ועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט נפתחת הבוקר (ב') בתל אביב, ותכניה מועברים בשידור חי באתר "גלובס".
יו"ר BDO זיו האפט, דני מרגלית, ציין בפתיחת המליאה הפותחת כי "כמו רבים גם אני מודאג מהתכווצות השוק בשנים האחרונות. זה משפיע ישירות על מצב המשק כולו. אכן ישנן סימנים להאטה מסוימת, אותה הראה מדד חודש אפריל, שעמד על 0.1% בלבד. סימנים נוספים הם ההאטה בקמעונאות, אותה רואים בכניסה לכל המרכזים המסחריים וירידה בפעילות של רשתות המזון. שוק הון חזק חשוב לפעילות שוטפת ולפעילות משקיעים והשקעות של מקומיים וזרים בישראל. יש צורך לאיזון ברגולציה כדי לעצור את הסחף של חברות המנפיקות בשוקים זרים".
הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ציין בפתיחת דבריו כי "אנחנו נמצאים בעולם גלובלי ותחרותי ולכן גם ממשלה צריכה לחשוב מחוץ לקופסה. כמו כל תאגיד שמתחרה בשווקים הבינלאומיים כך גם הממשלה. נושא ראשון הוא תקציב הבטחון. לא אכנס לויכוח הרגיל, אדבר על פתרונות מחוץ לקופסה. הזכירו כאן את נושא איגו"ח מחנות צה"ל - כחלק מטיפול תקציב הבטחון הסמיכה אותי הממשלה לגבש תוכנית לפינוי כל מחנות צה"ל בין באר שבע לחיפה.
למעט מחנות בודדים, כל שטח מרכז הארץ יהיה נקי ממחנות. זו המטרה. היתרון של זה מתבטא בכמה מובנים. קודם כל זה מבצע תשתיתי ענק של עשרות מיליארדי שקלים. ברור שהשקעה כזו של הממשלה תתרום לפעיולת הכלכלית במשק אך זה לא העיקר. התוכנית תפנה קרקעות עבור כ-100 אלף יח"ד באזורי ביקוש במרכז הארץ - זה חשוב להיצע הדיור. עוד דבר זה הקמת בסיסים במסה כזו בפריפריה - זו דחיפה כלכלית ענקית לדרום והצפון. עשרות אלפי אנשי קבע וחיילים שיעבדו, יחיו יצרכו ויפרו את המקומות הללו".
לוקר הוסיף כי "התקציב למעבר הוא 19 מיליארד שקל - זה ישן. החידוש? ראשית, מדובר בכל בסיסי צה"ל בין חיפה לבאר שבע. אני לא מדבר על 19 מיליארד אלא עשרות מיליארדי שקלים. הכי חשוב, אני מדבר על כסף שיגויס מכם לשוק ההון. לא כסף תקציבי. אנחנו מכירים את המציאות התקציבית והויכוחים הקבועים. כדי לעקוף את הבעיות, התוכנית אמורה לגייס את המימון למבצע הענק הזה, של פעם בקיום מדינה, משוק ההון. במילה אחת - איגו"ח. מה הנכס שיביא לפרעון החוב? הקרקעות הכי יקרות באזורי ביקוש. המדינה תשווק אותן, בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.
אחד הדברים החשובים בתוכנית זה שמהמעבר של הבסיסים - לא יהיה יותר ויכוח על תקציב הביטחון. זה מאוד מרכזי למדינה. לכן התלות בתקציב הביטחון פשוט מסכלת ומקשה על המהלך. המעבר לפרפריה צריך להיות מחוץ למאבק הזה, ולכן צריך אתכם למימון החוץ-תקציבי. מי שיממן את הקמת הבסיסים זה מוסדיים, בנקים וגופים נוספים. מקווה שנסיים את התוכנית תוך כמה שבועות".
לוקר התייחס גם לנושא ההון השחור, שעלה לאחרונה לכותרות: "נושא נוסף חשוב הוא צמצום התלות במזומן. כל ממשלה צריכה פתרונות חדשים, ואחד מהם זה צמצום ההון השחור וצמצום השימוש במזומן. חייבים שוויון בנטל של תשלומי המס. כלכלה שחורה בישראל נאמדת ברבע מהתמ"ג, יש אובדן ענק מהמסים. סכום ששווה כמעט לתקציב הבטחון, או לתקציב מערכת החינוך. עשרות מיליארדי שקלים.
ומה מניע את העולם הלא מדווח הזה? המזומן - הדלק של ההון השחור. לכן צריך לטפל בזה, זה אסטרטגי, כי הדבר פוגע בלכידות החברתית. כלכלה שחורה מערערת את לגיטמיות שלטון החוק. האמצעי למאבק בדבר הזה - מלחמה בשימוש במזומן. קבענו רף של 5,000 שקל לעסקאות במזומן עבור כך. אין ביטול מזומן אלא רק הגבלה. מעל הרף אין הגיון להשתמש במזומן. מתי קניתם במזומן מעל 5,000 שקל? גם למהלך הזה תהיינה השפעות על הרבה גורמים".
"אנחנו מבצעים גם מהלך רחב של רידוד רגולציה. הנטל על עשיית עסקים בישראל גדל יותר מדי. כיום כל רגולטור שוקל את שיקוליו בלבד. אין ניהול סיכונים בכלל. יש רק קבלת אישורים מראש מפקידים ואז אפשר לפעול. אנחנו רוצים להשריש שני עקרונות יסוד: אחד, שכל רגולטור ישקול את העלות שהוא משית על השוק המפוקח, מה הנזק לצד התועלת שהוא גורם. שיפחית כל שנה את העלות הזו על העסקים. שתיים, רגולציה בדיעבד, סטנדרט ברור שיש לעמוד בו. אין יותר אישור מראש מהפקיד. צריך כמובן גם מערכת אכיפה מאוד יעילה ושיטתית, כדי להרתיע הפרות של הסטנדרטים. בשבועות הקרובים נביא לאישור הממשלה תוכנית פעולה רחבה לדה-רגולציה, ונקים יחידה מרכזית לרידוד הרגולציה תפקידה יהיה לפקח וליישם את העקרונות הללו, על כל הרגולטורים בממשלה. גם לזה תהיה השפעה רבה על שוק ההון".
אנדורן: "כאשר יש חוסכים בשוק האחריות של הרגולטור היא שהכספים והשוק יתנהלו בצורה נכונה"
מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן פתחה את דבריה ואמרה כי "תפיסת העולם שלי לגבי מקום הממשלה בשוק ההון: לממשלה יש תפקיד מרכזי בקביעת כללי המשחק של השוק. נכון שכל שחקן ממקסם את האינטרסים שלו, אבל כאשר יש חוסכים בשוק האחריות של הרגולטור היא שהכספים והשוק יתנהלו בצורה נכונה. קשה לקבוע את המינון הנכון של רגולציה משוק חופשי לחלוטין ללא כללי משחק עד לרגולציה פרטנית ומפורטת. יש שביל עדין בין קביעת כללי משחק להתערבות בוטה.
במהלך השנים האחרונות הייתה התפתחות גדולה בשוק ההון. השוק הרבה יותר מפותח מבעבר. גם הרגולציה התאימה את עצמה לשוק. צריך לזכור שהרגולציה צריכה לתת מענה במקום שבו השחקנים בשוק לא יודעים לדרג לאינטרסים שלהם בעצמם. התחרות עובדת אבל לא תמיד. כשהממשלה רואה שצריך התערבות, יש צורך להפעיל רגולציה. הממשלה לא צריכה לקבוע תנאי התנהלות אופרטיביים של חברות, אלא לקבוע כללי משחק נכונים. הוועדה להסדרי חוב, בשל כך, באה לקבוע כללים בשוק זה.
הדבר המרכזי שעמד לפנינו בוועדה זה לדאוג לוודאות רבה יותר בהסדרי חוב. יש לזה חשיבות בענייני תמחור והקצאת אשראי והיא מביאה להתנהגות נכונה יותר. על מנת לייצר ודאות קבענו שיטה שמייצר ודאות מקסימלית כאשר חברה לא עומדת בתשלומי חוב. החל מהשלב שהחברה מזהה קשיים עתידיים, וזה שלב דיסקרטי והתנדבותי. הכוונה היא למנות גורם שתוך 60 יום יגבש פריסה שונה של הסדר חוב, ואז ילך לנושים לבקש הסדר. צריך שיהיה תקופה לגבש הסדר בדיסקרטיות.
השלב השני הוא שלב של קשיים פיננסיים ממש. ואז יש צורך לקבוע מהם קשיים פיננסיים של חברה. כאשר החברה תגיע למצב הזה אז יוכלו הנושים למנות משקיף מטעמם לפקח על פעילות החברה. השלב השלישי הוא כאשר חברה לא משלמת חוב לנושים: במצב כזה ימונה לחברה מנהל מיוחד אליו יעוברו סמכויות הניהול. הצגנו שתי אפשרויות, זו הראשונה. השנייה: החברה תהיה מחויבת לפנות לבימ"ש לתהליך שסופו הסדר או חדלות פרעון. השלב הזה מגדיר את כללי המשחק. כאשר גם החברה וגם הנושים יודעים מה יקרה כאשר חברה לא תשלם את החוב, יהיה להם אינטרס להגיע להסדר לפני יום הדין".
אנדורן: תקציב 2015 - "אתגר לא פשוט"
אנדורן הוסיפה כי "עוד התייחסנו לזה שבתהליך ההסדרים הרבה אנשים מעורבים. הרבה יותר קשה להגיע כך להסדר והסכמה וההסדר לוקח יותר זמן, לכן נכון להגביל את ההוצאות של העוסקים בהסדר. הוועדה ראתה לנגד עיניה את השיקולים הכוללים של שוק האשראי. היינו מוכנים לשלם את מחיר אי הוודאות. עדיין התהליך יתנהל בבית משפט אך תהיה ודאות לגבי לוחות זמנים ולגבי מי ההסדרים מתחילים. לכן כללי המשחק שהועדה קבעה יביאו לפתרון והתנהלות נכונה יותר בשוק האשראי כולו.
נושא נוסף הוא חוק עידוד השקעות הון. המטרה היא לעודד השקעות תעסוקה וצמיחה. כרגע ישנה ועדה שבוחנת האם החוק משרת את המטרות הללו. מצאנו שבמהלך 50 שנה שהחוק קיים הוא לא הצליח למשוך למדינה אף חברה גלובלית למעט אינטל שהגיעה בגלל מסלול המענקים הנדיב. החוק לא הצליח. לא יודעים לומר כמה מהחברות הרב לאומיות שמקורן בישראל לא העתיקו את פעילותן לחול בגלל הטבות המס ולעולם לא נדע כנראה. הכלים שניתנים זה כלי של מענקים לפעילות חדשה, וכלי של הטבות מס שמהווה הלכה למעשה הגדלה של הרווח שהחברה רואה לנגד עיניה.
במהלך השנים ראינו גידול בהיקף הטבות המס וירידה בהיקף המענקים על ידי המדינה. המטרה הממרכזית שלנו היא לייצר כלי שמאפשר להביא פעילות חדשה שתורמת לצמיחה ולתעסוקה במדינה וגם להשאיר פעילות של עסקים שיכולים לעבור לחו"ל, ולמצוא את המימון המדויק. במקביל היינו רוצים לוודא שקיים קשר בין היקף הטבת המס לתרומה של החברה הזו לצמיחה, לתעסוקה איכותית ולדברים שמשרתים את כלכלת ישראל. אנחנו רוצים לעקוב אחר יעילות ההטבה לאורך זמן בשקיפות רבה יותר לציבור".
ביחס לתקציב 2015 ציינה אנדורן כי "אנחנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של הכנסת תקציב 2015. זה אתגר לא פשוט. במהלך 2013-2014 שמרנו על אחריות פיסקלית. גם ב-2015 נשמור על אחריות כזו ונביא לידי ביטוי את סדרי העדיפויות של הממשלה בתקציב, גם במיסוי וגם הוצאה. תקציב הביטחון הוא חלק מהעוגה כולה. נשמע כמעט טריוויאלי, אבל בסופו של דבר התקציב הזה הוא חלק מהעוגה. אם רוצים להגדיל את תקציב הביטחון - זה או על ידי מסים או על חשבון התקציב הכולל. אנחנו חושבים שחלק גדול יותר מהתקציב צריך ללכת לשירותים אזרחיים על פני ביטחון".
בכיר בבלאקרוק: "החדשות הטובות היא שהצמיחה בכלכלות המפותחות חיובית"
סטפן כהן, מנהל השקעות ואסטרטגיה בענקית הפיננסים בלאקרוק, אשר הגיע ארצה במיוחד לוועידה, ציין כי "ישנן 4 שאלות גדולות בכלכלה העולמית: איפה אנחנו במעגל צמיחה? מה הבנקים המרכזיים מתכננים לעשות בהמשך? מה החברות יעשו בהמשך? איפה משקיעים ימצאו ערך ותשואה בעתיד? החדשות הטובות היא שהצמיחה בכלכלות המפותחות חיובית. היא לא מאיצה, אבל היא לפחות יציבה. החדשות הרעות הן שהיא עדיין לא מספיק טובה. האינפלציה נמוכה מאוד. זו בעיה בכל העולם המפותח, ואף אחד לא יודע איך להלחם בזה. עוד דאגה היא הכלכלות המתפתחות, שמאכזבות בשנה-שנתיים האחרונות".