מבצע צוק איתן - מי יספוג את הנזק הכלכלי?

המצב הביטחוני תפס את 2,400 חניכי הצופים שיצאו השבוע למחנה הקיץ השנתי בזמן הכי פחות מתאים. בהנחיית פיקוד העורף פונו כל החניכים מהשטח והוסעו חזרה לבתיהם.

מבחינת ההורים, מדובר כמובן בהקלה, ובכל זאת, קשה להימנע מהשאלה: מי יחזיר את הכספים על ימי המחנה שלא יצאו אל הפועל? האם התנועה צריכה לשלם להורים, ומי אמור לספוג את הנזק בשעת חירום?

השאלה הזאת רלוונטית לא רק לתנועת הצופים כמובן, אלא גם לגן פרטי הסוגר את שעריו בהנחיית פיקוד העורף, לביטול עסקאות תיירות או אירועים ולאנשים שלא הגיעו לעבודה מפאת המצב.

"כולם מבינים ששני הצדדים נפגעים במקרים כאלה", אומר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי למועצה הישראלית לצרכנות, "ולכן השיח צריך להיות אחר. אף אחד לא מבטל עסקה כזו מתוך רוע או כוונה תחילה. תנועת הצופים, למשל, לא ביטלה מרצונה את המחנה, אבל אנחנו מבינים שההורים לא צריכים לשלם את העלות של מה שלא קיבלו. ניתן למצוא דרכים שהצדדים יינזקו פחות ולמזער את הנזק שכבר נגרם".

בנסיבות חירום עומדת לצרכנים לרוב עילת "סיכול" עסקה, אומרים במועצה לצרכנות, כלומר מדובר במצב שבו לא ניתן לקיים את החוזה בשל שינוי נסיבות שאי-אפשר היה לצפות בעת כריתת החוזה.

אם בית העסק מתעקש שישלמו לו על שירות שלא ניתן, הצרכן יכול לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, אך חשוב לומר שהפסיקה בנושא זה אינה אחידה. בעתות חירום קודמות הוקמו ועדות של המדינה לפיצוי עסקים שנפגעו בדיוק בנסיבות האלה. זהו הליך ארוך ומייגע, אך בשורה התחתונה הוא אמור לתת את הסעד המתאים.

לעתים נוצר חוסר בהירות בנוגע לכורח שבביטול העסקה. למשל, במקרה של תושב מזכרת-בתיה השולח את הילד שלו למשפחתון פרטי. "קיבלתי הודעה מהמטפלת שהיא קיבלה הנחיה מפיקוד העורף שלא לפתוח את המשפחתון", הוא מספר, "היא בוודאי מצפה שנשלם לה כרגיל, כי היא לא סגרה מיוזמתה, אבל בפיקוד העורף הסבירו לי שההנחיה היא שלא להפעיל כל מה שקשור בהתכנסות ילדים, 'אבל זה נתון לשיקול-דעתה של מפעילת המשפחתון', ובכל מקרה, האחריות, לדבריהם, תהיה עליה.

"כלומר, הם לא מחייבים אותה להשבית את המשפחתון, להבדיל מגנים של משרד החינוך, ואם לא מחייבים אותה, הם לכאורה גם לא יצטרכו לשאת בשום תשלום אחר כך".

השורה התחתונה זהה: הצרכן, באופן עקרוני, לא חייב לשלם על מה שלא קיבל. העסקים יצטרכו "להתחשבן" מול המדינה בהליך הפיצויים.

חוק ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים קובעים כי המדינה תפצה את המעסיק עבור השכר ששולם, אם שר האוצר יכריז על היישובים שבהם לא ניתן להגיע לעבודה כיישובי ספר. על המעסיק, במקרה הזה, להמשיך ולשלם שכר כרגיל.

מניסיון העבר, לרוב מפוצים בעלי עסקים על הנזקים במסלול שנקרא "מסלול מחזורים", שבו מחושבת הירידה בהכנסות ביחס לתקופה מקבילה בשנה שעברה.

על-פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום חל איסור על פיטורי עובד הנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו הנמצא עמו, תחת תנאים מסוימים (כשההורה השני לא נעדר מהעבודה, למשל). תשלום המשכורת, עם זאת, לא מובן מאליו ותלוי בהסדרים בין הממשלה למעסיקים.