכות לבצע פיטורי עובדים עקב צמצומים. ההסתדרות הלאומית דאגה להכליל בהסכם מנגנון נאות של קבלת מידע מן החברה והגשת הסתייגות מצד הוועד, על מנת להגן על העובדים שיפוטרו. הסעיפים הקבועים בהסכם העוסקים בשיקול דעתה הבלעדי של החברה הם סבירים ומקובלים, ומאוזנים בסעיפים אחרים של ההסכם, השומרים על זכויות העובדים".