"אני מצטער שהוועדה שעמדתי בראשותה לפני 7 שנים ניסתה לארגן את כללי המשחק של הדיון המקצועי על תקציב הביטחון בין האוצר לביטחון. אם זה קצת עבד, אולי בתקופה האחרונה, לטובת שני המשרדים, היום אנו במציאות שונה לגמרי. אחרי 7 שנים אפשר לעשות רביזיה, אבל זו לא הבעיה. הרעיון שכללי משחק יהיו מוסדרים, היה רעיון מארגן. היום זה לא מארגן וזה לא עובד", כך אמר יו"ר בנק לאומי ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר דוד ברודט, שעמד בראש ועדת ברודט לתקציב הביטחון בשיחה עם עורך "גלובס" חגי גולן וכתבת הבנקים של "גלובס", עירית אבישר, במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט.
"לא נעשית עבודה מעמיקה שעל בסיסה ניתן לקבל החלטות והשיח הציבורי נעשה ברמות שאני לא לגמרי יכול להתחבר. אין מערכת שלא יודעת להתייעל. אז כל פעם שאין כסף מקצצים באוכל כדי שהילדים יגיעו הביתה ויספרו שאין אוכל. אני לא מתחבר לרמת הדיון הזה", הוסיף יוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר.
בכר הוסיף כי "זו לא בועה מה שקורה בשוק הדיור. יש ביקוש ויש היצע והבעיה היא בהיצע. יש בעיה כאן רצינית שמרחיבה פערים. כל המנגונים שיוצרים סביב עניין להקטנת הביקוש זה לא פתרון. גם 0 מע"מ ומחירי מטרה - נעשה חישוב מתי זה יצא לפועל. הדירה הראשונה בתוכניות הללו איננה מעבר לפינה".
ברודט: "אין בועה אך יש כאן מרכיב בועתי. בשער ריבית נמוך ואין אלטרנטיבת השקעות, אין ספק שחלק מהביקושים העודפים נמצאים בשוק הדיור. זה מחריף ולמלבה את מחירי הדיור. יש מעבר לכך בעיה של היצע". הוא הוסיף ואמר כי "יש לנו עדיין מכסה נוספת למימון לבניה לתעשייתי ומסחר. יש סדרה של נושאים בהיצע: קרקע, תכנון, בניה, עובדים זרים, רשויות מקומיות, הם קודמים לעניין".
ברודט: "אנו נמצאים בהאטה אבל לא במיתון. קצב גידול התוצר נמצא בין 2%-3%. פוטנציאל המשק הוא בין 4%-5%. גם בכרטיסי האשראי רואים האטה, גם ביצוא, גם בצריכה וגם בהשקעות - בכל מרכיבי הביקושים, למעט בצריכה הממשלתית, וזה דווקא טוב. קצב גידול האשראי של הבנקים למגזר העסיק הוא נמוך אם לא אפסי, למעט למשכנתאות. הדוחות של הבנקים תומכים בגרסה שיש האטה".
בכר: "אני קצת יותר אופטימי. יש הרבה אי בהירות לגבי מה שקורה במשק ובטווח הקצר יש אווירה של אי ודאות. אני לא שמעתי על ירידה משמעותית במסים ישירים ולא במסים עקיפים. הממשלה ממשיכה לנהל מדיניות תקציבית אחראית. עדיין מדברים על צמיחה של 3% ומדברים על האטה כאשר באירופה יש צמיחה שלילית. יש ירידה בפעילות אבל אנו לא במיתון".
בכר: "הרגולציה הלכה קצת יותר מדי רחוק"
ברודט: "יש רגולציה עודפת שהונחת על המערכת הבנקאית לעומת מה שהיה לפני 2008. היקף הרגולציה גבר. זה פועל יוצא, אף מובן, של המשבר במערכת הפיננסית הגלובלית למרות שכאן לא היה משבר. הרבה מאוד רגולציות יובאו מחו"ל, הבולטת זה באזל 3. אנו במטוטלת והמטוטלת כעת היא של החמרה. הזיכרון של המשבר עדיין טרי וזה ההסבר לתקופת ההחמרה".
בכר: "הרגולציה הלכה קצת יותר מדי רחוק מבחינת המטוטלת. אני אופטימי יותר אבל הרגולטור הישראלי הוא ענייני ומקצועי והם עושים עובדה רצינית מקצועית. אין איזשהו קו של שיקולים שלא עניינים ואין כאן רצון לדפוק את הבנקים על חשבון של המוסדיים. לבקש שיחה עם המשנה לנגיד או עם המפקח על הבנקים בארה"ב לא בא בחשבון. גם להרים טלפון למפקח, לקרוא לו 'דודו' ולהגיד לו 'אתה טועה'. זה לא בא בחשבון ולבטח לשתף אותו במה שאתה חושב".
ברודט על הדואפול של פועלים ולאומי: "השוק הבנקאי הישראלי הוא תחרותי מאוד ובכל התחומים. אז מבקשים גם להתייעל וגם להשיב מלחמה. יכול להיות שיש עסקאות גדולות שבנקים קטנים לא מגיעים אבל חשוב לזכור כי גם בנקים גדולים נסוגים מאותן עסקאות ודווקא התחרות מגיעה מבנקים זרים".
"האם שכר בכיר בחברת טבע זהה לחברה של ת"א 100?"
על שכר בכירי המערכת הפיננסית אמר ברודט כי "יש דוגמאות צורמות ולאוו דווקא בעולם הפיננסי אלא בעולם של חברות הציבוריות. נשאלת השאלה למה להסתכל אחרת לגופים פיננסים לעומת גופים ציבוריים. יש דברים צורמים בחלק הציבורי הלא-פיננסי. המידתיות הוא הכלל החשוב. בוא נראה מה תהיה החקיקה. מידה אחת לכולם לא יהיה נכון. אני מבין מאיפה היא באה, אבל אני לא חושב זה יהיה נכון. האם שכר בכיר בחברת טבע זהה לחברה של ת"א 100?".
בכר: "אולי הרווחנו את זה ביושר. אכן צריכים לקבוע את גודל המגרש אבל אני לא בטוח שצריכים לקבוע את ה'קאפ' ואת המספר הסופי. וכמובן שחייבים לעשות את זה לכל המשק. כבר נוצרו כמה רגולציה כמו תיקון 20. יש דברים טובים שהם עשו ואני יודע שכולם מקטרים אבל יש כללים. וזה מאוד עוזר וקל לי להיות להגיד למשהו שאין לי אפשרות לתת לו יותר, אבל לא רק לסקטור הפיננסי".