למה תושבי צופים לא יכולים למכור בתיהם?

משפחות המתגוררות ביישוב צופים שבשומרון, הסמוך לכוכב יאיר, גילו לאחרונה עובדה מפתיעה: על המגרשים שרכשו ושבהם הקימו את ביתם רשומים שיעבודים לטובת המדינה עוד משנות ה-90.

בתביעה בסך 2.5 מיליון שקל שהגישו 10 מהמשפחות הללו נגד חברת לידר קומפני, שמכרה להם את המגרשים, הם טוענים כי נדהמו לגלות זאת, כיוון שהשיעבוד לא הופיע באישורי הזכויות שהנפיקה עבורם החברה - וזאת באופן מכוון וחסר תום-לב. לטענת אותן משפחות, הן אינן מסוגלות למכור את ביתן וכל יום מרחפת מעליהן סכנת מימוש המגרשים על-ידי המדינה, שעשויה לדרוש את החוב שמגיע לה.

עד לפני כמה שנים ובתקופה שנרשמו השיעבודים היו איש העסקים לב לבייב וגיסו דוד אלשיוב בעלי השליטה בחברה. השניים אף העמידו ערבות אישית להבטחת השיעבוד לטובת המדינה, שלא הוסר עד היום.

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד באמצעות עו"ד משה קרייצברג. המשפחות טוענות כי רכשו מהחברה נכסים ביישוב, חלקם כמגרשים פנויים שעליהם הקימו בתיהן, וחלקם כבתים יד שנייה, על סמך אישורי זכויות שהנפיקה חברת לידר.

בכתב התביעה נטען כי לידר הציגה עצמה כבעלת 400 דונם באדמות הכפר ג'ויס בשומרון ושטח נוסף בן 1,200 דונם אדמות מדינה שהוקצו ללידר על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון בחוזה פיתוח. בנוסף פעלה לידר כחברה משכנת שניהלה את הרישומים לגבי הנכסים המדוברים. על השטח הוקם כאמור היישוב צופים.

עוד נטען כי לידר קומפני הציגה למשפחות התחייבות כי זכויותיהם בשטח נקיות מכל חוב, עיקול, שיעבוד או משכנתא, ופעלה לשווק מגרשים או בתים על השטח. "בכל אישורי הזכויות שהונפקו על-ידי הנתבעות הועלמו שיעבודים של הנכס לצדדים שלישיים ואף הוצג מצג שקרי שלפיו לא רובצים על המגרשים שיעבודים כלשהם", נטען.

לדברי המשפחות, כשביקשו לאחרונה למכור את בתיהן, וניהלו משא-ומתן עם רוכשים פוטנציאליים, התבשרו על-ידם כי מבדיקות שביצע עורך הדין המייצג אותם עולה כי ברישומי חברת לידר ברשם החברות רשום שיעבוד לטובת משרד השיכון על המגרשים שבהם הן מתגוררות. בשל הסטטוס המורכב של הנכסים, החליטו הרוכשים שלא לרכוש בתים ביישוב.

המשפחות מציינות כי לאחר שלידר הנפיקה להם אישור זכויות עדכני שבו הודגש כי הזכויות נקיות מכל שיעבוד, נחשפה למעשה "התנהלות חמורה ושערורייתית מצד לידר כחברה משכנת המנפיקה אישורי זכויות כוזבים תוך העלמת העובדה שרובצים שיעבודים הנוגעים לה".

עוד עולה מכתב התביעה כי במשרדי רשם החברות נרשם שיעבוד קבוע בדרגה ראשונה מכוח אגרות חוב, לטובת משרד השיכון ב-1996. על איגרת החוב חתומים לב לבייב ודוד אלישיוב, שהעניקו ערבות אישית להבטחת השיעבוד, ועליה הם חתומים בכתב ידם. תנאי איגרת החוב קבעו כי לידר מתחייבת "לא למכור, לא להעביר, לא להחכיר, לא להשכיר ולא למסור את הרכוש המשועבד ללא הסכמה בכתב ומראש ממשרד השיכון".

על-פי כתב התביעה מגרשיהן של 10 המשפחות התובעות נכללים בנכסים המשועבדים לטובת משרד השיכון, ושיעבודים נוספים רשומים על 100 מגרשים ביישוב. מגיש הבקשה לרישום השיעבוד הוא עו"ד משה גליק, המייצג את לידר ומטפל בעסקאות, ומשרדו אף פעל כחברה משכנת שהנפיקה את אישורי הזכויות לאורך השנים. לטענת התובעים, לאורך כל הדרך הועלם השיעבוד, במכוון ובאופן שיטתי ועקבי.

"התובעים הוטעו, רומו והוכשלו לכל אורך השנים על-ידי לידר שנקטה טקטיקה של הסתרת השיעבוד ביודעין ובמכוון וחזרה ונתנה אינספור פעמים אישורי זכויות שלפיהם הנכסים נקיים משיעבוד. מדובר בהתנהלות חסרת תום-לב ברמות הגבוהות ביותר", נטען בתביעה, "מאז שנודע המידע המזעזע שהנכסים שרכשו התובעים במיטב כספם משועבדים לצדדים שלישיים, לא מצליחים התובעים למצוא מנוח והם מוטרדים ומודאגים שקורת הגג שלהם עומדת בסיכון. התובעים היו משוכנעים שהם מתנהלים מול גופים אמינים ורציניים שפעלו ליזום ולהקים שכונות בצופים, ולתדהמתם נודע להם שרומו והוטעו".

התובעים טוענים שלידר הפרה את חובתה הבסיסית למכור את הנכסים ולהעביר את הזכויות בהם לתובעים נקיות מכל זכות או שיעבוד לצד שלישי. חובה זו הופרה לטענת המשפחות על-ידי לידר "בגסות ובאופן בוטה". עוד הם מתארים כי במקרים מסוימים העסקאות שניהלו למכירת בתיהם נתקעו, והם אינם מסוגלים למכור את בתיהם או לקחת משכנתא נוספת, בשל העובדה שאלה משועבדים לצדדים שלישיים.

כדי להבין מדוע הרוכשים מודאגים די להביט באחד הסעיפים באיגרת החוב שעליה חתומה לידר: "אם החברה לא תעמוד בהתחייבותה, ובפרט תפגר בתשלומי הסכומים המובטחים, יהיה משרד השיכון רשאי להעמיד לפירעון מיידי את הסכומים המובטחים, ויהיה רשאי לאחוז בכל האמצעים שימצא לנכון לגביית הסכומים המובטחים לרבות מימוש הרכוש המשועבד בכל דרך". מאחר שהחברה לא השיבה את הכספים למשרד השיכון וקיימת מחלוקת משפטית בין הצדדים, טוענות המשפחות כי בכל עת עשויה המדינה למנות כונס נכסים במטרה לממש את בתיהם כדי להשיב את החוב המגיע לה מלידר.

בסוף 2013 הגישה חברת לידר עתירה בסך 100 מיליון שקל נגד המדינה, שבה טענה כי תוואי גדר הביטחון של מדינת ישראל נקבע על הקרקעות שיועדו להרחבת היישוב, ובכך איבדה לידר כל אפשרות מעשית לפיתוח הקרקעות שנותרו לה בצופים, ולמעשה ירדו לטמיון זכיותיה לבניית כ-1,600 יחידות דיור.

באפריל האחרון הגישה המדינה בשם משרד האוצר ומשרד השיכון תביעה שכנגד לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה דרשה את החוב שלידר חבה לה, העומד כעת על 14.6 מיליון שקל. תביעה זו שופכת אור על אותו שיעבוד לטובת משרד השיכון שנרשם על אותם מגרשים בצופים. בתביעה מזכירה המדינה את ההסכם שנחתם בין משרד השיכון ללידר בשנת 1996 ומסבירה כי המשרד העביר במסגרת ההסכם 3.6 מיליון שקל ללידר, כפיצוי מותנה בגין הוראת הפסקת הבנייה בצופים. הוראה זו ניתנת מעת לעת משיקולים פוליטיים הקשורים לבנייה בשטחים.

עוד נקבע בהסכם כי במקרה שהבנייה תחודש, יוסב הפיצוי להלוואה ולידר תהיה מחויבת להשיב את ההלוואה למדינה 45 יום לאחר מכירת המגרשים. לידר מימשה את המגרשים ומכרה אותם, ולכן היה עליה להשיב למדינה את ההלוואה, בתוספת הפרשי מדד תשומות הבנייה ובמקרה של פיגור גם ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה. בתביעה טוענת המדינה כי אף על-פי שהחברה מימשה במרוצת השנים יחידות דיור, היא לא השיבה את ההלוואה למדינה, וזאת למרות שהודתה בקיום החוב.

ומה לגבי הערבות האישית של לבייב ואלשיוב? מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי לפני שנים ספורות, העביר לבייב את זכויותיו בחברה, וכעת החברה מופיעה כחברה זרה בלי בעלי מניות או דירקטוריון. עו"ד משה גליק, המייצג את החברה, נשאל על-ידי "גלובס" מיהם בעלי השליטה בה. לדבריו הוא "בודק" את העניין, אולם לא השיב עד סגירת הגיליון. בסביבתו של לב לבייב סירבו לציין אל מי העביר את הזכויות בחברה.

במילים אחרות, כעת חברה זרה מחזיקה בזכויות להקמת אלפי יחידות דיור, ככל הנראה בלי לקבל על כך אישור מהמדינה.

בתביעה טוענות המשפחות כי לאחר שגילו כי קיימים שיעבודים על נכסיהם פנו לחברת לידר שלטענתם השיבה להם כי מתנהל הליך משפטי בין משרד השיכון ללידר, שבו תבעה לידר את המדינה ועל כן היא דורשת לקזז את סכום השיעבוד מהתביעה. "מדובר בניסיון מביש מצד לידר וניתן היה לצפות שתפעל מיידית להסרת השיעבוד, ובמקום זה מעזה להפוך את התובעים ואת קניינם לבני ערובה לטענות קיזוז של לידר כלפי משרד השיכון", נכתב בתביעה.

לטענת התובעים, ההליך המשפטי שמתנהל בין משרד השיכון ללידר שלגביו טוענת החברה טענת קיזוז אינו נוגע אליהם ואינו נוגע לעובדה שלידר הייתה מחויבת להסדיר את השיעבודים באופן מיידי. "היה מצופה שלאחר שנחשפו ההטעיה והמרמה של לידר בהסתרת השיעבוד לטובת צד ג' - שתפעל מיידית להסרתם של השיעבודים, ובמקום זאת מעזה הנתבעת להמשיך בהפרות החמורות והיסודיות מצדה ולהמשיך במדיניות חסרת תום-הלב".

התובעים דורשים להסיר מיידית את השיעבודים ולצורך כך דורשים למנות את עו"ד משה קרייצברג ככונס נכסים לביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך. בנוסף הם דורשים פיצוי בגין ההפרות, העוולות וחוסר תום-הלב מצד לידר. "הנכסים הממושכנים הם הנכס העיקרי וקורת הגג של התובעים שמתגוררים בו עם משפחתם", מציינים התובעים בכתב התביעה, "השיעבוד שרובץ על הנכסים גרם וגורם לפגיעה מהותית בשווי הנכסים, מרתיע רוכשים פוטנציאליים לרכוש את הנכס, והעמיד לכל אורך השנים את התובעים בסיכון שקניינם ימומש".

לטענת התובעים מדובר בפגיעה בשווי 15% בערך הנכסים המשועבדים, שדורשים בנוסף לכך גם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. "התובעים נקלעו למצוקה נפשית ולדאגות חמורות. ביתם וקניינם העיקרי משועבד לצד שלישי שגרם לעוגמת הנפש, המתח והחרדה. נזק זה מוערך ב-50 אלף שקל לכל משפחה ומסתכם ב-300 אלף שקל, כך שהנזק הכולל הוא 2.58 מיליון שקל", נכתב בתביעה.

עוד דורשים התובעים לחייב את לידר בפיצויים עונשיים בשל התנהלות הגובלת בפלילים של הטעיה, תרמית וחוסר תום-לב, והנפקת אישורי זכויות כוזבים ושקריים.

עו"ד משה גליק מסר בשם חברת לידר: "החברה מצרה על דרך הפעולה שנקטו התובעים ובעיקר על העובדה כי הגורם המניע את אותם תובעים עושה זאת מטעמים פסולים. המדובר בגורם שיחד עם קבוצת תושבים מהיישוב הפר באופן בוטה התחייבות לבצע עבודות פיתוח בתחום היישוב, וכעת לאחר שנתבעו בגין הפרה זו בבית המשפט, מנסים הם להפעיל לחצים על החברה בדרכים פסולות.

"חברת לידר קיבלה לידה את כתב התביעה לאחרונה, ולאחר בחינה ראשונית של האמור בו, עולה כי הוא רצוף בטענות ובעובדות לא נכונות שלא נבדקו ולא נבחנו על-ידי התובעים כראוי, ולפיכך החברה דוחה את כל אשר נטען בכתב התביעה באופן מלא, והיא סמוכה ובטוחה כי טענות התובעים יידחו במלואן על-ידי בית המשפט.

"יצוין כי כל ניסיון להטיל דופי במי מבין אלה אשר היו צד להתקשרויות לפני כ-20 שנה, ואינם עוד קשורים לנושא, הינו מעשה שיש לדחותו על הסף".

ממשרדי השיכון והאוצר נמסר: "החוב של לידר אכן ידוע ומוכר למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד האוצר זה שנים. החשב הכללי במשרד האוצר ניהל משא-ומתן מורכב מול החברה במטרה לגבות מהחברה את ההלוואה, כולל בעת האחרונה, ואולם ככל הנראה ללא תוצאות של ממש עד היום. חברת לידר ביקשה לעכב את גביית החוב בהסתמך על כך שמגיעים לה, לטענתה, פיצויים נכבדים ממשרד הביטחון כתוצאה מבניית גדר הביטחון. לאחרונה, לאחר שמשרד הביטחון דחה את טענות החברה, והיא הגישה תביעה כנגד משרד הביטחון, פעל האוצר יחד עם פרקליטות המדינה להגשת תביעה שכנגד שעניינה גביית מלוא חובותיה של החברה למדינה בפרויקט צופים. ההליך תלוי ועומד בבית המשפט בימים אלה, ואנו ממתינים לקבל את כתב ההגנה מצד החברה, כמקובל".