דיון במע"מ אפס: "ההצעה פוליטית בעיקרה"

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום לדיון שני בהצעת החוק שמקדם משרד האוצר למע"מ בשיעור אפס לרוכשי דירת מגורים ראשונה לזכאים. בדיון הקודם, שנערך ביום רביעי האחרון, נשמעו הסתייגויות רבות מנוסח החוק ושר האוצר, יאיר לפיד, שנכח בדיון והציג את הצעת החוק התקשה לענות על כל השאלות.

נזכיר כי חוק מע"מ בשיעור אפס גורר התנגדות מקיר לקיר בקרב חברי אופוזיציה כמו גם קואליציה לצד ארגונים חברתיים. גם היועצים המשפטיים, הן של הכסנת והן היועץ המשפטי לממשלה כבר ציינו כי הצעת החוק במתכונתה המקורית עשויה לעורר בעיות חוקתיות, בעיקר בשל ההפרדה בין מי ששירת בצבא ובשירות לאומי-אזרחי לבין מי שלא שירת. בכוונת האוצר להעביר את החוק עוד במושב הנוכחי של הכנסת שעתיד להסתיים בתחילת חודש אוגוסט כדי שיוכל להתחיל ולפעול בחודש ספטמבר.

יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי, פתח את הדיון ואמר כי בשבוע הבא יתחיל דיון בסעיפי החוק השונים וייעשו השינויים הדרושים בהצעת החוק, כך לדבריו.

הדובר הראשון בועדה היה איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שכזכור פרסם רק בשבוע שעבר חוות דעת משפטית על הצעת חוק מע"מ בשיעור אפס אחוז וקבע כי היא מעוררת קשיים חוקתיים והעלה עוד מספר בעיות בנוסח עליו דנה הוועדה. "חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת אינן מחייבות את חברי הכנסת והם מפעילים את שיקול דעתם האישית כאשר הם באים להצביע", פתח ואמר ינון בהתייחסות לשאלה שהועלתה בפתח הדיון עד כמה חוות דעתו מחייבת את חברי הכנסת.

"אני רוצה להסיר כל ספק. התכלית של הכרת התודה למשרתים במסגרת הצעת החוק היא תכלית ראויה. היא אומנם משנית כי התכלית עיקרית היא הורדת מחירי הדיור בטווח הקצר אבל היא עדיין ראויה. בית המשפט העליון הכריע בסוגיה לפני מספר שנים כאשר קבע שהממשלה יכולה לתת העדפה בתחום הדיור אך היא צריכה להיעשות במידתיות ולא לשמש כתנאי סף שמונע את ההטבה ממי שלא שירת. במקביל, נוצרה כאן סיטואציה בעייתית אחרת. אם מבטלים מע"מ דירות יד ראשונה עד סכום מסוים ללא הפרדה בין אוכלוסיות וכלכלנים טוענים שהצעד הזה לא ישפיע על מחירי הדירות על הוועדה להתייחס לטענות אלו ברצינות אבל המשפט החוקתי לא יתערב בכך. לא יתערב באובדן הכנסות גם אם אלו טענות ראויות כי זה לא במישור החוקתי".

"הבעיה תהיה אם עושים צעד תוך אפליה בין אוכלוסיות ואז בית המשפט כן ייכנס לתמונה. במקרה זה יהיה על הממשלה לשכנע את בית המשפט שיש רווח רב באינטרס הציבורי מול הפגיעה. יש הסכמה רחבה בין כלכלנים, וגם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג התבטאה בנושא, שהצעד הזה לא יביא ליעד שאליו הממשלה שואפת. זה לא עניין למשפטנים אבל צריך להבין שאם לא יוצג מודל כלכלי שיתמוך בצעד הזה ובהשפעה שלו. זה עשוי להשפיע על התייחסות בית המשפט גם במישור החוקתי".

במקביל, ינון התייחס לסוגיה נוספת שאותה הציף בדיון בפני חברי הכנסת, הסוגיה של ההתייחסות לקבוצת המשרתים על ידי המדינה בחוק: "בתוך קבוצת המשרתים, בעוד מדברים על עידוד המשרתים, בתוך קבוצה זו מדברים בשפה הפוכה. שם אין שום ערך מוסף וביטוי לאורך השירות או לטיב ואופי השירות. כולם מקבלים אותו הדבר. אם רוצים להגיד לציבור ללכת לשירות משמעותי בצה"ל, המדינה כאן עושה הפוך כי לא משנה איפה משרתים או כמה זמן מקבלים ההטבה בכל מקרה. זה לא מקובל בהטבות אחרות שניתנות למשרתים. זו תפיסה המנוגדת להיגיון הפנימי שההצעה עצמה מציעה".

חברת הכנסת סתיו שפיר אמרה בדיון: "יש טענות רבות שהצעה הזו היא פוליטית בעיקרה. ההצעה מונעת את ההטבה מחלק גדול של חיילים ומשרתים. צריך למצוא את הפתרונות למצוקת הדיור אבל לא רק כאלו שנשמעים טוב על הנייר אלא שמייצרים פתרון לכלל האוכלוסיה. אני לא מבינה איך ההצעה הזו תשיג מטרה זו".

ח"כ משה גפני תקף בצורה חריפה את החוק ואת שר האוצר יאיר לפיד: "אין קבוצות רכישה, אין משפרי דיור, אין בניה עצמית. זה יהיה לאנשים עשירים שמקבלים כסף מההורים שלהם לקנות הדירה. זה לא יוזיל את מחירי הדירות. אנחנו ביהדות התורה תמיד תמכנו בהטבות לחיילים, ונמשיך לתמוך. אבל החלטת המע"מ שזה מחר חוק, אומרת בעצם שמי שלא שירת יחכה גם יותר לתור לרופא. לשר האוצר אין מושג ירוק בתחום הזה. אפשר לתת הרבה הטבות למשרתים אבל לא בנושאים כאלו, זה לא חוקתי. כי זה יהיה בכל שירות חיוני אחר, ואת זה לא מבין שר האוצר. הכוונה האמיתית של שר האוצר שונה לחלוטין, הכוונה שלו היא שנדבר רק על הציבור החרדי. הוא חיפש משהו במוחו הקודח איך יהיה דיון ציבורי על גיוס חרדים. הוא לא התכוון לערבים, הוא התכוון רק לחרדים, כדי שנדון אם מגיע להם או לא מגיע להם. אין בחוק הזה חמלה, אין דמוקרטיה אלא רק לעלות במנדטים. שר האוצר לא מבין בכלכלה ובדיור, הוא מבין רק בשנאה".

עוד הסתייגות לחוק הועלתה מצד חברי כנסת שטענו כי העובדה שהטבת המע"מ מתייחסת רק לבנייה רוויה מדירה את האוכלוסייה הערבית למשל מהאפשרות לקבל את ההטבה וזו משם שבמגזר זה כמעט ואין בנייה רוויה אלא רק צמודת קרקע. "החוק נעדר היגיון כלכלי. נניח שאם נשיג את היעד הציבורי נבליג על הפגיעה, אבל מה יקרה אם אחר כך האוכלוסייה שעכשיו מודרת תקבל סנקציות בגלל הבור התקציבי?", כך אמר חבר הכנסת עיסוואי פריג' ממרצ, "צריך להיות דיון מקצועי ולא פוליטי".

גילה גמליאל התייחסה גם היא לחלקים הבעייתיים בהצעת החוק ואמרה: "נצטרך לדון בסוגיית קבוצות הרכישה וגם בקבוצות אוכלוסיה שאינן מתגוררות בבנייה רוויה. גם האבות הגרושים נופלים בין הכיסאות בחוק הזה. אנחנו לא רוצים להכשיל החוק אלא להעביר אותו עם תיקונים. זה לא הפתרון האידיאלי אבל זה פיתרון. אני לא שומעת פתרונות אחרים למצב מצד צכל המתנגדים. במקביל, יש על משרד האוצר והשיכון והממשלה להציג תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח ולשים סוף לספסור הקרקע על ידי רשות מקרקעי ישראל".

ח"כ זהבה גלאון התייחסה לשורה הארוכה של המתנגדים לחוק המע"מ והזהירה: " הצעת החוק הזו אם תעבור היא יום הכיפור של שר האוצר. כולם מתנגדים וזו גבורה ללכת נגד כל המתנגדים? לא, זו לא גבורה, זו איוולת. והציבור ישלם את המחיר. אסור להתקדם על שלא נשמע את כל הדרג המקצוע שיעמוד מאחורי הדברים וההתנגדויות שהציב להצעת החוק. אם יש בסיס בדברי ההתנגדות שר האוצר צריך למשוך את הצעת החוק. שיביא הצעה שאיננה מפלה. רוצים לצ'פר יוצאי צבא? בסדר, יש דרכים אחרות".

ח"כ יעקב ליצמן הפנה את הדיון לכיוון אחר ותהה כיצד לא הביא משרד האוצר מקור תקציבי ליישום ההטבה שכזכור נאמדת באובדן הכנסה למדינה בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל בשנה: "איך יכול להיות שאין מקור תקציבי. אני תומך במע"מ אבל לא תומך שזה יירד מהחינוך והבראות. בכל הצעת חוק יש מקור תקציבי ברור וכאן אין, זה לא תקין".

לגבי הטענה שהעלה ח"כ ליצמן בנוגע להיעדרות מקור תקציבי בהצעת החוק אישר יינון, היועץ המשפטי של הכנסת, שמדובר בפגם: "יש פגם בהצעת החוק, הצעת החוק חייבת לציין את דרך המימון. היה ראוי שהממשלה תתייחס לזה ותציין מפורשות מהיכן יגיע המימון, בעיקר בגלל שמדובר בהוצאה משמעותית".

ינון סיכם את דבריו כאשר הבהיר לחברי ועדת הכספים את תפקידם, על רקע הטענות שהדרג המדיני מתעלם מהדרג המקצועי: "הדרג המקצועי מבטא את עמדתו אבל מי שמחליט הוא הדרג המדיני. ההחלטה שלכם ולא שלנו. אם יעבור החוק במתכונת זו או אחרת, לא נסתיר את העמדה שלנו מבגצ. לא נסתיר העמדה שלנו אבל גם נגן על ההחלטות שהתקבלו. תפקיד הועדה הוא לדון בהצעה, לא להיות חותמת גומי של הממשלה.

דובר נוסף שהציג את עמדתו מול ועדת הכספים הוא ד"ר מיכאל שראל שהיה הכלכלן הראשי באוצר והתפטר לפני מספר חודשים על רקע התנגדותו לתוכנית של שר האוצר למע"מ בשיעור אפס. "ההיצע כבר גדל אבל לא מספיק. הגדלת ההיצע שתגבר על הביקוש תארך שנים ארוכות. בטווח הקצר צריך ללכת לכיוון ההפוך מהחוק הזה להקטין הביקוש וכך לעצור עליית המחיר. מבחינה פוליטית לא הגיוני לצפות שממשלה בעתיד תבטל ההטבה הזו, יש לנו ניסיון מר עם זה ובלתי אפשרי לבטל את זה. העלות של החוק הזה תהיה שנה אחר שנה, ולפחות 50 מיליארד שקל בשנים הקרובות כי מדברים על הרחבות הקריטריונים. מלבד זאת, זה יפרוץ הסכר לשינויים נוספים במע"מ וזה יעלה בסוף הרבה יותר מ-50 מיליארד. רק לשם ההשוואה, זה כל הכסף שאמור להיות בקרן שמייעדת ששינסקי מהכנסות הגז למשל. אין ארוחות חינם וזה יצריך העלאות מס גבוהות ושירותים חברתיים נמוכים יותר. עד היום, לא התקבלו תשובות לכל טענות המתנגדים, כולל שלי, שעלו כנגד ההצעה".

יו"ר מרצ זהבה גלאון אמרה בדיון כי "תכנית המע"מ 0% הולכת להיות מלחמת יום כיפור של משרד האוצר. לפיד שבוי בקונספציה שהולכת לעלות לאזרחי ישראל 3 מיליארד שקל בשנה, למרות ההתנגדות של כל הדרג המקצועי במשרדו. ללכת נגד כל הדרג המקצועי זו לא גבורה-זו איוולת".

גלאון הוסיפה: "הצעת החוק זוכה להתנגדות במשרד האוצר, רשות המיסים, משרד השיכון ומשרד המשפטים, אפילו היועץ המשפטי של הכנסת קבע שהיא לא חוקתית. אי אפשר לדון בהצעה לפני שהדרג המקצועי יביע את התנגדויותיו בפני הוועדה".

פרופסור אבי בן בסט הגיע גם הוא להביע את הסתייגותו מהצעת החוק: "החוק יוסיף המוטיבציה לרכישת דירה. אני חושש שהחוק עוד ישרוד להרבה שנים אבל ציבור לא מתנהג כך. הנושא במחלוקת ורבים בציבור יחשבו שיבוטל. כך שכולם ימהרו לרכוש דירות והביקוש יגדל עוד מעבר למה שמצפים. בגלל זה ברור שהמחיר יעלה. לכן לא יושג היעד להורדת מחירי הדירות, ובמקביל תהיה פגיעה גדולה באוכלוסיות שונות. מי שיתעשר מהצעת החוק הזו הם הקבלנים. ויש רבים שלא זכאים להטבה והם יפגעו. בחוק אפליות ברורות - מי שלא שירת יהיה זכאי להטבה מופחתת אבל גם מי שכן שירת ואין לו מקורות עצמיים לרכוש דירה לא יוכל ליהנות מההטבה. נדרשת גם מערכת פיקוח לחוק. זה יחייב מנגנון יקר ומסורבל שלא בטוח יעמוד במשימה. יהיו גם עיוותים וניצול לרעה של ההטבה. החוק הזה הוא שבירה מהותית של מערכת מס ערך מוסף וחבל לקלקל כלי שעובד טוב. אם המע"מ כבר לא יהיה כלי טוב יצטרכו למצוא דרך אחרת למיסוי".

פרופסור בן בסט התייחס גם להצעות אלטרנטיביות: "יש דרך פשוטה יותר לתת העדפה למשרתים. קיים מענק שחרור. הוא גם פונקציה של משך וסוג שירות. ניתן להגדיל את מענק השחרור. וצריך להגדיל את היצע הדירות בישראל, זו הדרך להוריד את מחירי הדירות. עשו את זה בשנות ה-90 בימי העלייה הגדולה ואז היה ביקוש גדול ההרבה יותר והממשלה ידעה לטפל בזה במהירות. לרשות מקרקעי ישראל אין מלאי וצריך לטפל בזה ולייצר מלאי קרקעות זמינות ל-300 אלף יחידות דיור. זה לא המצב היום, אבל זה מה שצריך לעשות".

פרופסור מומי דהן הוזמן גם הוא על ידי אנשי הועדה להציג את עמדתו ואמר: "קהילה כלכלית שלמה בישראל, כמעט כולה, קבעה שמדובר בתוכנית גרועה. הסיבה לכך פשוטה - מחירי הדירות עלו מעודף ביקוש וההצעה הזו מציעה צעד שירחיב הביקוש ולכן לא יפתור את הבעיה. לכן כולם מתנגדים לזה. ההטבה הזו תלך כולה לקבלנים. אפשר לרשום להם את הצ'ק ישירות ולא צריך את כל התסבוכת הזו. לחוק הזה בעיות קשות של יעילות והוא גם פוגע בצורה חמורה בשיוויון. אנחנו מדינה מוכת פערים כלכליים ואי שיוויון מהגדולים בעולם והחוק הזה פוגע פגיעה חריפה בצדק החברתי והשיוויון. יש כאן מנגנון מסוכן לאוכלוסיה החלשה. אוכלוסיה זו נהנית משירותים חברתיים וההצעה שוחקת את היכולת לאורך זמן לספק את השירותים החברתיים או שירותים אחרים".